מרדכי הלברשטאדט
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
| לידה |
1686 הלברשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במאי 1769 (בגיל 83 בערך) דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 23 במאי 1769 |
| רבותיו |
צבי הירש אשכנזי |
  | |
מרדכי בן אליעזר הלברשטאדט (דיסלדורף) (1686 - 23 במאי 1769) היה רב וחוקר יהודי-גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדכי הלברשטאדט נולד בהלברשטאדט בשנת 1686 לאביו אליעזר. הוא היה תלמידם של הרבנים צבי הירש אשכנזי ואברהם בן יהודה ברלין מהלברשטאדט, וכמו כן למד בישיבת רבי יעקב כהן בפרנקפורט דמיין בשנת 1730 לערך. בשובו משם למד מספר שנים בישיבה שבעיר הולדתו. הוא שימש ברבנות בגריסהיים, ובהמשך גם בדרמשטאדט בשנת ה'ת"ף. בשנת ה'ת"ק - 1751 הגיע לדיסלדורף והפך לרב אזורי של דוכסות הריין התחתון[1]. למרדכי הלברשטאדט נולדה בת בשם מרים, שהייתה נשואה ליצחק בן שמשון קומה ממיינץ (1727–1787) ונפטרה בשנת 1765 הרבה לפני בעלה. הרב מרדכי הלברשטאדט נפטר ב-23 במאי 1769 בדיסלדורף.
הכרעתו בסכסוך הקמיעות בהמבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמקובל מוכר למיסטיקה יהודית, הרב מרדכי הלברשטאדט היה מעורב גם בפולמוס שנודע בכל רחבי האימפריה אודות הרב יהונתן אייבשיץ (נולד ב-1690 בקרקוב, נפטר 1764 באלטונה). הרב יהונתן אייבשיץ לימד בישיבה בפראג בין השנים 1736 ל-1751[2], אך לא כיהן כרב. כבר בשנת 1733 הרב יהונתן אייבשיץ נחשד בכפירה והורחק מהממסד הרבני כאשר השמיע הרב יעקב עמדין טענות על קמיעות שכתב הרב אייבשיץ שנפתחו ונתגלו בהם כתובות שבתאיות, למשל: "ש"צ מלכא משיחא". תפקיד רבנות הוא הצליח לקבל רק בשנת 1750 בקהילה הצפונית של גרמניה באלטונה, המבורג וונדסבק. הרבנים שמואל הילמן ממץ והפני יהושע פנו לבית דינו של הרב מרדכי הלברשטאדט וביקשו ממנו להכריע האם הקמעות המיסטיות של הרב אייבישיץ קשורות למיסטיקן היהודי שבתי צבי (1626–1676) והאם יש לו באמת כוחות מופלאים. היה עליו לתת את פסק דינו על הקמעות שכתב הרב אייבשיץ ובמקביל לקבוע אם הם שבתיים. הרב יעקב עמדין פנה גם הוא לרב מרדכי הלברשטאדט שבדיסלדורף והמתין לתגובתו. מטרת הפניה הייתה לחלל את שמו של הרב אייבישיץ ולבודד אותו מקהילת הרבנים. התשובה של דיסלדורף לסכסוך זה הייתה דיפלומטית באופן מפתיע והפיגה את מרצם ואגרסיביותם של מתנגדיו של אייבישיץ: הוא יעץ "להימנע מכל מתקפה אישית, כי ככל הנראה בסופו של דבר הההשתלחות היא חסרי בסיס. קבל את הנרדף והתוקפים יאבדו". כאילו לא די בכך, הוסיף ושלח מכתב פסטורלי כללי החתום על ידי כל הרבנים לכל קהילות ישראל, ובו הוא אמנם מכריז חרם על כת השבתים וכל מי שהיה קשור בדרך כלשהי לשבתי צבי, לכת שלו, למשימה המשיחית, עקרונות הכת וכוחה המופלא, מאמינים "כמו גם אחרים שיכתבו או ילבשו קמיעות מגן כאלה", יקבלו תגובה חזקה. אולם "מכתב זה לא יתקוף איש באופן אישי ולא יפגע במוניטין של הרב יהונתן אייבשץ".[3]
רבנותו בדיסלדורף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת שהותו בדיסלדורף הוא מתח ביקורת חריפה ביותר על משנתו הדקדוקית של רבי שלמה זלמן הנאו. עמדה זו זכתה לתומכים רבים, ביניהם סידורי התפילה של רבי יעקב אמדן[4] ורבי וולף היידנהיים. מחלוקת נוספת, בה השתתף הלברשטאדט באופן אקטיבי, התקיימה מיד לאחר כניסתו לתפקיד הרבנות בדיסלדורף: התעוררה שאלה הלכתית בבדיקת השחיטה היהודית, כפי שהייתה נהוגה בריין התחתון, נסיכות הבוחר מקלן. האם כשבטן הבהמה נפגעה באופן פנימי היא כשרה או לא.
