מרדכי מקס לבנשטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר מרדכי מקס לבנשטין ואשתו רחל

מרדכי מקס לבנשטין (13 ביולי 18967 ביולי 1974) היה רופא פנימי, רופא קיבוץ בית אורן, מהרופאים הראשונים ביישוב, שעסק בריכוז שרותי הרפואה ובטיפול במעפילים בשנים שלפני קום מדינת ישראל

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנשטין נולד בפולדה, במדינת הסן, בגרמניה, ללנה ולמחנך שמואל לבנשטין[1][2] שהיה מורה בבית הספר היהודי ושליח ציבור.

אחיו ואחיותיו של לבנשטין: ארנסט, פרידל, פאולה, הנס, קאטה ואלזה-אסתר. לבנשטיין קיבל חינוך מסורתי-דתי.

לבנשטין סיים בית ספר ריאלי בשנת 1914 ולמד גם לימודי יהדות.

בין השנים 1914- 1920 למד לבנשטין רפואה ב-וירצבורג, היידלברג, ופרנקפורט[3]

בשנת 1918 נפטר אביו של לבנשטין, ממגפת השפעת שפשטה בגרמניה, והבן מקס נטל את מקום האב, ודאג לאחיו ולחמש אחיותיו.

בסיום לימודיו התחתן לבנשטין עם לוטה רחל, לבית פפויפר.

לאחר לימודיו, התמחה לבנשטין ברפואה פנימית, והיה רופא הקהילה בפולדה[4]

בין עיסוקיו הרפואיים של לבנשטין: ביצע ניתוחים קטנים, מיילד ומוהל.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938 עלו בני הזוג לבנשטין, עם שלוש בנותיהם לישראל, והתיישבו בחיפה. הבן נולד בארץ ישראל.

לבנשטין עבד בתחילה כרופא קלינאי ב"קופת חולים כללית" ובהמשך בקופת חולים מכבי, ב״שילוח״ וכרופא עצמאי[5]

בהמשך היה גם רופא קיבוץ בית אורן.

בהגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנשטין היה חבר ב"הגנה". תפקידו היה לרכז את שירותי הרפואה, ולטפל במעפילים שהגיעו לנמל חיפה.

בטיפוליו במעפילים, מול שלטונות המנדט הבריטי היו השלכות לגבי כמות המעפילים שהבריטים תכננו לגרש, למחנות העקורים, ולבנשטיין השתדל לגרום לכמות גדולה של מעפילים שלא יגורשו.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה, עבד לבנשטין במד"א, כרופא קלינאי, כולל תפקידי הדרכה.

בשנות החמישים של המאה העשרים היה לבנשטין רופא של לשכת הגיוס של צה"ל.

לבנשטין טיפל בחולים ערבים ולכן למד לדבר בערבית.

במלחמת ששת הימים עסק לבנשטין בהכנת שרותי מד"א בחירום. בין עיסוקיו של לבנשטין, טיפול בנפגעי הנאצים.

לבנשטין נפטר ב-7 ביולי 1974. השאיר 3 בנות ובן.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו רחל הייתה בת דודה של הסופר יהודה עמיחי.

יונה חצור היה אחיין חורג של לבנשטין, אמו נפטרה כשהיה תינוק ואביו נישא בשנית לאחותו של לבנשטין, כל חייו חצור התייחס אליה כאל אמו. לאחר ליל הבדולח החליט חצור לברוח מגרמניה, ועלה לארץ ישראל, השתקע בחיפה, שם המתין לו לבנשטין. בית סבו וסבתו היה לו לבית.

נכדותיו: מדענית המחשב פרופ' חוה זיגלמן והאונקולוגית ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, מנהלת תחום האונקולוגיה בקופת חולים מכבי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל לבנשטין geni
  2. ^ רופאיה של ארץ ישראל 1799-1948, נסים ויעל לוי, בהוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 253
  3. ^ דיפלומה ד"ר לרפואה מאוניברסיטת פרנקפורט - מרדכי מקס לבנשטין
  4. ^ פולדה, משפחת לבנשטין אנציקלופדיה יהודית
  5. ^ רישיון לעסוק ברפואה - ד"ר מרדכי מקס לבנשטין, מ.ר. 631