מרדכי יהודה רוזנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי יהודה רוזנק
אין תמונה חופשית
לידה 11 בספטמבר 1868
נאדאש, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוגוסט 1923 (בגיל 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ד"ר מרדכי יהודה (לאופולד) רוזנקגרמנית: Leopold Rosenak; ‏11 בספטמבר 1868, תרכ"ח15 באוגוסט 1923, ג' באלול תרפ"ג) היה רבה של העיר ברמן שבגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנאדאש (אנ'), עיירה בקרבת פרסבורג שבסלובקיה, לשמואל, סוחר, ולדבורה. בגיל צעיר מאוד נשלח ללמוד בנייטרא אצל דודו, הרב אליעזר רוזנר, שהיה ראש הישיבה. אחר כך נשלח ללמוד בישיבת פרשבורג שבראשה עמד שמחה בונם סופר, ה"שבט סופר". למד שם במשך כמה שנים ונסמך להוראה. למד פילוסופיה ופילולוגיה בברלין, ואחר כך כתב דוקטורט באוניברסיטת ברן שבשווייץ, על דקדוק עברי על פי אבן עזרא.

בשנת 1885 (תרנ"ו) מונה לרב בעיר ברמן שבצפון גרמניה. באותה שנה נישא לבֶּלָה,[1] בתו של הרב שלמה קרליבך, רבה של ליבק, ושל אסתר (גר'), משוררת, בתו של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, רבה של ליבק לפני הרב קרליבך. הקהילה הייתה קהילה ליברלית יחסית מבחינה דתית, בעוד הוא היה אורתודוקס. בתור רבה הראשון של עיר ליברלית וחילונית באופיה היה עליו לייסד את המוסדות היהודיים בה, כולל מערכת כשרות, מקווה ומוסדות חינוך.

בשנת תר"ע, במלאת 40 שנה לשבת חמיו, הרב שלמה קרליבך, על כס הרבנות בליבק, יצא ספר יובל. הרב רוזנק תרם לספר מחידושיו, וקרא להם "מאמר מרדכי".[2] החידושים היו על מסכת ברכות ועל כמעט כל סדר מועד, מלבד מסכת סוכה, מסכת תענית ומסכת מגילה. כוונתו הייתה להוציא חלק שני, אך בימי חייו לא יצא הדבר אל הפועל. בכתב יד נמצאו חידושיו על כל שאר מסכתות הש"ס, ובשנת תש"ע (2010) יצאו חידושיו על המסכתות הנותרות מסדר מועד על ידי נכדיו, בצירוף מה שיצא לאור בספר היובל לרב קרליבך.

פוגרומים ורדיפות ביהודי מזרח אירופה הובילו רבים מהם להגר לארצות המערב. גרמניה הייתה תחנת מעבר זמנית, ולפעמים אף מושב של קבע, עבור אותם יהודים. הרב רוזנק השקיע רבות בעזרה לפליטים אלו, עד שהגירתם הופסקה ב-1914 עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.

במלחמה שירת כרב צבאי בצבא הקיסרות הגרמנית בליטא הכבושה ושימש כיועץ לשלטונות הכיבוש. כמו גיסיו הרב עמנואל קרליבך, רבן של ממל וקלן ורב צבאי גם הוא, והרב יוסף צבי קרליבך, רבה של המבורג ורב צבאי, דאג להקמתם ותחזוקתם של מוסדות חינוך יהודיים בשטחים שנכבשו. קיבל את אות צלב הברזל ואת אות צלב הנזה (Hanseatenkreuz).

לאחר המלחמה נמשכה ההגירה של האוסטיודן, ובשל סגירת גבולות ארצות הברית בפני אותם מהגרים נותרו רבים מהם בברמן. גם הפעם עזר וסייע הרב רוזנק ליהודים העניים. הוא ייסד ב-1901 את ה-Komitee für hilfsbedürftige jüdische Auswanderer (קוֹמִיטֶה פִיר הִילְפְסְבֵּדִירְפְטִיגֶה יִידִיֶשׁה אָוּסְוַנְדֵרֵר, ועדה למהגרים יהודים נזקקים). הוא פעל באגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית ובאגודה למלחמה באנטישמיות (Verein zur Abwehr des Antisemitismus, פֵרָיִן צוּר אַבְּוֵר דֵס אַנְטִיסֵמֵטִיסְמוּס).

כחלק מעזרתו לפליטים נסע בשנת תרע"ג (1923) לארצות הברית. בדרכו חזרה, בהיותו באונייה בלב ים, שבק חיים. נקבר בברמן.

בנו יצחק צבי (איגנאץ) (גר') היה עורך דין ומשפטן; בימי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1938, ברח יצחק עם משפחתו לארצות הברית. בנו של יצחק צבי, מיכאל, היה פילוסוף של החינוך היהודי, ובנו של מיכאל, אבינועם, שימש כראש החוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

על שמו רחוב Rosenakstraße בשכונת גרפלינגן (Gröpelingen) שבברמן. בית רוזנק (Rosenak-Haus), ששימש בית כנסת של הקהילה היהודית בברמן, וכיום בשימוש הקהילה היהודית בתור אתר זיכרון, נקרא גם הוא על שמו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Minnie Rosenak, The Rosenaks of Bremen: father and son: a chapter of German-Jewish history, Jerusalem, 1988.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עליה ראו: Rosenak, Bella (Bela) geb. Carlebach, באתר Bremer Frauenmuseum (בגרמנית)
  2. ^ מרדכי יהודה ד"ר ראזענאק, רב דק"ק ברעמען, ‏מאמר מרדכי, בתוך: לשלמה: ספר היובל אשר נכתב למלאת ארבעים שנה לשבת מ"ור הרב ד"ר שלמה קארלעבאך על כסא הרבנות בק"ק ליבעק (ט' בתמוז תר"ע), קבוצת דרושים ומאמרים בחכמת ישראל וקורות היהודים, מאת קרוביו ורעיו, נאספו ויצאו לאור על ידי משה שטערן, ברלין: פֿערלאג הויזפֿריינד, התר"ע, באתר HebrewBooks