מרדכי וייסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי וחנה וייסר
ה"קזינו" לשפת ימה של תל אביב
רחוב חנה ומרדכי וייסר בתל אביב

מרדכי וייסר (1876, רוסיה (אוקראינה) – 1917, טבריה) היה מראשוני אחוזת בית, מייסד ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי וייסר נולד בעיירה באלטה (Балта; כ-200 ק"מ מצפון לאודסה) בשנת 1876, ובשנת 1905 עלה לארץ ישראל עם רעייתו חנה ושלושת ילדיהם הקטנים.

מצפון ליפו, ליד חוף הים, הקים יחד עם מתתיהו וינוקור בית-חרושת לחביות עץ ליקבים. שניהם הצטרפו לאחוזת-בית; וייסר בנה את ביתו ברחוב ליליינבלום 15, וכעבור שנה מכרוֹ, ובנה בית אחר סמוך לו. בביתו התגורר ז' הופיין, מנהל בנק אפ"ק. בבית זה התאכסנה המשטרה העירונית ובית משפט השלום.

ב-1911 ייסד יחד עם יעקב שרתוק, עקיבא אריה ויס ובצלאל יפה את חברת "חברה חדשה" אשר רכשה קרקעות מערבים ומכרה אותן ליהודים. על קרקעות "חברה חדשה" הוקם רחוב אלנבי.

ב-1912 הציע משה אברבנאל להקים בתל אביב הקטנה בית סינמטוגרף (ראינוע). הייתה לכך התנגדות בוועד תל אביב, אך וייסר היה בין המעטים שתמכו ברעיון. הוא נכנס לשותפות עם אברבנאל, ויחד בנו את ראינוע "עדן". את השם "עדן" נתן הסופר ש. בן-ציון (אביו של נחום גוטמן), שהיה חברו הטוב של וייסר. ב-1913 קיבלו מוועד תל אביב זיכיון בלעדי להפעילו למשך 13 שנים. הראינוע נחנך בסרט 'ימי פומפיאה האחרונים'.

ב-1917, בזמן גירוש תל אביב, יזם וייסר את העסקת המגורשים, וחתם חוזה לאספקת מזון לצבא הגרמני, ששהה בעפולה ובסמח'. באחת מנסיעותיו לזכרון יעקב לפגוש את מאיר דיזנגוף, נדבק במגפה. הוא שב לטבריה, ושם נפטר, בגיל 41, בעיצומו של משא-ומתן לרכישת מרחצאות טבריה.

בנו משה ירש את "ראינוע עדן", והמשיך את דרכו. מאוחר יותר הפעיל יחד עם אברבנאל את קזינו גלי אביב, מבנה מיוחד שעמד על כלונסאות בחוף הים מעל המים. בנו משה היה גם המארגן של קבלת הפנים לגנרל אלנבי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]