מרדכי אנסבכר
 | |
| מרדכי אנסבכר מעיד במשפט אייכמן, 12 במאי 1961 | |
| לידה |
11 בינואר 1927 וירצבורג, רפובליקת ויימאר |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 2021 (בגיל 94) ירושלים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1945 |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים  |
| פרסים והוקרה |
יקיר ירושלים (1998) |
מרדכי (מקס) אנסבכר (ח' בשבט תרפ"ז, 11 בינואר 1927, וירצבורג, גרמניה – ט"ו באדר תשפ"א, 27 בפברואר 2021, ירושלים) היה ניצול שואה, קצין ולוחם בהגנה ובצה"ל, היסטוריון ומרצה. שימש כמנהל הראשון של מוזיאון יד ושם, העורך המדעי של אנציקלופדיה יודאיקה ומרצה לתולדות ישראל באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. שימש כעד במשפט אייכמן, סייע בהקמתו מחדש של המוזיאון היהודי בברלין והיה ממייסדי עמותת ניצולי השואה "עמך".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרדכי (מקס) אנסבכר נולד בווירצבורג שבצפון בוואריה, לר' שמחה (סימון) ומיכל (מינה) אנסבכר. הוריו נמנו על קהילתו של הרב יצחק דב במברגר, רב העיר. בילדותו התחנך בבית הספר היהודי בווירצבורג והיה חבר תנועת הנוער עזרא בעיר.
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ב-1933 החל מצבם של היהודים להידרדר. בשנת 1936 הושלכה משפחת אנסבכר מביתה אשר הפך בן לילה לרכוש המפלגה הנאצית והמשפחה נאלצה לעבור לבית אחר. במהלך אירועי פוגרום ליל הבדולח, בשנת 1938, פרצו מהומות אלימות ומתוזמנות בעיר שכללו את שריפת בית הכנסת, השחתה של חנויות ושל רכוש יהודי רב וכן פגיעות בנפש. בעקבות האירועים הללו נשלח מרדכי הצעיר לקרובי משפחתו, הרב יהודה והרבנית בטי אנסבכר, שחיו בבריסל, בבלגיה. בשנת 1942 חזר מרדכי לגרמניה בשל הרעב ששרר בבלגיה. עם הגעתו לגרמניה נשלח לעבודות כפייה בגרמניה אך הצטרף למשפחתו בשל בריאותו הלקויה של אביו וזכה לראותו בפעם האחרונה ליד מיטת חוליו. מאוחר יותר נשלח יחד עם אימו למחנה טרזינשטט, שם לראשונה חווה את זוועות הרעב והחולי שעתידות להיות מנת חלקו ולעצב את תפיסת עולמו בשנים הבאות. ב-1944 נשלח בטרנספורט אל מחנה ההשמדה אושוויץ. בעקבות מידע שקרי שהפיצו הגרמנים שלח לאימו פתק שתבוא אחריו. האם אכן הגיעה לאושוויץ מאוחר יותר ושם נספתה מיד, יחד עם אחיו נפתלי.
מאושוויץ הועבר אנסבכר למחנה קאופרינג, אחד ממחנות הלווין של דכאו. לאחר מכן הועבר למחנה הריכוז אלך. אנסבכר שוחרר מן המחנה ב-30 באפריל 1945 על ידי יחידות של הדיוויזיה 42. בעת שחרורו היה אנסבכר במצב של תת-תזונה ושקל כ-37 ק"ג.
עלייתו ארצה ושירותו הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם שחרורו עלה אנסבכר ארצה בקיץ 1945.[1] הוא גויס להגנה, לגדוד מוריה (גדוד 61) בחטיבת עציוני, ולחם בקרבות בכפר עברי (נווה יעקב), עטרות, גוש עציון ועוד. עם הקמת המדינה גויס לצה"ל והשתתף בקרבות בירושלים ובסביבתה. בשנים שלאחר מלחמת העצמאות שימש אנסבכר כמפקד סוללות מרגמות כבדות בחיל התותחנים והגיע לדרגת רב-סרן. אנסבכר השתתף בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים ולאחר מכן המשיך עם יחידתו לבית לחם, גוש עציון וחברון, שם זכה לקבל מהשייח המקומי את המפתח לדלת התחתונה של מערת המכפלה.
