לדלג לתוכן

מרדכי יהודה רוזנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי יהודה רוזנק
Leopold Rosenak
מרדכי יהודה רוזנק
מרדכי יהודה רוזנק
לידה 11 בספטמבר 1868
אלול ה'תרכ"ח
נאדאש, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוגוסט 1923 (בגיל 54)
ג' באלול ה'תרפ"ג
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ברן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 באוגוסט 1923 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בלה רוזנק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים איגנאץ רוזנק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר מרדכי יהודה (לאופולד) רוזנקגרמנית: Leopold Rosenak; ‏11 בספטמבר 1868, אלול תרכ"ח15 באוגוסט 1923, ג' באלול תרפ"ג) היה רבה של העיר ברמן שבגרמניה.

נולד בנאדאש (אנ'), עיירה בקרבת פרסבורג שבסלובקיה, לשמואל, סוחר, ולדבורה. אח למיקשה רוזנק, לימים מנהל בית החולים היהודי בבודפשט. בגיל צעיר מאוד נשלח ללמוד בנייטרא אצל דודו, הרב אליעזר רוזנר, שהיה ראש הישיבה. אחר כך נשלח ללמוד בישיבת פרשבורג שבראשה עמד שמחה בונם סופר, ה"שבט סופר". למד שם במשך כמה שנים ונסמך להוראה. למד פילוסופיה ופילולוגיה בברלין, ואחר כך כתב דוקטורט באוניברסיטת ברן שבשווייץ, על דקדוק עברי על פי אבן עזרא.

בשנת 1895 (תרנ"ו) מונה לרב בעיר ברמן שבצפון גרמניה. באותה שנה נישא לבֶּלָה,[1] בתו של הרב שלמה קרליבך, רבה של ליבק, ושל אסתר (גר'), משוררת, בתו של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, רבה של ליבק לפני הרב קרליבך. הקהילה הייתה קהילה ליברלית יחסית מבחינה דתית, בעוד הוא היה אורתודוקסי. בתור רבה הראשון של עיר ליברלית וחילונית באופיה היה עליו לייסד את המוסדות היהודיים בה, כולל מערכת כשרות, מקווה ומוסדות חינוך.

בשנת תר"ע, במלאת 40 שנה לשבת חמיו, הרב שלמה קרליבך, על כס הרבנות בליבק, יצא ספר יובל. הרב רוזנק תרם לספר מחידושיו, וקרא להם "מאמר מרדכי".[2] החידושים היו על מסכת ברכות ועל כמעט כל סדר מועד, מלבד מסכת סוכה, מסכת תענית ומסכת מגילה. כוונתו הייתה להוציא חלק שני, אך בימי חייו לא יצא הדבר אל הפועל. בכתב יד נמצאו חידושיו על כל שאר מסכתות הש"ס, ובשנת תש"ע (2010) יצאו חידושיו על המסכתות הנותרות מסדר מועד על ידי נכדיו, בצירוף מה שיצא לאור בספר היובל לרב קרליבך.

פוגרומים ורדיפות ביהודי מזרח אירופה הובילו רבים מהם להגר לארצות המערב. גרמניה הייתה תחנת מעבר זמנית, ולפעמים אף מושב של קבע, עבור אותם יהודים. הרב רוזנק השקיע רבות בעזרה לפליטים אלו, עד שהגירתם הופסקה ב-1914 עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.

במלחמה שירת כרב צבאי בצבא הקיסרות הגרמנית בליטא הכבושה ושימש כיועץ לשלטונות הכיבוש. כמו גיסיו הרב עמנואל קרליבך, רבן של ממל וקלן ורב צבאי גם הוא, והרב יוסף צבי קרליבך, רבה של המבורג ורב צבאי, דאג להקמתם ותחזוקתם של מוסדות החינוך היהודיים בשטחים שנכבשו, ביניהם ישיבת סלבודקה. קיבל את אות צלב הברזל ואת אות צלב הנזה (Hanseatenkreuz).

