מרדכי פירון
| לידה |
28 בדצמבר 1921 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 במאי 2014 (בגיל 92) ירושלים | ||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||
| תאריך עלייה | במסגרת עליית הנוער ב-1938 | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| פרסים והוקרה |
יקיר ירושלים (2013) | ||||
| |||||
| שירות צבאי | |||||
| השתייכות |
| ||||
| דרגה |
| ||||
| תפקידים בשירות | |||||
| לוחם בהגנה | |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
|
המרד הערבי הגדול | |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| |||||
הרב מרדכי פירון (כ"ז בכסלו ה'תרפ"ב, 28 בדצמבר 1921, וינה שבאוסטריה – כ"ח באייר ה'תשע"ד, 28 במאי 2014) היה הרב הצבאי הראשי השני של צה"ל ולאחר מכן רב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירון נולד בווינה שבאוסטריה, בן יחיד לואירנה ויעקב פיסק. למד בתיכון באוסטריה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בשנת ה'תרצ"ט (1938). בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר מקוה ישראל, אך עבר לישיבת כפר הרא"ה ומשם המשיך לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. משם עבר לישיבת מרכז הרב בה למד במשך כעשור, שבמהלכו הוסמך לרבנות על ידי הרב יעקב משה חרל"פ והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל. בהמשך עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1946 נשא לאשה את אהובה בת משה ליב גרדי, ונולדו להם שלושה ילדים. אשתו נפטרה בשנת תשס"א.
הרב פירון לחם בשורות ההגנה. עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרף לצה"ל, שם מונה לתפקיד האחראי על הווי דת בגדנ"ע ובנח"ל. הוא שימש בתפקיד ראש ענף הווי דת ברבנות הצבאית. במקביל לשירותו הצבאי, כיהן כרב "בית הכנסת לצעירים" בבת ים[1] ועמד בראש"חוג ללימוד תלמוד" בעיר[2]. בחודש פברואר 1971 הוענקה לו דרגת אלוף-משנה והוא מונה לסגנו של הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן. זו הייתה הפעם הראשונה מאז קום המדינה שקצין ברבנות הצבאית נושא דרגת אל"ם, מלבד הרב הצבאי הראשי. הרב פירון ערך את חופתו של חנוך לנגר, לאחר הכרעת הרב שלמה גורן בפסק דין האח והאחות בשנת 1972.
עם פרישתו מצה"ל של הרב גורן, ביוני 1971, מונה הרב פירון לרב הצבאי הראשי השני, בדרגת תת-אלוף.[3] בתקופתו כרב ראשי במלחמת יום הכיפורים, עסקה הרבנות הצבאית בצורה מקיפה בטיפול בחללים הרבים. הרב פירון הקים בית דין להתרת עגונות המלחמה, בראשות הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, בו ישבו גם הרב פירון וסגנו, הרב גד נבון. באפריל 1974 הועלה לדרגת אלוף.[4] בפברואר 1977 סיים את כהונתו כרב הראשי לצה"ל, ונמנה עם סגל ההוראה של המכללה לביטחון לאומי.[5]
לאחר שחרורו מצה"ל שימש כרב בציריך[6] במשך שלוש עשרה שנה.
ב־1987 שימש כיועץ לענייני התפוצות לשר החוץ שמעון פרס.[7]
הרב פירון פרסם מאמרים מדעיים ותורניים רבים בשטח מדעי היהדות ב"מחניים", בביטאונים, עיתונים וקבצים. היה אח בלשכת הכוכב מס' 13 של הבונים החופשיים בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל.[דרוש מקור]
בשנת תשע"ג - 2013 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
נפטר ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשע"ד[8].
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 במאי 2023 חנכה עיריית ירושלים כיכר על שם הרב פירון בשכונת בית וגן.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרקי הגות ומחשבה - 1. ייחודו של עם ישראל, הוצאת מערכות, 1977. 2. ערכים ביהדות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980.
- בנתיבי אגדות חז"ל - עיונים במשנתם של קדמונים, הוצאת דון, 1970.
- בשערי האגדה - הליכות וערכים במדרשי חז"ל, הוצאת דון, 1974.
- נתיבים בחכמת היהדות - פרקי מחשבה, מחקר וזיכרון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2002.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביעד הכהן, צבי טל, ספרא וסייפא – ספר היובל לרב מרדכי פירון, ירושלים, תשע"ד
- חגי הוברמן, רב, אלוף - סיפור חייו של אלוף במיל' הרב מרדכי פירון זצ"ל, ספריית בית אל, תשפ"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על מרדכי פירון בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של מרדכי פירון, באתר "סימניה"
- עדות תא"ל מרדכי פירון - רב ראשי לצה"ל, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- ספרא וסייפא - ספר היובל לרב מרדכי פירון, בעריכת אביעד הכהן וצבי א. טל; מאמרי הספר ספרא וסייפא בספריית אסיף
- דוד תדהר (עורך), "מרדכי פירון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4275
- הרב פירון ברשימת יקירי העיר ירושלים לשנת תשע"ג 2013
- מרדכי פירון, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
יאיר אטינגר, הקרב שאחרי שביתת הנשק ביום כיפור, באתר הארץ, 5 במאי 2014- על מה נאבקים, הרב פירון מתראיין לתוכנית "הסיפור שלי" של חברת jem - אלול תשס"ט
- יואל רפל, לא עוד קצין דת: ביוגרפיה חדשה במלאת שבע שנים למותו של הרב מרדכי פירון, בעיתון מקור ראשון, 25 ביולי 2021
מרדכי פירון (1921-2014), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ח. אבי אפרתי, המועצה הדתית בבת ים מקימה בתי כנסת חדשים, הצופה, 26 בספטמבר 1965
- ↑ אזכרה לצ. ד. ברקאי ז"ל, הצופה, 2 באפריל 1968
- ↑ תת־אלוף מרדכי פירון נתמנה רב לצה"ל מהיום, מעריב, 13 ביוני 1971
- ↑ הרב הראשי של צה"ל הועלה לדרגת אלוף, דבר, 8 באפריל 1974
- ↑ גד נבון נתמנה רב ראשי לצה"ל, מעריב, 1 במרץ 1977
- ↑ האלוף הרב פירון — רבה של קהילת ציריך, מעריב, 15 בנובמבר 1979
- ↑ רפאל מן, פרס מינה את הרב מרדכי פירון כיועצו לענייני יהדות התפוצות, מעריב, 26 באוקטובר 1987
- ↑ קובי נחשוני, הרב מרדכי פירון הלך לעולמו, באתר ynet, 28 במאי 2014
| הרבנים הצבאיים הראשיים של צה"ל | |
|---|---|
|
| הרבנות הצבאית | ||
|---|---|---|
| תחומי סמכות | הלכה צבאית • גיור חיילים מעוניינים • כשרות בצה"ל • נישואין לחיילים המעוניינים • קבורת חללים • כתיבת ובדיקת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות לבסיסי צה"ל | |
| רבנים צבאיים ראשיים | הרב שלמה גורן • הרב מרדכי פירון • הרב גד נבון • הרב ישראל וייס • הרב אביחי רונצקי • הרב רפי פרץ • הרב אייל קרים | |
| חזנים צבאיים ראשיים | משה קראוס • אברהם כרמל • אריה בראון • חיים ויינר • שי אברמסון | |
| ערכים קשורים | השירות הדתי • קורס רבנים צבאיים • מקהלת הרבנות הצבאית | |
- אנשי העלייה החמישית
- עולים בעליית הנוער
- ישראלים ילידי אוסטריה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- אלופי צה"ל
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבנים ראשיים לצה"ל
- לוחמי ההגנה
- בת ים: רבנים
- ציריך: רבנים
- בוגרי ישיבת כפר הרא"ה
- בוגרי ישיבת לומז'ה-פתח תקווה
- יקירי ירושלים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- חברי הבונים החופשיים בישראל
- ישראלים שנולדו ב-1921
- ישראלים שנפטרו ב-2014