השכלה תורנית וכללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1945–1950 למד בישיבת קול תורה בירושלים, בה היה מתלמידיו של הרב שלמה זלמן אוירבך. אנסבכר למד באוניברסיטה העברית תולדות עם ישראל ויחסים בינלאומיים. עם תום לימודיו היה בין מייסדי יד ושם ושימש כמנהלו.
מנהל המוזיאון ביד ושם, איש עדות והיסטוריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנסבכר ניהל את המוזיאון של יד ושם מיום היווסדו ועמל על השגת תקציבים ותרומות, פתיחת שערי יד ושם למבקרים ולמשלחות דיפלומטיות רמות דרג (כמו ביקורו של נשיא גרמניה אדנאואר), הצגת תערוכות רבות בנושאים מגוונים ושיתופי פעולה פוריים עם מוזיאונים ובתי אוסף ברחבי העולם.
בשנת 1961 שימש אנסבכר כעד ראשי במשפט אייכמן. מלבד עדותו האישית סיפק לתביעה חומרים שונים, בהם תמונות ורישומים של ציירים יהודים שצוירו בטרזינשטט בתקופת השואה.[2]
בשנים 1968–1972, בעקבות הידע הנרחב שרכש בנושא של אמנות יהודית בכלל ובתקופת השואה בפרט, שימש כעורך מדעי באנציקלופדיה יודאיקה ופרסם למעלה ממאה מאמרים היסטוריים בשם: B. M. Ansbacher. בשנים 1981–1985 שימש כמרצה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת היידלברג וסייע בהקמת המוזיאון היהודי בברלין. אנסבכר היה בין מייסדי עמותת ניצולי השואה עמך והרצה בפורומים שונים רבים בישראל וברחבי העולם על מאורעות השואה.
הלך לעולמו בירושלים ב-27 בפברואר 2021.[3]
יקיר ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 הוענק לאנסבכר תואר "יקיר ירושלים".[4] בנימוקי הפרס נכתב: ”התואר מוענק למר מרדכי אנסבכר על הגנת העיר ירושלים במלחמותיה כלוחם ומפקד ועל פעילות ציבורית ענפה להנחלת תודעת השואה חיזוק השורשים היהודיים ואהבת ישראל”.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1950 נישא מרדכי אנסבכר לציפורה, בת למשפחות הירושלמיות בוקסבוים ואמדורסקי, אחות ומורה באולפן לעברית. לזוג נולדו שלושה בנים. אחד מנכדיו הוא הסופר יאיר אנסבכר.
| עץ משפחת אמדורסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר "לישועתך קיוויתי ה'" שנכתב אודות קורות חייו של מרדכי על ידי נכדו יאיר אנסבכר
משפט אייכמן - עדות מרדכי אנסבכר, סרטון באתר יוטיוב- על מרדכי אנסבכר באתר יד ושם
- The Story Behind the Man with the Big Smile, כתבה על מרדכי אנסבכר באתר wherewhatwhen.com
- מאמר של מרדכי אנסבכר על אמונה וביטחון בימי השואה באתר דעת
- תומר ולמר ואביעד גליקמן, פרידה ממשה לנדוי: "משפט אייכמן - משימת חייו", באתר ynet, 2 במאי 2011 - הספד לשופט לנדוי, ובו דברים של אנסבכר לזכרו
- הענקת כומתת חיל התותחנים כמחווה מתא"ל רמי אבודרהם רמ"ט פקמ"ז לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה
- הלך לעולמו מרדכי אנסבכר: מאחרוני עדי משפט אייכמן, באתר "סרוגים", 28 בפברואר 2021
- נפטר ניצול השואה מרדכי אנסבכר באתר ערוץ 20
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי אנסבכר, באתר יד ושם
- ^ כרמית ספיר ויץ, זוועה אמנותית: הציורים שעזרו להרשיע את אדולף אייכמן, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2015
- ^ מרדכי אנסבכר, מאחרוני העדים במשפט אייכמן, הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2021
- ^ מרדכי אנסבכר ברשימת יקירי העיר ירושלים לשנת 1998, באתר העירייה
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו