מרדכי רביד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי רביד
Moti Ravid DSC0088.jpg
לידה 1938 (בן 83 בערך)
ביאליסטוק, פולין
תאריך עלייה 1947
לימודי רפואה אוניברסיטה העברית בירושלים
התמחות רפואה פנימית
תפקידים רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי (מוטי) רביד (נולד ב-1938) הוא רופא ישראלי, פרופסור אמריטוס לרפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. משמש כפרשן לענייני בריאות ב"ידיעות אחרונות". בין השנים 2004-2020 שימש כמנהל הרפואי של המרכז הרפואי מעיני הישועה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביד נולד בביאליסטוק שבפולין ב-1938, בן לאסתר ומשה רדזינסקי. את תקופת מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה חווה בגטו לבוב, במחנה הריכוז ינובסקה ובמילוט מתמיד באזורים שונים בדרום פולין, ובין היתר קפץ עם אביו מהרכבת בדרך למחנה ההשמדה אושוויץ וכך נצלו.[2] עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1947, והמשפחה השתקעה ברעננה, שם הייתה להם נחלה שרכשו בשנות ה-30. למד בבית הספר היסודי "מגד" ברעננה (כיתות ה' עד ח') ולאחר מכן בתיכון עירוני א' בתל אביב. בצה"ל שירת בחטיבה 35 (הצנחנים) והיה רופא החטיבה.[3]

למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ובהדסה. הוא התמחה ברפואה פנימית בבית החולים שיבא. רביד היה מורה המחזור הראשון של הסטודנטים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שהגיעו להתנסות קלינית בבית החולים שיבא (אז תל השומר). רביד העמיד דורות של רופאים אשר עשרות מהם משמשים מנהלים בבתי החולים בישראל, מורים וחוקרים. במקביל עסק במחקר של קדחת ים תיכונית משפחתית (יחד עם פרופ' יגאל קדר), והיה הראשון אשר הוכיח כי טיפול בתרופה כולכיצין עשוי למנוע את הסיבוך העיקרי של מחלה זו, הצטברות חלבון (עמילואיד) בכליות ובאיברים אחרים הגורם לאי ספיקת כליות ולמוות.

בין השנים 1972 ל-1974 שימש כמנהל בית החולים רבקה זיו בצפת.[4] זמן קצר לאחר השלמת בניית בית החולים פרצה מלחמת יום הכיפורים. בית החולים היה, בתחילת המלחמה, המוקד הרפואי הקדמי ביותר וקלט את כל פצועי הקרבות ברמת הגולן. בסך הכל טופלו במהלך המלחמה כ-2,700 פצועים, כאשר רביד מנהל את הפינוי והטיפול בפצועים ובו זמנית את בית החולים הנמצא בשלבי הרצה. ביום הרביעי למלחמה נודע לרביד כי אחיו הצעיר שרגא נהרג בקרב בסיני, ליד תעלת סואץ. רק במוצאי השבת, בעת ההודעה הראשונה למשפחות ששכלו את בניהן נסע רביד למספר שעות לחלוק את האבל עם הוריו ברעננה ומיד חזר לצפת להמשך המלחמה.

בין השנים 1974 ל-1978 שימש כמנהל בית החולים הממשלתי ביפו (לימים, בית החולים וולפסון).[5] עם סיום בניית בית החולים, המעבר לבניין החדש וההרצה, ביקש לסיים את פרק ניהול בתי החולים ולחזור לרפואה ולאקדמיה.

בין השנים 1978 ל-1994 שימש כמנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים מאיר. בתקופה זו עסק בעיקר במחקר סיבוכי מחלת הסוכרת ויתר לחץ דם והיה מחלוצי הטיפול ביתר לחץ דם ומניעת מחלת הכליות בחולי סכרת. מחקריו הקנו לו שם בינלאומי.

