מרדכי גפני

הרב מרדכי גפני (נולד כמארק מרדכי ויניארז, בפיטסוויל, מסצ'וסטס ב-1960, ידוע גם כמארק גפני), הוא הוגה דעות, סופר ויזם-חברתי יהודי אמריקאי.

הנהיג את קהילת בית חדש בישראל עד שנת 2006 בה חזר לארצות הברית בעקבות הגשת תלונות נגדו בגין ניצול מיני של נשים בקהילה.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפני נולד בארצות הברית להורים אורתודוקסים שקיימו אורח-חיים חרדי. לאחר שסיים את הישיבה התיכונית "אור התורה" (Manhattan Hebrew High School) בניו יורק, החל ללמוד לקראת סמיכה לרבנות בישיבה יוניברסיטי ובמקביל ב"קווינס קולג'" לקראת תואר ראשון בפילוסופיה. הרב גפני קיבל הסמכה מכמה מקורות ומחזיק בתעודת "כושר" לכהן כרב מהרבנות הראשית לישראל. כמו כן קיבל הסמכה מהמוסדות "אור תורה" של הרב שלמה ריסקין, אך ראה עצמו מתרחק מדרכו והחזיר לריסקין את ההסמכה בטענה שאינו רואה עצמו קשור או מחובר לדרכו הרוחנית. גפני מחזיק אף בתואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד.

כבר במהלך לימודיו לקראת הסמכה, ערער על חלק מן המוסכמות ביהדות האורתודוקסית ופנה לכיוונים המוגדרים על ידיו כ"פוסט אורתודוקסיה". במקביל, הקים רשת של לימודי יהדות בבתי הספר התיכון הציבוריים בעיר ניו יורק. לאחר שהוסמך כרב, מונה כרב בקהילה במחוז פאלם ביץ' בפלורידה.

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 עלה לישראל כדי לכהן כרב היישוב צופים. לאחר כמה שנים החליט גפני לקחת פסק-זמן כדי לבדוק את השקפותיו הפנימיות, בזמן זה עבד גפני כראש אגף בחברת היי-טק, כשבמקביל העביר הרצאות ושיעורי תורה פופולריים בירושלים ובתל אביב. הוא מונה לראש מכון מיל"ה בירושלים, שם הזמין את אוהד אזרחי (איתו פרסם מאוחר יותר את הספר "מי מפחד מלילית"), דב ברקוביץ', יוסי חיות ועמיחי לאו לביא לעבוד איתו יחדיו. גפני עזב את מכון מיל"ה בעקבות מחלוקת עם התורם המרכזי של המכון. גפני ואזרחי הקימו ביחד את תנועת "מנעד" שבמסגרתה הוקם "הישיבאשראם" שלאחר מכן הוליד את קהילת "המקום" של אזרחי.

קהילת בית חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הקים גפני יחד עם אברהם לידר (ממנין לידר בירושלים) ואיש העסקים יעקב נר-דוד את קהילת "בית חדש", שבראשיתה התכנסה לחגים ולסדנאות בפוריה עילית ובהמשך היה להם מרכז פעילות ובית מדרש ביפו.

הקהילה פעלה בדרכים הבאות:

מכון מחקר - שעבד בשותפות עם המכון האינטגרלי של קן וילבר.
תוכנית הסמכה - שבה למדו התלמידים להיות רבנים מטעם "בית חדש". תוכנית זו הייתה מכונה "הסמכה הוליסטית אינטגרלית" וכללה לימוד והתפתחות במישורים פסיכולוגים, גופנים, אינטלקטואלים, תודעתיים וחברתיים.
בית המדרש - בו היו קבוצות של כ-100 תלמידים שלמדו עם הרב גפני ומורים נוספים.
קבלות שבת - הקהילה קיימה מדי ערב שבת "קבלות שבת תל אביביות" גדולות הפתוחות לציבור הרחב.
אמצעי התקשורת - הרב גפני והקהילה היו פעילים במרחב התקשורתי - הרב היה בעל טור קבוע בנושאי פרשת השבוע באתר ynet, והן בתוכנית בנושא זה בערוץ 2, "תחת גפנו". גפני גם פרסם טורים באתרי אינטרנט ובכתבי עת העוסקים ב"עידן החדש", כמו "חיים אחרים".
דיאלוגים בינלאומיים עם מורים רוחניים כגון הדלאי למה וקן וילבר.

קהילת בית חדש פעלה עד שנת 2006. עזיבתו של גפני את הארץ בעקבות התלונות נגדו, הובילה לסיום פעילותה של הקהילה.

פעילות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקהילת "בית חדש", גפני לימד ושיתף פעולה עם מורים, מרכזים וקהילות בעולם. כיהן כמורה ב"אלת חיים" - מרכז הרוחני בארצות הברית בתחום היהדות המתחדשת. היה מורה ב"מרכז להתדיינות ולגישור רוחני באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. כיהן כאיש הקתדרה ב-"SSWT" ללימודי יהדות בארצות הברית.

טענות לניצול מיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הוגשו נגד גפני תלונות של שלוש נשים על אינוס, הטרדה מינית ומעשים מגונים^[1]. בעקבות זאת עזב את ישראל לארצות הברית. כעבור זמן הוא שיגר מארצות הברית מכתב חרטה לחברי קהילתו, ובו כתב כי הוא נוטל על עצמו אחריות לפגיעה בנשים והביע חרטה על מעשיו^[2]. בשנת 2016 נטען נגדו כי בהיותו בן 19 אנס בת 13 בביתה^[3].

גפני גרוש בשלישית, אב לשני ילדים מנישואיו השניים ולילד אחד מנישואיו הראשונים ^[^{דרוש מקור]}.