מרדכי הופמן
 | |
| לידה |
28 בפברואר 1876 ג' באדר תרל"ו  סנטה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1973 (בגיל 96) י"ב בטבת תשל"ד  בני ברק, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת, בני ברק, ישראל |
| תאריך עלייה | 1948 |
| מקום פעילות |
האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| תחומי עיסוק | דיין ומורה הוראה |
| חיבוריו | אמרי מרדכי |
| מעסיק | קהילת יהודי ברטיואויפאלו |
| רבותיו | משה פולק, זעקל פולק, יהודה גרינוולד |
| בת זוג | ליבא רוזנברג |
| אב | חיים לייב הופמן |
| ילדים | אברהם הופמן |
| מספר ילדים | 10 |
הרב מרדכי הופמן (28 בפברואר 1876, ג' באדר תרל"ו – 6 בינואר 1973, י"ב בטבת תשל"ד) היה פוסק ודיין של קהילת יהודי ברטיואויפאלו שבהונגריה. בתקופת השואה ניצל מהשמדה על ידי רכבת קסטנר, עלה לארץ ישראל ושימש כדיין בבני ברק שבישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-28 בפברואר 1876 (ג' באדר תרל"ו)[1] בעיר סנטה שהייתה תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית לאביו חיים לייב תלמידו של יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב). לאחר שהגיע לגיל בר מצווה נשלח ללמוד בישיבתו של הרב משה פולק בבונהאד[2]. אחרי פטירת רבו עבר ללמוד אצל הרב זעקל פולק תלמידו של החתם סופר[2][3] ולאחר מכן אצל הרב יהודה גרינוולד. בהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסיגט חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים במשך שש שנים[3]. כשרצה הופמן לעלות לארץ ישראל ביקש רשות מהאדמו"ר ונענה בסירוב ומשכך נשאר בהונגריה[4].
בשנת תר"ס התחתן עם ליבא רוזנברג בתו של יצחק רוזנברג אב בית הדין בהיידוהדהאז ונינתו של הלל ליכטנשטיין[1][3][5][6] שם קבע את מגוריו והחלו להתקהל סביבו תלמידים. בשנת תרע"ב מונה לדיין ומורה הוראה של קהילת יהודי ברטיואויפאלו. הוא מילא תפקיד זה במשך 36 שנה[3].
בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 1944[7] שלחו הנאצים אותו אשתו ושתי בנותיו הצעירות לאוראדיה[7][4], בעוד שבעת ילדיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ עם 21 מנכדיו[8][9]. כעבור תשעה עשר ימים חילקו הנאצים את 3,100 היהודים שקובצו באוראדיה לשתי קבוצות משום שהיו ביניהן חמש משפחות שהיו מיועדות לעלות על רכבת קסטנר. הפקיד הנאצי שהיה ממונה לחלוקת הקבוצות טעה וסבר כי על כל חמש המשפחות להיות משפחות רבנים, ומשום שארבע מתוך חמשת המשפחות שנכללו ברשימה לא היו משפחות רבנים הוא החליף אותן בשלוש משפחות רבנים אחרות, ביניהם משפחתו של מרדכי הופמן שכללה את אשתו ושתי בנותיו[4][10][11][12]. משם הם נסעו ברכבת לבודפשט שם מרדכי ואשתו נאלצו להיפרד מבנותיהם שעלו על הרכבת למחנה הריכוז ברגן-בלזן ומשם לשווייץ הנייטרלית[12][13][14].
לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום המלחמה חזרו מרדכי ואשתו לביתם[15][16] והתאחדו עם בניהם אברהם וחיים ששרדו את מחנה אושוויץ[15]. הם עלו לארץ ישראל בשנת 1948 והתיישבו בבני ברק[1][17] שם התיידד מרדכי עם החזון איש[18].
הוא נפטר בבני ברק ב-6 בינואר 1973 (י"ב בטבת תשל"ד), ונקבר בבית הקברות שומרי שבת שבעיר[1].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשנ"ט יצא לאור הספר "אמרי מרדכי" אשר קיבץ חלק מאמרותיו המתועדות על התורה, תהילים וספר קהלת, שקובצו על ידי נכדו מאיר זית[19].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו, הלל הופמן, נרצח בשואה יחד עם אשתו מרים וששת ילדיהם[20]
- בנו, יוסף יוזפא, נרצח בשואה יחד עם אשתו לאה וחמשת ילדיהם[20]
- בתו, פייגא (פייגי), נרצחה בשואה יחד עם בעלה אשר וששת ילדיהם[21]
- בנו, ברוך בענדיט, נרצח בשואה יחד עם אשתו פראדל וארבעת ילדיהם[21]
- בנו, אברהם, שרד את מחנה ההשמדה אושוויץ[22]
- בתו, רבקה[21]
- בתו, רחל, נשאה לזאב ברנד[23]
| הלל ליכטנשטיין | רייזל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ברוך בענדיט ליכטנשטיין | ? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק רוזנברג | רייזל ליכטנשטיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מרדכי הופמן | ליבא רוזנברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הלל הופמן | אברהם הופמן | יוסף הופמן | פייגי הופמן | ברוך הופמן | שיינדי הופמן | רבקה הופמן | רחל הופמן | זאב ברנד | חיה הופמן | חיים הופמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק ברנד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הופמן, מרדכי; אמרי מרדכי, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 יצחק ברנד, סיפורו של הסבא הרב מרדכי הופמן זצ"ל, באתר מכון בריתי יצחק, 23/06/14
- ^ 1 2 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קט"ז
- ^ 1 2 3 4 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קי"ז
- ^ 1 2 3 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' צ"ז
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 3
- ^ עיקר הבכייה צריך להיות עבור גלות השכינה ועבור יראת שמים / הרב יצחק רוזנברג הי"ד | תורתך לא שכחתי, באתר תורתך לא שכחתי, 6 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, 2013, עמ' 7
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, 2013, עמ' 4
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' ק'
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' צ"ח
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 8
- ^ 1 2 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 9
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 10
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 11
- ^ 1 2 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 12
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 13
- ^ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 16
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קי"ח
- ^ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, בני ברק, ישראל, תשנ"ט, עמ' 5-6
- ^ 1 2 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, בני ברק, ישראל, תשנ"ט, עמ' 10
- ^ 1 2 3 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, בני ברק, ישראל, תשנ"ט, עמ' 11
- ^ משה ויסברג, החסיד מקרית אתא ומגייס הכספים של ויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 12 ביוני 2019
יוסף גרינבוים, החסיד מויז’ניץ שכיהן כיו”ר אגודת ישראל בקריית אתא נפטר בגיל 96, באתר חרדים10, 12 ביוני 2019 - ^ 1 2 יצחק ברנד, מעלת נושא ונותן באמונה וקביעות עתים לתורה, באתר בריתי יצחק