מרדכי פוגלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ארוך ומפורט מדי. סגנון בלתי אנציקלופדי ולעיתים הגיוגרפי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מרדכי פוגלמן
הרב פוגלמן.jpg
הרב מרדכי פוגלמן, רב הערים קטוביץ וקריית מוצקין
לידה 17 בספטמבר 1898
א' בתשרי תרנ"ט
פרמישלאן
פטירה 6 בספטמבר 1984 (בגיל 85)
ט' באלול תשמ"ד
קריית מוצקין
מקום פעילות קטוביץ, קריית מוצקין
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק שאלות ותשובות, פרשנות התלמוד, היסטוריה יהודית
רבותיו שלום מרדכי שבדרון, דוד מנחם מאניש באב"ד, מאיר אריק, מאיר שפירא

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה הרב של קטוביץ ולאחר מכן של קריית מוצקין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ובחרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1898 בפרמישלאן למשפחה המתייחסת אל הרמ"א, השל"ה ורבי יואל סירקיס.

במקביל ללימודיו ב"חדר" למד מקצועות כלליים, על מנת להכין את עצמו לבית ספר תיכון. למד במספר ישיבות במזרח גליציה: בבז'ז'ני אצל דודו הרב שלום מרדכי שבדרון ובטרנוב, סטניסלבוב ולובלין.

בהיותו תלמיד ישיבה פרסם מאמרים בכתבי-עת עבריים בתחום הדעת הכללית ובנושאים היסטוריים-תלמודיים. את ה"סמיכה" לכהונת רב קיבל מרבי דוד מנחם מאניש באב"ד - אב"ד טרנופול, רבי דוד הלוי איש הורוביץ - אב"ד סטניסלב; רבי מאיר אריק, ומראש ישיבת חכמי לובלין הרב מאיר שפירא (שהיה בן דודה של אשתו).

לימודיו הגבוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשיך ללמוד לימודים כלליים בווינה ובשווייצריה, שבה קיבל ב-1918 את תעודת הבגרות. למד באוניברסיטה של ברן וציריך: היסטוריה, פילוסופיה ושפות קלאסיות. בציריך ערך הרב פוגלמן ירחון עברי – "הירדן", שבו פרסם עבודות מחקר בנושאים ספרותיים, היסטוריים ותלמודיים[1]. קיבל תואר ד"ר בפירנצה ב-1924, על יסוד עבודה בנושא "ארגון הקהילות היהודיות בארץ ישראל במאות הראשונות של הספירה החדשה".

לאחר מכן שימש ד"ר פוגלמן כמרצה לתלמוד ולפוסקים בסמינר לרבנים בפירנצה, במשך שנתיים עד 1926. פרסם מאמרים בכתבי-עת מדעיים כמו "Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums" בברסלאו ו"הצופה לחוכמת ישראל" בבודפשט. במחקריו היה הרב פוגלמן הראשון שבדק באופן אנליטי את משמעות התפקיד "מפטיר כנסיות" - עוזר ופרשן במוסדות החינוך היהודיים בארץ ישראל בתקופת התנאים.

עם שובו לפולין ב-1926 מונה ד"ר פוגלמן לתפקיד מנהל הסמינר למורים של "מזרחי" בווילנה[2]. כעבור שנה הגיע לוורשה ושם לימד תלמוד ומדרש בסמינר הממלכתי למורי דת-משה. הרב יהודה לייב פישמן מימון כתב שהוא אחד הרבנים היחידים שהכיר שכוחם יפה גם במדעים [3].

הרב פוגלמן נישא לבלה, אחות הרב משה חיים לאו, נכדתו של הרב שמואל יצחק שור.

הרבנות בקטוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1928 הוזמן הרב ד"ר פוגלמן לכהונת רב הקהילה היהודית בקטוביץ, תפקיד שמילא עם הרב קלמן חמיידס עד 1939. עם התמנותו לרב של קטוביץ, שלח הרב מאיר שפירא, תעודה בגרמנית, ובה כתב בין השאר שהרב פוגלמן "קולע בתשובותיו החדות תמיד אל השערה".

תעודה מטעם הרב מאיר שפירא משנת תרפ"ט, בה הוכרה רבנותו של הרב מרדכי פוגלמן בקטוביץ (התעודה כתובה בגרמנית)
הרב ד"ר מרדכי פוגלמן, רב העיר קטוביץ עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

כרבה של קטוביץ ניהל ד"ר פוגלמן פעילות תרבותית-חינוכית בין יהודי העיר וסביבתה, ובמיוחד בקרב הנוער היהודי בשלזיה. באופן רשמי - באישור שלטונות החינוך הפולניים בקטוביץ - הורה ד"ר פוגלמן גם דת משה לתלמידים היהודיים, שלמדו בבתי הספר התיכוניים-ממלכתיים והעירונים. הרב היה אחד הכותבים הראשיים בדו-שבועון, שהוציאה הקהילה היהודית בקטוביץ, ובו הופיעו מאמרים במדעי היהדות ובנושאים אקטואליים, שנועדו לציבור היהודי הרחב.

ד"ר פוגלמן פרש גם את חסותו ודאג לפיתוחו של גן–הילדים היהודי הראשון בעיר, שנוסד ביוזמת רעייתו, בלה פוגלמן. גן-ילדים זה היה נתון (כמו יתר מוסדות חינוך יהודיים) תחת פיקוחה של הקהילה היהודית בקטוביץ.

נוסף לכך הוסיף הרב להיות פעיל בשדה הספרות התלמודית, ופרסם מאמרים ועבודות מחקר בכתבי-עת כמו: "הצופה לחכמת ישראל" בבודפשט; "קול תורה" בירושלים ואחרים. הוא פרסם בין היתר עבודת-מחקר נרחבת, שנושאה - "מינוי דיין הגון". בשנים האחרונות לפני מלחמת העולם השנייה היה הרב פוגלמן שקוע בעבודת מחקר מקיפה בהלכה, שכותרתה הייתה: "חידושים ובירורים לתלמוד הבבלי"; כמו כן כתב חיבור בנושא "פסקי-דין של הגאונים".

נדודים במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, יצא הרב פוגלמן לבדו לעיר קרקוב בתקווה למצוא מקום בטוח מהתפרצות פעולות האיבה של גייסות היטלר. אולם כעבור מספר ימים נכבשה גם קרקוב על ידי הצבא הגרמני, והרב חזר לקטוביץ ויחד עם משפחתו נסע ללבוב, ומשם הגיע לקולומיה. בספטמבר 1939[4], בעשרת ימי תשובה, כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה, הבריח את הגבול עם משפחתו לרומניה[5], תחילה לצ'רנוביץ, אחר-כך בוקרשט, ולאחר תלאות של מספר חודשים לקונסטנצה. בהיותו בקונסטנצה, נשלח לרב פוגלמן סרטיפיקט בסיוע רבה הראשי של ארץ ישראל דאז - הרב יצחק אייזיק הרצוג. הרב פוגלמן ומשפחתו (אשתו בלה ובתם הקטנה לאה-נעמי) הגיעו לארץ-ישראל בראש חודש שבט ת"ש (1940)[6][7] והתגוררו מספר חודשים בתל אביב.

רבה של קריית מוצקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מרדכי פוגלמן בחגיגת חנוכה בגן הממלכתי דתי בקרית מוצקין - תשכ"ט
במרכז הנואם ישראל יצחק גרינץ בחנוכת בית כנסת בכפר סיטרין. באמצע סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר משמאל הרב מרדכי פוגלמן רבה של קריית מוצקין

בתמוז ת"ש קיבל ד"ר פוגלמן משרה של רב הקהילה בקריית מוצקין[8][9]. ביישוב זה פיתח הרב פעילות חינוכית-דתית ענפה (מלבד מילוי תפקידים שמחייבים כרב עיר). הוא ייסד את המועצה הדתית בקרית-מוצקין[10] והיה פעיל במפלגת "המזרחי". ביוזמתו נוסד בית ספר דתי, והוא היה פטרון נאמן למוסד חינוכי זה. כן היה מהדוחפים להקמת אולנת סגולה בקריית מוצקין[11]. רעייתו, בשיתוף עם ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל, הקימה גן-ילדים דתי. בעת ההקמה עבר הרב מבית לבית כדי לשכנע הורים לשלוח את ילדם לגן הדתי[12].

כל שנה, יומיים לפני חג השבועות מתאספים ילדי גני הילדים הדתיים ותלמידי הכיתות א' וב' של בית-הספר. הממלכתי-דתי בבית-הכנסת המרכזי המקושט בפרחים לכבוד החג, בפיקוחם של מורים וגננות בנוכחות ההורים, וחוגגים את חג זמן מתן תורתנו. הם קוראים פרקים בתורה, מתפללים ושרים שירי חג ומוציאים ספר-תורה והילדים קוראים ממנו פרקים על מתן תורה, בלווי דברי הסבר של הרב דמתא על קבלת התורה. מלבב הוא המראה של הילדים המקיפים את הבימה וספרי-תורה קטנים בזרועותיהם. אשרי העם שככה לו.