בשנת 1762 הוא הקים בדיסלדורף חברה קדישא.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלברשטאדט היה מחבר של יצירה דקדוקית שלא פורסמה, ככל הנראה בשנות ה-60 של המאה ה-18. הוא כתב גם אוסף שו"ת בשם "מאמר מרדכי", שיצא לאור על ידי נכדו בשנת 1790, שנה לאחר מותו, והודפס בברנו. רבני פרנקפורט החרימו את הספר, בעקבות מה שכתב בסימן נ"ו, הוא הדפיס שם תשובה הלכתית מהרב יעקב יהושע פלק מחבר הספר "פני יהושע" הנוגעת למחלוקת בענייני טומאת אוהל ברחוב הראשי ברובע היהודי של העיר פרנקפורט[5]. סידור התפילה שהגיה הלברשטאדט (בשם "מרדכי דיסלדארף"), התפרסם רק בשנת 1774.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בירגיט קליין, תועלת ובגידה גבוהה, הבוחר ארנסט מקלן, יהודה בר חיים והיהודים בממלכה העתיקה (= נתיבה. נתיבי ההיסטוריה והתרבות היהודית-גרמנית. מחקרים של מכון סלומון לודוויג שטיינהיים, עורך. מאת מייקל ברוק, כרך 5), הילדסהיים / ציריך / ניו יורק 2003
- אברהם וודל, תולדות הקהילה היהודית בדיסלדורף, בתוך: Düsseldorfer Jahrbuch (תרומות להיסטוריה של הריין התחתון) 3 (1888) [מהדורה מיוחדת: תולדות העיר דיסלדורף בשנים עשר מסכתות. פסטשריפט לציון 600 שנה, עורך vom Düsseldorfer Geschichtsverein], עמ '149–254
- ברברה סוצ'י, רבני דיסלדורף משנות המאה ה-18 עד תקופת הנציונל-סוציאליזם', בתוך: Mahn- und Gedenkstätte Düsseldorf (Ed. ): היבטים של החיים היהודיים בדיסלדורף ובריין התחתון, נערך על ידי אנג'לה גנגר וקרסטין גריז, דיסלדורף 1997, עמ' 48–59.
- בסטיאן פלרמן: “... הרבנות הטובה ביותר בגרמניה. "רישומים ביוגרפיים של רבני דיסלדורף בין השנים 1706 ל-1941, בתוך: דיסלדורפור יהרבוך 81 (2011), עמ' 107–170
- צבי בנימין אוירבך, תולדות הקהילה הישראלית הלברשטאדט, יחד עם נספח של מכתבים ומסמכים לא מודפסים המתייחסים לספרות ולמצבם הדתי והפוליטי של היהודים בגרמניה במאתיים השנים האחרונות, הלברשטאדט 1866, עמ' 74 פ'
- האנציקלופדיה היהודית, ניו יורק / לונדון 1902, כרך 6, עמוד 166.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר מאמר מרדכי, הרב מרדכי הלברשטאדט.
- רבי מרדכי הלברשטאדט (דיסלדורף), ספר לוח ארש יחד עם השגות רבי מרדכי הלברשטאדט, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישיבת שעלבים - המעין, באתר shaalvim.co.il
- ^ יודלוב, תולדות, (מופיע תחת סעיף "לקריאה נוספת"), עמ' יד-טו, על פי עמדין, בית יהונתן הסופר, דף א עמוד ב.
- ^ על הפולמוס ראה: גרשם שלום, מפתחות לכתבי הפולמוס עמדין– אייבשיץ, מאגנס, ירושלים, ה'תשס"ו.
- ^ :
ערך מורחב – לוח ארש
- ^ שו"ת מאמר מרדכי - חתימה והגהות של רבי משה פריינד-גריסהאבר (תלמיד החתם סופר) וחותמת רבי משה הלוי פולק אב"ד באניהאד, באתר kedem