בין השנים 1994 ל-1995 שימש סגן מנהל רפואי של קופת חולים מכבי. בין השנים 1993 ל-1998 שימש כיו"ר האיגוד לרפואה פנימית. ביוזמתו התקבל האיגוד הישראלי כחבר מן המניין באיגוד האירופי לרפואה פנימית.

בין השנים 1995 ל-2004 שימש כמנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים מאיר. בתקופה זו שימש במקביל כיו"ר ועדת התרופות המרכזית של שירותי בריאות כללית.

בין השנים 1994 ל-1998 שימש כנשיא האיגוד האירופי לחקר יתר לחץ דם בסכרת. ובין השנים 11–2007 שימש כיו"ר האגודה הישראלית לסכרת.

לאחר פרישתו מבית החולים מאיר החל לנהל את בית החולים מעיני הישועה בבני ברק. תחת הנהלתו בית החולים התבסס[דרושה הבהרה], הגדיל את היקף עבודתו פי שלושה והוא בית חולים קהילתי מבוסס המוכר להתמחות ומסונף לאוניברסיטה.[דרוש מקור] ב-8 באוקטובר 2020 התבטא בחריפות כנגד התנהלותם של חלקים מן הציבור החרדי בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[6] בעקבות ביקורת שנמתחה עליו, בצהרי אותו יום טען שדבריו סולפו והודיע על התפטרותו מתפקידו כמנהל הרפואי של בית החולים.[7][8]

לאחר שנחקר בחשד להעלמת עסקאות בשנים 2014-2010 (עבירה לפי סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף), חויב בשנת 2018 בתשלום כופר בסך 250 אלף ש"ח.[9]

פרסם חמישה ספרים ולמעלה מ-200 פרסומים מקצועיים, ומאות מאמרים בעיתונות, תחילה ב"מעריב" (במדור תחת הכותרת "להיות בריא"), ב"הארץ" ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות". ידוע בהתנגדותו החריפה לרפואה אלטרנטיבית ותזונה אורגנית.

רביד ביחד עם פרופ' יהודה אדלר משמשים כלוביסטים של חברת הסיגריות האלקטרוניות Juul.[10][11]

רביד משמש כרופא הראשי בחברה "המרכז למימוש זכויות רפואיות".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביד נישא בשנת 1963. הוא אב לשתי בנות וסב לנכדים. מתגורר בשכונת נווה אביבים בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנהל ביה"ח בבני ברק כינה חרדים "קהל שפורק עול והורג אנשים" - והתפטר ynet, איתי בלומנטל, 8 באוקטובר 2020
  2. ^ יצחק טסלר, "החייל ירה, ואני ישבתי ליד סבתא עד שירד הלילה", ynet, ‏30 באפריל 2019
  3. ^ מרכז רפואי חדיש בגליל, דבר, 11 במאי 1973
  4. ^ ישעיהו עשני, נפתח בית-החולים החדש בצפת, דבר, 29 באפריל 1973
  5. ^ בית החולים כמסכה רבת-חוליות בעלת שליחות אנושית, מעריב, 11 באפריל 1975, עמ' 14.
  6. ^ ההוצאה מהקשר של פרופ' מוטי רביד, מהצד השני עם גיא זוהר, כאן 11.
  7. ^ יהונתן גוטליב, לאחר הדברים הקשים: מנהל בית החולים "מעייני הישועה" פרופ' מוטי רביד התפטר, ערוץ 7, ‏08/10/20
  8. ^ מה פרופ' מוטי רביד אכן אמר על החרדים? - מהצד השני עם גיא זהר - 11.10.20
  9. ^ תומר גנון, פרופ' מוטי רביד שילם כופר בסך 250 אלף שקל לרשות המסים, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2021
  10. ^ לינדר, רוני (27 ביולי 2019). "לוביסטים בחלוק: לא תאמינו מי שוכבים על הגדר בשביל חברות הסיגריות". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2019. 
  11. ^ כסלו, שירה (19 באוגוסט 2019). "הרופאים שתומכים בשיווק הסיגריות האלקטרוניות מועלים בתפקידם". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2019.