מרדכי עבאדי
 | |
| לידה |
1826 חלב, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
2 ביולי 1883 (בגיל 57 בערך) ביירות, האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
? – 2 ביולי 1883 |
  | |
מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל. כיהן כרב קהילת קיליס (אנ'). נודע כבקי בשירה, וחיבר פיוטים רבים שנכללו בשירת הבקשות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדכי עבאדי נולד בשנת 1826 בחלב שבסוריה לרב יעקב, נצר למשפחת רבנים. בצעירותו התחנך ולמד אצל אביו ואצל סבו, הרב אברהם עבאדי. בהמשך למד אצל הרב משה סוויד, שהיה הרב הראשי המקומי בחלב.
שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על ל"ט אבות מלאכות), "יודוך מלך", "יום זה שירו לאל", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "משמים שלום לעם", "מי לה' איתי עורך", "מקהלות עם", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס לקאנון[1] שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם בעדה הבוכרית בירושלים.
עסק גם בחכמת הקבלה, ונודע כבקי בכל ענפי חכמת ישראל.
בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים.
הלך לעולמו ב-20 ביוני 1884 בביירות, יש אומרים שהיה בדרך לירושלים. נקבר בבית העלמין היהודי בביירות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול
- יעקב
- אברהם. בנו, הרב שאול מטלוב עבאדי, שימש כרבה של קהילת יהודי חלב בניו יורק[2].
- שרה (נפטרה בה'תרל"ה (1875) ונקברה בצפת), נישאה לרב שלמה סוכרי (נפטר בי"ב בסיוון ה'תרמ"ו (1886 ונטמן בטבריה), שהיה אב בית הדין בדמשק לצד הרב יצחק אבולעפיה[3], ונולדה להם בת בשם רבקה, ובן, הרב יעקב סוכרי מרבני דמשק (חיבר את "ויקרא יעקב", דרשות על התורה (ליוורנו ה'תרל"ט, "ויורו משפטיך ליעקב", כלכתא ה'תרמ"ב, ועוד. בסוף ימיו עלה לארץ ונפטר בירושלים בה'תרס"ח)[4].
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יעקב חיים ישראל רפאל אלפייה (1923-1862)
- הרב ישעיה דיין
- הרב חיים שאול הכהן דוויק
- הרב יעקב דוויק הכהן, שירש ממנו את תפקיד רבה של קיליס, ולימים כיהן כאב"ד ורבה הראשי של חלב
- הרב אליהו חמווי, אב"ד בחלב
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב שאול סתהון, רבה הראשי של בואנוס איירס
- הרב אלתר נח הכהן מיכלנסקי (קייזר), מחסידי הרב יצחק נשכיז, מקובל ובעל שם.[5]
- הרב יעקב רופא, מרבני הקהילה החלבית בבואנוס איירס
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר ספרי שו"ת, פירושים ודרשות, וכן פיוטים ופזמונים.
ספרות הלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעיין מים - ספר שו"ת, חידושים ודרשות ברוח הקבלה - מוקדש לבנו, משה
- מעיין גנים - שו"ת, שני חלקים, ירושלים ה'תשי״ח
- מעין חיים - דרשות בלשון הזוהר
- חן מרדכי - סוגיות בתורת הקבלה, הודפס בספר ״דרכי חן״ של הרב אלתר נח הכהן מיכלנסקי, פשמיסל 1879
- נעים זמירות - פירוש על תהילים
- מליץ נעים
- ויכוח נעים
- אשרי הע"ם
פיוטים ופזמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובץ מקרא קודש
- מקהלות עם - פיוט המושר בעת שחתן עולה לתורה וכן בשעת החופה
- דברי מרדכי - כולל פזמונים, חלב 1873
כמו כן נותרו עוד כתבי יד שלו שלא נדפסו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- David Sutton, Shmuel Blitz -A Treasury of Sefardic Bedtime Stories, Shaarey Torah Educational Project, Mesora Publications, Brooklyn 2006
- 1995 Amnon Shiloah Les Traditions Musicales juives, Maisonneuve @ Larose, Paris
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Leon Sakkal -A look into the life of Hagaon Hacham Mordechai Abadi, Community, Sefardic monthly
- חכם מרדכי עבאדי, באתר החכם היומי
- הקדשת הרבנים מרדכי עבאדי ואברהם דיין, באתר בית המכירות הפומביות "קדם"
- על מרדכי עבאדי באתר "פזמונים" במיזם הפזמונים הספרדים ברשת
הפיוט מקהלות עם, פזמון המושר בשבת חתן, באתר הפיוט והתפילה
מרדכי בן יעקב עבאדי (1826-1883), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ january 2011 Mark Kligman A Song of Dawn:The Jerusalem Sephardic Bakkashot review, Asian Music
- ^ חכם שאול מטלוב עבאדי
- ^ חכם שלמה סוכרי, באתר "החכם היומי"
- ^ ראו באתר מורשת מכירות פומביות
- ^ Brill Leiden Boston 2016 Jonathan Meir Kabbalistic Circles in Jerusalem הערה 50, עמוד 40