מרדכי זאב אורנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצבת קברו של הרב מרדכי זאב אורנשטיין בלבוב

רבי מרדכי זאב ב"ר משה אורנשטיין (~ה'ת"ץ, 1730 - ב' בשבט ה'תקמ"ז, 21 בינואר 1787[1]) היה רב ומקובל גליציאני, אב"ד לבוב ומשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב משה ב"ר יוסף (ר' משה ר' יוסקעס) מזולקווא שהיה פרנס קהילת לבוב, ולנחמה (נייטשי) בת רבי אריה ליב אב"ד ריישא, גלוגאו, לבוב ואמסטרדם, חתנו של החכם צבי ונכדו של הרבי ר' העשיל. הוא נישא לבתו של ר' אליקים גץ מלוברטוב ונולדו להם שני בנים ושתי בנות. לאחר שהתאלמן נישא בשנית לפריידה בת ר' שאול חריף אב"ד אלעסק (בנו של הרב יעקב אב"ד לשנוב שהיה אף הוא חתנו של ה"חכם צבי" וצאצא של הרבי ר' העשיל), ממנה נולדו לו בנם הרב יעקב משולם אורנשטיין וחמש בנות.

כבר בשנת ה'תקי"ד התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיר קאמיאנקה. בשנת ה'תק"ל כיהן כרב ביאמפול. בתקופת כהונתו ביאמפול הגיע לעיר רבי פנחס הורוביץ מחבר ה"הפלאה", שנאלץ לברוח מעיירת רבנותו לכוביץ', ורמ"ז חלק אתו את משכורתו.

בשנת ה'תקל"ב, 1772, נבחר לכהן כמשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'. בתקופתו, תחת ממשלת מריה תרזה, נקבעה "פקודת היהודים" שהסדירה את היררכיית הקהילה היהודית במדינה כולה, והוסדרו כללי מינוי הרבנים בגליציה. רב המדינה נבחר בבחירות שהוסדרו חוקית. נקבע שרק רב המדינה רשאי להעניק תעודת "מוֹרֵנוּ" שהיוותה הכרה רשמית ברבנותו של רב, לפי החוק היו חייבים מקבלי התעודות לשלם לנותן התעודה סכום שנתי קבוע לפי הכנסותיהם, ובכך שימש ההסדר מקור פרנסה לרב המדינה. לפי שלמה בובר, קיבל רמ"ז אורנשטיין שהיה המשנה לרב המדינה מאה תעודות חתומות ריקות מאת הרב הראשי, רבי יהודה ליב ברנשטיין, ואלו הבטיחו לו הכנסה קבועה של כ-150 אדומים מדי שנה[2].

בשנת ה'תקל"ד כיהן כרבה של סטאנוב וגליל פודוליה ובסביבות שנת ה'תקל"ח, 1778, לאחר פרישת רבי שלמה מחלם מרבנות העיר לבוב, התמנה רמ"ז כאב"ד לבוב, על כסאם של סביו ששימשו במשרה זו בעבר. הוא הרביץ תורה לתלמידים, והתמחה גם בתורת הקבלה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמ"ז אורנשטיין היה הראשון במשפחתו שהשתמש בשם אורנשטיין, אביו ר' משה ר' יוסקה'ס כונה בשם הסתמי אשכנזי. לסיבת השימוש בשם אורנשטיין ומועד תחילתו ישנן שתי גרסאות: לפי מאיר בלבן, בשנתו האחרונה החלו לאכוף את הפקודה שחייבה להשתמש בשם משפחה, והוא קיבל את השם אורנשטיין אותו נשאו צאצאיו מאז[3] אחרים טענו כי אימץ את השם בעת שעבר לכהן כרבה של לבוב; כדי להקל על רישומו כתושב העיר, נרשם רמ"ז כאחד מבני משפחה מתושבי העיר[4].

שניים מבניו של רמ"ז אורנשטיין התפרסמו מאד וגם חתניו היו למדנים ידועי שם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים נתן דמביצר, תולדות הגאון הגדול המקובל מו"ה מרדכי זאב בר"מ... בתוך: כלילת יופי, ח"א, קראקא תרמ"ח, אות יט, דף קמ"ד עמוד ב' ואילך
  • שלמה בובר, אנשי שם, קראקא תרנ"א, אות שפ"ג, עמ' 149–151
  • ישראל טוביה אייזנשטט, דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז, עמ' 123–124
  • הרב ישכר בעריש וייס, עלים לתרופה, פרשת וארא תשע"ז, גיליון אלף מ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי נינו רי"א איטינגא במכתבו המצוטט אצל בובר (להלן "לקריאה נוספת"), בובר העיר כי לפי ספר "שם הגדולים החדש", אות מ' סימן פ"ה, נפטר רמ"ז אורנשטיין רק בשנת ה'תקנ"א, 1791.
  2. ^ בובר, אנשי שם, קרקא תרנ"א, מבוא, עמ' XXI.
  3. ^ בלבן, שלשלת, להלן "קישורים חיצוניים".
  4. ^ משה קמלהר, העיר ורבניה, בתוך ספר רישא, ירושלים תשכ"ז, עמ' 77–78.
  5. ^ נודע ביהודה אבן העזר חלק ב', שעג-שצב.