מרדכי פירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי פירון
מרדכי פירון ויצחק לבני (cropped).jpg
לידה 28 בדצמבר 1921
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במאי 2014 (בגיל 92)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 במאי 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים הרבנות הראשית לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הרב הצבאי הראשי ה־2
יוני 1971פברואר 1977
(כ־5 שנים ו־35 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב מרדכי פירון
תאריך עלייה במסגרת עליית הנוער ב-1938
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות ? – 28 במאי 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
לוחם בהגנה, הרב הצבאי הראשי
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
רב בציריך, יועץ לענייני התפוצות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מרדכי פירון (כ"ז בכסלו ה'תרפ"ב, 28 בדצמבר 1921, וינה שבאוסטריהכ"ח באייר ה'תשע"ד, 28 במאי 2014) היה הרב הצבאי הראשי השני של צה"ל ולאחר מכן רב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירון נולד בווינה שבאוסטריה, בן יחיד לואירנה ויעקב פיסק. למד בתיכון באוסטריה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בתרצ"ט (1938). בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר מקוה ישראל, אך עבר לישיבת כפר הרא"ה ומשם המשיך לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. משם עבר לישיבת מרכז הרב בה למד במשך כעשור, שבמהלכו הוסמך לרבנות על ידי הרב יעקב משה חרל"פ והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל. בהמשך עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

הרב פירון לחם בשורות "ההגנה", עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרף לצה"ל שם מונה לתפקיד האחראי על הווי דת בגדנ"ע ובנח"ל. שימש בתפקיד ראש ענף הווי דת ברבנות הצבאית. בחודש פברואר 1971 הוענקה לו דרגת אלוף-משנה והוא מונה לסגנו של הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן. זו הייתה הפעם הראשונה מאז קום המדינה שקצין ברבנות הצבאית נושא דרגת אל"ם מלבד הרב הצבאי הראשי. הרב פירון היה הרב שערך את חופתו של חנוך לנגר לאחר הכרעת הרב שלמה גורן בפסק דין האח והאחות בשנת 1972.

עם פרישתו מצה"ל של הרב גורן, ביוני 1971, מונה הרב פירון לרב הצבאי הראשי השני, בדרגת תת-אלוף. בתקופתו כרב ראשי במלחמת יום הכיפורים עסקה הרבנות הצבאית בצורה מקיפה בטיפול בחללים הרבים. הרב פירון הקים בית דין להתרת עגונות המלחמה, בראשות הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שבו ישבו גם הרב פירון וסגנו, הרב גד נבון. בשנת 1974 הועלה לדרגת אלוף. הרב פירון כיהן כשש שנים בתור הרב הראשי לצה"ל והיה ממייסדי המכללה לביטחון לאומי ב-1978.

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ שמעון פרס. לאחר מכן כיהן כרב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.

פרסם מאמרים מדעיים ותורניים רבים בשטח מדעי היהדות ב"מחניים". בביטאונים, עיתונים וקבצים. היה אח בלשכת הכוכב מס' 13 של הבונים החופשיים בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל.

בשנת 1946 נשא לאשה את אהובה בת משה ליב גרדי, ונולדו להם שלושה ילדים. אשתו נפטרה בשנת ה'תשס"א.

בשנת ה'תשע"ג, 2013 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

נפטר ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשע"ד[1].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקי הגות ומחשבה - 1. ייחודו של עם ישראל, הוצאת מערכות, 1977. 2. ערכים ביהדות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980.
  • בנתיבי אגדות חז"ל - עיונים במשנתם של קדמונים, הוצאת דון, 1970.
  • בשערי האגדה - הליכות וערכים במדרשי חז"ל, הוצאת דון, 1974.
  • נתיבים בחכמת היהדות - פרקי מחשבה, מחקר וזיכרון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2002.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביעד הכהן, צבי טל, ספרא וסייפא – ספר היובל לרב מרדכי פירון, ירושלים, תשע"ד
  • חגי הוברמן, רב, אלוף - סיפור חייו של אלוף במיל' הרב מרדכי פירון זצ"ל, ספריית בית אל, תשפ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי פירון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי נחשוני, הרב מרדכי פירון הלך לעולמו, באתר ynet, 28 במאי 2014