מתוך - בלה פוגלמן, "מבית אבא עד הלום" מאת בשמן תשל"ד - 1974

בשנות ה-40 היה הרב פוגלמן פעיל באיחוד רבני פולין והשתתף בחגיגות של חגים לאומיים פולניים[13]. בשנים 1945-1946, לאחר פטירת הרב משה אביגדור עמיאל, היה בין המתמודדים על כהונת הרב של תל אביב[14][15]. הוא שב והתמודד על התפקיד בשנת 1968, אך הסיר את מועמדותו מספר ימים לפני הבחירות[16].

בשנת 1954 הביא לחקיקת חוק האוסר מכירת חזיר בקרית מוצקין[17]. בתחילת שנת 1959 הצליח למנוע פעילות תחבורה ציבורית בשבת בקריית מוצקין שהתקיימה בניגוד לסטטוס קוו[18].

פוגלמן ראה בהקמת מדינת ישראל את התקיימות חזון הנביאים, ולכן פסק שיש לברך עליה ביום העצמאות וביום ירושלים[19].

בעת כהונתו כרבה של קריית מוצקין, הוצע לו לשמש כח"כ מטעם המפד"ל, אך הוא לא רצה בכך.[דרוש מקור]

הרב פוגלמן כיהן בתפקיד רבה של קריית-מוצקין במשך כ-44 שנה, ובט' באלול תשמ"ד (6 בספטמבר 1984) נפטר בשיבה טובה.

ממלא מקומו ברבנות קריית מוצקין הוא הרב דוד מאיר דרוקמן.

על שמו רחוב וכיכר בקריית מוצקין.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945, לאחר המלחמה, הגיעו לבית משפחת פוגלמן אחייני אשתו, האחים ניצולי השואה ישראל (לולק) לאו ונפתלי לאו-לביא מפיוטרקוב טריבונלסקי בפולין. הילדים גדלו בבית המשפחה עד נישואיהם.

אשתו, בלה פוגלמן, נפטרה בחודש אב תשל"ה (אוגוסט 1975). בתם היחידה היא פרופסור לאה-נעמי[20] פוגלמן-גולדפלד, בעלת תואר ד"ר במחשבת היהדות מאוניברסיטת קיימברידג'.

תורתו בהלכה בהגות ובמחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו בית מרדכי, שאלות ותשובות בארבעה חלקי שולחן ערוך ומחקרים בהלכה, יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"א. הספר יצא שם שוב בשנת תשס"ט בתוספת פרשת מרדכי, חידושים על הש"ס.

בהקדמתו הקצרה לספר "בית מרדכי" סיפר הרב פוגלמן על אובדן כתביו, שנכתבו בפולין ועסקו במסכתות הבבלי והירושלמי, ברמב"ם ובשאלות ותשובות. הם נשלחו לאביו שהיה גר בסאקאל לשם שמירה. אביו והכתבים אבדו במהומה הגדולה והממושכת שפגעה ביהודים בפולין ובשאר ארצות אירופה.

בבואו לארץ הוא פרסם מאמרים ב"סיני", מוסד הרב קוק ובעיתון "הצופה". מאמריו וחידושיו קובצו בספר בית מרדכי והם כולם מפרי הארץ. כמו כן פרסם מאמרים באיטליה בכתב העת ISRAEL באיטלקית.

הספר שלפנינו מחולק לשניים. החלק הראשון כולל מהדורה מצולמת של ספר השו"ת -בית מרדכי" שהופיע בשנת תשל"ה ואזל עד מהרה מן השוק. החלק השני, "פרשת מרדכי", כולל חידושי תורה, ביאורים והערות על מסכתות הש"ס מעיזבונו של הרב, הופיע לראשונה ביוזמתה של בתו. הן הספר "בית מרדכי". והן "פרשת מרדכי" הם בבחינת תורת ארץ ישראל, שכן מאמרים ומחקרים שכתב בפולין אבדו בעת שהצליח להימלט לארץ ישראל.

לספר "פרשת מרדכי", שנערך על ידי הרב שלמה רקובסקי, הקדים דברים הרב ישראל מאיר לאו. במבוא לספר כותב אהרון גפן-על דמותו של הרב.

זו הייתה דרכו לבחון עניין מצדדים אחדים.

כחמש מאות מאמרים של הרב פוגלמן פורסמו במקומות שונים במשך השנים. מוסד הרב קוק פרסם בשנת תשל"א את ספרו "בית מרדכי", ובו שאלות שנשאל ותשובותיו ואחדים ממחקריו. הספר זכה בשנת תשל"ז בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב-יפו.