לאחר המלחמה נמשכה ההגירה של האוסטיודן, ובשל סגירת גבולות ארצות הברית בפני אותם מהגרים נותרו רבים מהם בברמן. גם הפעם עזר וסייע הרב רוזנק ליהודים העניים. הוא ייסד ב-1901 את ה-Komitee für hilfsbedürftige jüdische Auswanderer (קוֹמִיטֶה פִיר הִילְפְסְבֵּדִירְפְטִיגֶה יִידִיֶשׁה אָוּסְוַנְדֵרֵר, ועדה למהגרים יהודים נזקקים). הוא פעל באגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית ובאגודה למלחמה באנטישמיות (Verein zur Abwehr des Antisemitismus, פֵרָיִן צוּר אַבְּוֵר דֵס אַנְטִיסֵמֵטִיסְמוּס). הצליח להוביל את חברת נורדויטשר לויד (אנ'), שבאוניות שלה הגיעו רבים מהפליטים לארצות הברית, לפתוח מטבחים כשרים בספינות הקיטור שלה.[3]

כחלק מעזרתו לפליטים נסע בשנת תרע"ג (1923) לארצות הברית, ודן עם הרשויות בנושאי הסיוע לפליטים. בדרכו חזרה, בהיותו באונייה בלב ים, נפטר. גופתו הובאה בחזרה לגרמניה והוא נקבר בברמן.

בנו יצחק צבי (איגנאץ) (גר') היה עורך דין ומשפטן; בימי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1938, ברח יצחק עם משפחתו לארצות הברית. בנו של יצחק צבי, מיכאל, היה פילוסוף של החינוך היהודי, ובנו של מיכאל, אבינועם, שימש כראש החוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

על שמו רחוב Rosenakstraße בשכונת גרפלינגן (Gröpelingen) שבברמן. בית רוזנק (Rosenak-Haus), ששימש בית כנסת של הקהילה היהודית בברמן, וכיום בשימוש הקהילה היהודית בתור אתר זיכרון, נקרא גם הוא על שמו.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילן יוחסין של משפחת קרליבך


אלכסנדר זוסמן אדלר
 
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
 
יוסף צבי קרליבך
 
סילי קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר קרליבך (גר')
 
שלמה קרליבך (ליבק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה רוזנק
 
מרדכי יהודה רוזנק
 
הרטוויג נפתלי קרליבךשמשון קרליבךאפרים קרליבךוילהלם זאב (וילי) כהן
 
מרים כהן
 
צילי נויהאוז
 
ליאופולד נויהאוז (גר')עמנואל קרליבך
 
יוסף צבי קרליבך
 
אלכסנדר קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק צבי רוזנק
 
 
[א] אליהו חיים קרליבך (אנ')
 
שלמה קרליבךפליקס קרליבךעזריאל קרליבךאלכסנדר כהן (מהנדס)חיים כהןליאו כהןשלמה כהן-אברבנאליוליוס קרליבךשלמה קרליבך (משגיח)מרים גיליס-קרליבך
 
ג'וליוס קרליבך (גר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל רוזנק
 
 
(לעץ משפחתה)
הדסה קרליבך (צר')
נשמה קרליבך
 
ליביה (בת פינחס קהתי)
 
יצחק אורי כהן
 
ידידיה כהן
 
 
אריאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבינועם רוזנק
 
שי פירון
 
ברוריה פירוןנועה לאו
 
בנימין לאו
 
 
 
  • מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות
  1. ^ אחיו התאום של שלמה קרליבך

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Minnie Rosenak, The Rosenaks of Bremen: father and son: a chapter of German-Jewish history, Jerusalem, 1988.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עליה ראו: Rosenak, Bella (Bela) geb. Carlebach, באתר Bremer Frauenmuseum (בגרמנית)
  2. ^ מרדכי יהודה ד"ר ראזענאק, רב דק"ק ברעמען, מאמר מרדכי, בתוך: לשלמה: ספר היובל אשר נכתב למלאת ארבעים שנה לשבת מ"ור הרב ד"ר שלמה קארלעבאך על כיסא הרבנות בק"ק ליבעק (ט' בתמוז תר"ע), קבוצת דרושים ומאמרים בחכמת ישראל וקורות היהודים, מאת קרוביו ורעיו, נאספו ויצאו לאור על ידי משה שטערן, ברלין: פֿערלאג הויזפֿריינד, התר"ע, באתר היברובוקס
  3. ^ Naphtali Carlebach, Joseph Carlebach and His Generation: Biography of the Late Chief Rabbi of Altona and Hamburg, New York: Joseph Carlebach Memorial Foundation, 1959, p. 82