מרדכי בירדוגו
| לידה |
1715  |
|---|---|
| פטירה |
1762 (בגיל 47 בערך) י"ד באב ה'תקכ"ב |
| מקום פעילות |
 מקנס |
| תקופת הפעילות |
?–1762 |
| תפקידים נוספים |
רב, דיין, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי משה בירדוגו |
  | |
הרב מרדכי בירדוגו (ה'תע"ה - י"ד אב ה'תקכ"ב 1762) המכונה: המרבי"ץ, היה ראש ישיבה, דרשן ודיין ופרשן מקראי ותלמודי בעיר מקנס שבמרוקו ומחבר ספרים פורה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת ה'תע"ה לרב יוסף, נכדו של רבי משה בירדוגו (הקדמון), ראש משפחת בירדוגו. אחיו הוא רבי יהודה בירדוגו מחבר הספר "מים עמוקים".
בחרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו למד בבית מדרשו של בן דודו רב ואב"ד מקנס, רבי משה בירדוגו, המכונה "המשבי"ר". ישיבתו של המשבי"ר נודעה לתהילה במקנס ורוב תלמידי החכמים של העיר למדו בה.
למרות גילו הצעיר בין הלומדים, התבלט בכשרונותיו ובהתמדתו, ורבו, המשבי"ר, נהג לפלפל עמו בדברי תורה. חידושים רבים שהעלו השניים מתקופה זו הודפסו לימים בספרי הרב ותלמידו, "ראש משביר" ו"תורת המרבי"ץ" (ראו להלן). בדרך לימודו אחז בעקבי שיטת רבו שהייתה העמקה בפשט הסוגיה, תוך התרחקות מפלפולים. כך למשל, בסיום מערכה ארוכה על סוגיה במסכת פסחים כתב: ”ויש דרך אחרת... ומשום שאינו אוחז בעקבי הפשט לא נכון בעיני, והמעיין יבחר ויקרב”.
רבנות העיר מקנס[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הגיעו לפרקו נישא לבליידא, בתו השלישית של רבו. לאחר פטירת רבו, היה המרבי"ץ הרוח החיה בהנהגת הישיבה והוא אף ירש את מקומו ברבנות העיר. לפרנסתו עסק בתקופה זו[דרושה הבהרה] כשוחט. בערך בשנת ה'תק"ב מונה גם לדיין, לצד רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט) ואחיו רבי חיים טולידאנו, עמם חתם על פסקי דין.[1] כן נמצא שחתם על פסקי דין לצד גדול דורו רבי יעקב אבן צור (היעב"ץ).[2] בתפקידיו השיב המרבי"ץ תשובות הלכתיות לכל רחבי מרוקו וחתם על תקנות רבות בעירו.
פטירתו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תק"ז נפטרה אשתו, ורבי מרדכי נישא בשנית לבתו הרביעית של רבו - ריינא, לאחר פטירת בעלה רבי יחיא לכרייף.[3]
נפטר בי"ד באב ה'תקכ"ב. משורר התקופה חתנו רבי דוד חסין חיבר קינה על פטירתו.[4]
הותיר אחריו יבול רב של חידושי תורה בכל מקצועות התורה: שו"ת, חידושים על הש"ס ועל התנ"ך ודרשות. רובם נותרו עדיין בכתובים, וחלקם נדפסו בספר "תורת המרבי"ץ" שבהוצאת מכון אהבת שלום.
למרות שנפטר צעיר, הותיר את חותמו על רבים מחכמי צפון אפריקה, שנים רבות אחר פטירתו.[5]
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יקותיאל בירדוגו - בנו הבכור מאשתו הראשונה, ממלא מקומו ברבנות העיר.
- רבי רפאל בירדוגו - מחבר השו"ת "משפטים ישרים" שנודע לימים בכינויו "המלאך רפאל".
- בת נוספת (מנישואיו הראשונים) נישאה לרבי דוד בן חסין.
- מנישואיו השניים נולדה לו בת בשם בליידא, שנישאה לרבי יהודה בירדוגו קרוב משפחתו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת דברי מרדכי - שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך
- תקנות
- חידושים על הש"ס - שלשת החיבורים הללו רוכזו בספר 'תורת המרבי"ץ' בהוצאת חברת אהבת שלום ה'תשע"ז.
- דורש טוב - דרשות (בכתב יד).
- פרשת מרדכי - דרשות והספדים (בכתב יד).
- משנה למלך - פירוש לספר משלי (בכתב יד).
- פירוש למסכת אבות (בכתב יד).
- צרור הכסף - צרור המור - פירושים לספר תהילים (בכתב יד).
- פירושים על המקרא (בכתב יד).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תורת המרבי"ץ, הוצאת מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו, ירושלים תשע"ז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברי מרדכי, מקנאס תש"ז, באתר היברובוקס - תשובות בהלכה
מרדכי בן יוסף בירדוגו (1715-1762), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משפט וצדקה ביעקב ח"א סימן קטו, רטו, שז, ועוד.
- ^ משפט וצדקה ביעקב ח"א סימן רסה.
- ^ רבי יוסף אלמליח, שו"ת תוקפו של יוסף, סימן מג.
- ^ רבי דוד בן חסין, תהלה לדוד, יקרא דשכבי, תרצ"א (דף עט ע"ב). מלבד קינה זו חיבר רבי דוד בן חסין גם שיר לכבודו בעודו בחיים (שם דף מח ע"א).
- ^ איגוד עמלי התורה, לוח הקהילות - גיליון ה', ירושלים: הוצאת טקסט רץ, 2020