ספריית הרב ד"ר מרדכי פוגלמן הועברה כמות שהיא על ידי בתו לאולם שבבית הכנסת 'אהבת אחים' בשכונת בבלי בתל אביב. הספרייה מוקדשת לזכר ששת המליונים שנרצחו בשואה. באולם הספרייה נקבע לוח שיש, בו נחרטו שמות בני המשפחה שנספו בשואה. עם הספרייה הועברו שולחן עבודתו של הרב ד"ר פוגלמן ורהיטי חדר עבודתו.

רעיתו בלה סיפרה, שהוא היה דורש בקאטוביץ בפולנית. ואם באים אנו לאסוף את הלשונות שבהן דיבר, למד, דרש וכתב נמצא בהן יוונית ולטינית, שחקר על ידן את מוסדות הקהילה היהודית בעבודת הדוקטור, פולנית היא שפת המקום שדיבר בה מלידתו עברית וארמית, שעשה בהן מילדותו וקבען בעולמו התרבותי והנפשי ונתן בהן את רוב כוחו, לימודו והתעסקותו ותורתו ; יידיש היא שפת היהודים המדוברת בבתי כנסיות ומדרשות ובכל מקום שאלין נדדו יהודי גרמניה ופולין ; גרמנית וצרפתית ואיטלקית, שנזקק להן במקומות לימודיו בשווייץ ובאיטליה. שיעור ידיעתו את השפות ועומקה שונה מן הסתם לפי המקום ולפי הצורך. ואולם הצירוף של ידיעת השפות, אף אם בשיעור משתנה, נותן רקע רחב להבנת מושגים שונים ולקריאה אוריינית של כתבים יהיו מימי הביניים או מן התקופה העתיקה, ואף מאלה שמתחברים בימינו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעיתונות העברית - הירדן, הצפירה, 7 באוקטובר 1919
    ספרים חדשים, העברי, 29 ביולי 1921
  2. ^ ראו גם: בערי המדינה ווילנה, הצפירה, 3 בנובמבר 1926
  3. ^ צוטט על ידי א"ב ידור, פנים אל פנים, ג במרחשון תשכ"ט 25.10.1968
  4. ^ קהילת קטוביץ, פרויקט זכור של מכללה ירושלים
  5. ^ רשימת עסקני ציבור מפולין הנמצאיס ברומניה, הבוקר, 20 באוקטובר 1939
  6. ^ הרב פוגלמן במזרחי, הצופה, 26 בינואר 1940
  7. ^ הרב ישראל מאיר לאו מספר בספר "אל תשלח ידך אל הנער", עמוד 112, על יציאת משפחת פוגלמן מקטוביץ עם זוג פמוטים לשבת, ארבעה כרכים קטנים של ש"ס, טלית ותפילין. הרב לאו מעיד כי "הטלית מצויה עד היום בביתי, צהובה מזוקן, אך נשמרת בשבע עיניים"
  8. ^ ההקדמה לספרו "בית מרדכי"
  9. ^ לכבוד רבה החדש של קרית מוצקין, הבוקר, 21 ביולי 1940
  10. ^ קרית מוצקין, הצופה, 19 בספטמבר 1941
  11. ^ אולפנת בנ"ע לבנות בקריית מוצקין, הצופה, 13 בדצמבר 1965
  12. ^ השאלת ילדים לגן, הצופה, 22 בפברואר 1967
  13. ^ בחג העצמאות של פולין, המשקיף, 17 בנובמבר 1942
    תפלה חגיגית לכבוד ההנ הלאומי הפולני, המשקיף, 3 במאי 1943
    תפילה חגיגית לשלושה במאי, דבר, 3 במאי 1944
  14. ^ המלחמה על כס הרבנות בת"א, המשקיף, 20 בדצמבר 1945; המשך
  15. ^ הבחירות לרב הראשי, הד המזרח, 28 ביוני 1946
  16. ^ הרב שלמה גורן - הרב האשכנזי הראשי לתל־אביב, דבר, 9 ביוני 1968
  17. ^ חוק לאיסור החזיר בקרית מוצקין, הצופה, 26 ביולי 1954
  18. ^ משרד הדתות פעל להפסקת התחבורה בשבת בקרית מוצקין, דבר, 25 בינואר 1959
  19. ^ כ"ח אייר כיום הודיה על הנצחון, הצופה, 8 במרץ 1968
  20. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 19 בנובמבר 1956