מרדכי פירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי פירון
RavPironTelemRahavINSKeshetLnch23081973.png
ברכת הרב הראשי לצה"ל תא"ל מרדכי פירון לשייטת ספינות הטילים משמאל מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם, מימין סא"ל אלי רהב מפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים, 1973.
לידה 28 בדצמבר 1921
ווינה שבאוסטריה
פטירה 28 במאי 2014 (בגיל 92)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה במסגרת עליית הנוער ב-1938
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
לוחם בהגנה, הרב הצבאי הראשי
מלחמות וקרבות
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
רב בציריך, יועץ לענייני התפוצות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מרדכי פירון (כ"ז בכסלו ה'תרפ"ב, 28 בדצמבר 1921, וינה שבאוסטריהכ"ח באייר ה'תשע"ד, 28 במאי 2014) היה הרב הצבאי הראשי השני של צה"ל ולאחר מכן רב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירון נולד בכ"ז בכסלו ה'תרפ"ב, נר שלישי של חנוכה, 28 בדצמבר 1921, בווינה שבאוסטריה, בן יחיד לואירנה ויעקב פיסק. למד בתיכון באוסטריה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בתרצ"ט (1938). בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר מקווה ישראל, אך עבר לישיבת כפר הרוא"ה ואחר כך עבר לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. משם עבר לישיבת מרכז הרב בה למד במשך כעשור, ואחר כך עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים שבמהלכו הוסמך לרבנות על ידי הרב יעקב משה חרל"פ והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל. הרב פירון לחם בשורות "ההגנה". אחרי התגייסותו לצה"ל במלחמת העצמאות נפצע ועבר לתפקיד האחראי על הווי דת בגדנ"ע ובנח"ל. שימש בתפקיד ראש ענף הווי דת ברבנות הצבאית. בחודש פברואר 1971 הוענקה לו דרגת אלוף-משנה והוא מונה לסגנו של הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן. זו הייתה הפעם הראשונה מאז קום המדינה שקצין ברבנות הצבאית נושא דרגת אל"ם מלבד הרב הצבאי הראשי. הרב פירון היה הרב שערך את חופתו של חנוך לנגר לאחר הכרעת הרב שלמה גורן בפסק דין האח והאחות בשנת 1972.

עם פרישתו מצה"ל של הרב גורן, ביוני 1971, מונה הרב פירון לרב הצבאי הראשי השני, בדרגת תת-אלוף. בתקופתו כרב ראשי במלחמת יום הכיפורים עסקה הרבנות הצבאית בצורה מקיפה בטיפול בחללים הרבים. הרב פירון הקים בית דין להתרת עגונות המלחמה, בראשות הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שבו ישבו גם הרב פירון וסגנו, הרב גד נבון. בשנת 1974 הועלה לדרגת אלוף. הרב פירון כיהן כשש שנים בתור הרב הראשי לצה"ל והיה ממייסדי המכללה לביטחון לאומי ב-1978.

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ שמעון פרס. לאחר מכן כיהן כרב בציריך במשך שלוש עשרה שנה.

פרסם מאמרים מדעיים ותורניים רבים בשטח מדעי היהדות ב"מחניים". בבטאונים, עתונים וקבצים.

בשנת 1946 נשא לאשה את אהובה בת משה ליב גרדי, ונולדו להם שלושה ילדים. אשתו נפטרה בשנת ה'תשס"א.

בשנת ה'תשע"ג, 2013 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

נפטר ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשע"ד[1].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקי הגות ומחשבה
  • בנתיבי אגדות חז"ל; עיונים במשנתם של קדמונים
  • בשערי האגדה; הליכות וערכים במדרשי חז"ל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי נחשוני, הרב מרדכי פירון הלך לעולמו, באתר ynet, 28 במאי 2014