מרדכי צפורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי צפורי
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 15 בספטמבר 1924 (בן 92)
מקום לידה פתח תקווה
השתייכות אצ"ל
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1939–1977
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מרדכי (מוטק'ה) צפורי
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 15 בספטמבר 1924 (בן 92)
ממשלות 19 - 20
כנסות 9 - 10
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

מרדכי (מוטק'ה) צפורי (הנקוביץ'-הנדין) (נולד ב-15 בספטמבר 1924 בפתח תקווה), חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. היה שר התקשורת וסגן שר הביטחון בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורי הצטרף למחתרת האצ"ל בשנת 1939. נעצר ונכלא במחנה לטרון בשנת 1945 עד הגלייתו לסודאן, קניה ואריתריאה. השתתף בבריחה ממעצר באריתריאה, אולם נתפס ונכלא שוב.

עם הקמת מדינת ישראל שב לישראל והתגייס לצה"ל. השתתף בקורס קצינים בשנת 1950 ובהמשך למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. שירת כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי[1] ובבה"ד 1, עבר הסבה לשריון, שירת כמפקד פלוגת טנקים, מדריך בשריון ובפו"ם ומפקד גדוד 9. פיקד על חטיבה 14 המשוריינת במלחמת ששת הימים בקרב אום-כתף במסגרת המערכה על חצי האי סיני. מונה למפקד בית הספר לשריון ב-1968. ב-1971 התמנה לסגן מפקד גייסות השריון, באוגוסט 1973 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמינוי חירום לסגן מפקד אוגדה 440. במלחמת יום הכיפורים קיבל מינוי חירום של קצין שריון ראשי לאחר שמפקד גייסות השריון, אברהם אדן וסגנו דב תמרי פיקדו על אוגדה 162 בחזית המצרית. ציפורי פעל לארגן את שיבוצי כוחות השריון ותגבור הכוחות הלוחמים.

בספטמבר 1974 מונה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל[2]. את שירותו הצבאי סיים בתחילת 1977 בדרגת תת אלוף.

לאחר שהשתחרר מצה"ל, הצטרף לליכוד ונבחר מטעמה לכנסת התשיעית. ב-1977, לאחר המהפך, התמנה לסגן שר הביטחון בממשלת בגין. בתקופה שבין התפטרות שר הביטחון עזר ויצמן, בחודש מאי 1980, ועד לכינונה של ממשלת ישראל התשע עשרה, בחודש אוגוסט 1981, כיהן מנחם בגין אף כשר הביטחון, וצפורי נשא בניהול השוטף של מערכת הביטחון בישראל. בתקופת כהונתו יצא לפועל מבצע אופרה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק.

לאחר הבחירות לכנסת העשירית נתמנה לשר התקשורת. בעת שירותו בממשלה ביקר את פעולות הממשלה בזמן מלחמת לבנון הראשונה והיה אחד השרים היחידים שהתעמתו עם אריאל שרון על התנהלות המלחמה.

מונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ב-1986 ושימש בתפקיד עד 1993.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים (בשנת 2015), הודיע כי לא יצביע לליכוד בראשותו של בנימין נתניהו, אלא למחנה הציוני. לדידו, "הביבי הזה הוא הבלוף הכי גדול בעולם. הוא אולי מדבר יפה, במיוחד באנגלית, אבל אם אי פעם פסיכולוגים ומומחים אחרים ינתחו את כל הנאומים שלו, מהראשון ועד האחרון, יתברר שהכל רק בלון מלא אוויר חם"[3].

צפורי היה נשוי לטובה לבית גלס, אם ארבעת ילדיו, אותה הכיר בימי חברותו באצ"ל. צפורי הוא אחיו של אל"מ ישראל בן אמיתי שהיה קצין תותחנים ראשי.

את קורות חייו סיפר בספר "בקו ישר" שנכתב על ידי אריה קרישק ויצא בהוצאת ידיעות אחרונות, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]