מרדכי אקלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי אקאלר ונכדו דויד

הרב מרדכי בן רפאל בן נסים אקאלר (תר"י 1850 - ה' בתמוז תרצ"ו יוני 1936) היה מתרגם ספרות דתית, רבם של אנוסי משהד ומנהל בית כנסת[1].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרב מרדכי אקלר ורעייתו יוכבד בבית הקברות בהר הזיתים, חלקת המשהדים

מולא מרדכי אקאלר (פירוש השם אקלאר: "אגא" – אדון ו"לאר" – לשון רבים בשפה הפרסית ויש אומרים "אקא" פירושו -"אח")[2] נולד במשהד בשנת 1850 (התר"י). הרב גדל לתוך המציאות של אנוסי משהד. הוא למד מאביו תנ"ך בגיל צעיר והמשיך בכוחות עצמו בלימוד המשנה והגמרא. את אשר למד, תרגם לשפת העדה ודרש בפני הקהל. הרב היה עובר בלילות מבית לבית ללמד את הילדים האנוסים במשהד תורה ולחנכם במצוות.

בדור הראשון לאניסות הקימו הרב יוסף כהן ומולא כודאדאד בתי כנסת, כל אחד במרתפו. הרב מרדכי שהיה רב הקהילה בדור השני לאניסות פתח בביתו בית כנסת נוסף וכך עשה גם רבי בנימין אמינוף. בבית הכנסת שניהל במרתפו, לימד הרב מרדכי את הנערים המצטיינים דינים והלכות, תלמידים אלו הפיצו את מה שלמדו במרתפים ובבתי כנסת אחרים. לבית הכנסת הקטן הגיע הציבור מדי שבת לשמוע את דרשת פרשת השבוע מפי הרב . הרב סייע לנזקקים, גייס כספים להכנסת כלה וכתב את הכתובות בכתב ידו. את החופות ערך כדת וכדין, כנהוג במשהד, אף כי בהסתר.

הרב מרדכי החליף את אביו בכיסא הרבנות במשהד בשנת 1883, כשאביו נפטר. כרב העדה פסק עבור בני עדתו, סידר קידושין בסתר, מהל את בני הקהילה ובהיותו שוחט ובודק גם הבטיח שחיטה כשרה. הרב לא קיבל כל שכר על עמלו למען הקהילה האנוסה במשהד, אלא הוא התקיים מעסק פרטי שבו עבד מספר שעות ביום, בעוד שאת מרבית השעות הקדיש ללימוד תורה ולצורכי הציבור. פעילותו של הרב מרדכי יחד עם יתר רבני הקהילה והמלמדים שבה, עזרו לשימור היהדות במשהד. רק יהודים בודדים קיבלו עליהם את האסלאם מרצון.

סמוך לפני המהפכה הבולשביקית נסע הרב למוסקבה ובשובו לגבול איראן פרצה המהפכה. בשנת 1927תרפ"ז) עלה הרב לארץ ישראל, ובנה בשכונת הבוכרים שבירושלים בית בן שתי קומות. לאחר התיישבותו בירושלים המשיך הרב את עבודותו הספרותית, והקדיש את מירב זמנו להדפסת ספרים לבני עדתו בשילוב עם תפסיר פרסי.

רבי מרדכי אקאלר נפטר בירושלים בה' בתמוז התרצ"ו ונטמן בהר הזיתים. בנו הרב רפאל אקאלר נשאר במשהד להנהיג את העדה, כאשר אביו עלה לארץ ישראל. הרב רפאל שמש כרב, שוחט, דרשן ומוהל. בהנהגתו סייעו בני העדה לפליטי יהדות בוכארה שברחו מברית המועצות בראשית שנות השלושים לעלות ארצה. הרב עלה לארץ ישראל בשנת 1949תש"ט), ובכ"ט בניסן תש"י נפטר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עבודת התמיד" – סידור תפילה לימי החול כמנהג הספרדים ומתורם בלשון הפרסית. יצא לאור בשנת 1908תרס"ח).
  • "עולת שבת" – סידור תפילה לימי השבת, כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית.
  • "סדר סליחות" – סליחות לימי הרחמים וימים נוראים עם התרגום בלשון פרס.
  • מחזור ראש השנה ויום הכיפורים
  • סדר הגדה בא תרג'מה פ'ארסי...

רבי מרדכי כתב גם ביאור לכמה מספרי התנ"ך, ביאור המצוי בכתבי יד, ועוד כמה חיבורים שלא זכו לראות אור[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אניסות משהד
  2. ^ משה דוד גאון, "מרדכי בן רפאל אקלר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 116–117, באתר HebrewBooks
  3. ^ דוד מורדי, "הרב מרדכי אקלר זצ"ל, רבם של האנוסים במחתרת", בתוך קול סיני, תשכ"ב, גיליון ח, עמוד 174