מרדכי דב איידלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי דב איידלברג
רבי מרדכי דב איידלברג
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1880
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 1941 (בגיל 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי דב איידלברג (ה'תר"ם, 1880 - ח' בחשוון ה'תש"ב, 29 באוקטובר 1941) היה רב ליטאי, רבן של ערים רבות בליטא ופולין. מחבר סדרת הספרים חזון למועד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בביאליסטוק לרב יצחק איידלברג שהיה מו"צ בעירו. משפחתו הייתה מצאצאי רבי צבי הירש פרילוקר מחכמי העיר בריסק וצאצא של הרמ"א.

למד בישיבת ראדין והיה לאחד מתלמידיו המובהקים של החפץ חיים. נישא לחיה אפלבוים ולאחר נישואיו למד בוולוז'ין והתפרסם כמתמיד בכינוי "השקדן מביאליסטוק". נסמך לרבנות בידי רבי רפאל שפירא ורבנים נוספים ושימש כממלא מקומו של הרב שפירא בבית ההוראה העירוני.

שנים ספורות לאחר נישואיו התמנה לרב בליסקווה הסמוכה לסובאלק שבליטא, ואחריה בקנטקוזבה שבפלך חרסון. בעיר זו חיבר את ספרו ההלכתי "דובב שפתי ישנים" שרצה להדפיס לזכרה של אמו, אך הספר נשרף בבית הדפוס בפולטבה.

ב-1917 נבחר לכהן כרבה של ניקולאייב, אף היא בפלך חרסון. אז התפרסם בפעילותו החברתית למען הפליטים היהודים שנהרו מהסביבה לעיר ובנאומיו שעסקו בעיקר בשכנוע הנוער, שנטה אחרי תנועות השמאל השונות, שלא לעזוב את היהדות. עם כיבוש העיר בידי הצבא האדום נאסר, אך שוחרר לאחר זמן קצר.

ב-1922 הותר לפליטים מפולין לחזור מרוסיה לבתיהם והוא ניצל את האפשרות וחזר לביאליסטוק. בתקופה זו הדפיס את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו "חזון למועד" וחלק מהתשובות בספר זה עוסקות בשאלות שהתעוררו במציאות החיים ברוסיה הסובייטית.

שנתיים לאחר מכן, בשנת ה'תרפ"ד, 1924, הוזמן לכהן ברבנות סוויסלוץ'. ממנה עבר למאקוב, פולין המרכזית, קהילה חסידית שקיבלה אותו לרב למרות היותו מתנגד לחסידות. הוא היה מקובל על בני קהילתו ותמך במעמד הפועלים.

בשנת ה'תרפ"ח, 1928, עבר לכהן בפלוצק שעל נהר הוויסלה. בפלוצק הוציא לאור עוד שלושה כרכים מחיבורו "חזון למועד". הוא שלח שלושה מבניו ללמוד בארץ ישראל ובשנת ה'תר"ץ הגיע לארץ לרגל חתונת אחד מהם. הרב אברהם יצחק הכהן קוק המליץ למנותו כרבה של פתח תקווה, הוא התלבט באשר להצעה זו ורכש קרקע להשקעה ליד גן יבנה. לבסוף נענה להפצרות בני קהילתו ודחה את עלייתו לארץ ישראל למועד מאוחר יותר, בהמשך התברר שנפל קרבן למעשה נוכלות והבעלות על הקרקע שרכש לא הועברה לידיו.

עם כניסת הצבא הגרמני לפלוצק הוא נעצר ועבר התעללות, לאחר מכן נמלט ללומז'ה שעמדה בלי רב לאחר עזיבת רבה האחרון של העיר רבי משה שצקס, וכיהן בה כממלא מקום הרב. משם עבר ללכוביץ. הוא עצר בלכוביץ שבה התמנה כרב, דחה הצעת רבנות מנבהרדק בתקווה שיוכל לסדר את כתביו שעדיין לא נדפסו. במהלך תקופה זו המשיך בארגון סיוע עבור רבנים שהוגלו לסיביר.

בח' בחשוון ה'תש"ב 29 באוקטובר 1941 נרצח יחד עם מאות מיהודי העיר לכוביץ בידי הנאצים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו