מרדכי רוזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי רוזמן
Rozman.jpg
לידה 1917
סטולין, פולין
פטירה 6 ביוני 2014 (בגיל 97 בערך)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ספן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי רוזמן (1917 - 6 ביוני 2014[1]) חבר קיבוץ העוגן, היה חבר בהנהגת השומר הצעיר בווילנה, ממובילי תנועת הבריחה, ומנהיג מעפילי האונייה "אקסודוס".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1917 בעיר סטולין (אז בפולין, היום חלק מבילורוסיה). בנעוריו הצטרף לקן השומר הצעיר בעירו סטולין. בשנת 1937 הצטרף לקיבוץ הכשרה "אלגביש" בחוות ההכשרה בצ'נסטוכובה ושהה שם שנתיים בהכשרה לקראת עליה לארץ-ישראל.

מרדכי קיבל אישור עלייה לארץ, אך נקרא להדריך קיבוץ הכשרה בוולוצלאבק (הקיבוץ של מרדכי אנילביץ', לימים מפקד מרד גטו ורשה). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פוזר הקיבוץ ומרדכי חזר במסע קשה לסטולין, עיירת הולדתו ומשם לווילנה. בווילנה היה חבר בריכוז השומרי ונבחר להיות בהנהגת התנועה.

בימי המלחמה היה מראשי הארגון התנועתי במחתרת בברית המועצות, נכלא בבית הסוהר של הנ.ק.ו.ד (משטרת הפנים והביטחון בברית המועצות), עונה קשות, שוחרר וחזר לפעילות התנועתית.

בסוף המלחמה חזר מרדכי לפולין וגילה שאיבד את כל משפחתו בשואה. אחרי זמן קצר בפולין יצא לרומניה כדי להקים בה בסיס לעלייה לארץ והיה ממובילי תנועת הבריחה. בסוף שנת 45' הגיע לגרמניה ופעל במחנות העקורים.

מנהיג המעפילים באוניה "אקסודוס 47"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 47', בגיל 30, עלה על האונייה "אקסודוס", יחד עם 4,515 מעפילים ניצולי שואה, מתוכם 1,017 נערים, הרבה מהם חברי תנועות חלוציות, ו-655 ילדים, בדרכם לארץ ישראל.

האונייה, בפיקודו של יוסי הראל מ"ההגנה" - "המוסד לעלייה ב'" ורב החובל אייק אהרונוביץ' - ארן מהפלי"ם [הזרוע הימית של הפלמ"ח], הפליגה מנמל סֵט ליד מרסיי ב-11 ביולי 1947. עם יציאתה מהנמל עקבו אחריה מטוס ומשחתות בריטיות, שליוו אותה עד חופי ישראל. במהלך ההפלגה פעל מרדכי רוזמן, יחד עם חברי תנועות הנוער החלוציות, בקרב הנוסעים בעידוד, לימוד שירים עבריים וכן, תרגולי התגוננות בפני השתלטות בריטית, שנערכו בפיקודו של מיכה פרי, פלי"ם, שהיה ממונה על ההיערכות למניעת ניסיונות של צוות ההשתלטות הבריטי לקפוץ לסיפון אקסודוס.

לפנות בוקר 18 ביולי 1947, בהגיעה אקסודוס כ-20 מיל מחוף תל אביב, נגחו בה משחתות בריטיות. הבריטים הצליחו להעלות לאונייה כ-50 חיילים ולאחר מאבק קשה, שגרם למותם של 2 מעפילים ואחד מקציני האוניה ולעשרות פצועים, הורה יוסי הראל על כניעה והאונייה הפליגה לנמל חיפה, שם הורדו נוסעיה בכוח לשלוש אוניות גירוש: "אושן ויגור", "אמפייר ריוול" ו"רונימייד פארק".

מעפילי "אקסודוס" גורשו חזרה למדינה ממנה הם הפליגו וב-29 ביולי עגנו האוניות בנמל פורט דה-בוק בדרום צרפת. ניסיון הבריטים להוריד את המעפילים נכשל והם התבצרו על האניות במשך שלושה שבועות. במהלך תקופה זו ארגנו המעפילים אירועי מחאה שונים בדרישה להחזירם לארץ ישראל.

ב-22 באוגוסט הפליגו אוניות הגירוש לנמל המבורג בגרמניה, שם אולצו המעפילים בכוח לרדת מהספינות ושוכנו במחנה עקורים בגרמניה. לאחר שהות של כשנה במחנה המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האוניה ארצה.

דברים שאמר רוזמן למעפילים באוניית הגירוש "רונימייד פארק", לפני ההורדה בכח בנמל המבורג ב-5 בספטמבר 1947:

...עם הניצחון על אנייתנו והשמדתה יושפל עד-אפר המצפון של העולם. ..למען העולם כולו, למען התקווה האחרונה לגאולה ותקומה, המפרפרת בכל מקום של דיכוי, עיוות דין, שיעבוד ועינויים, למען הכמיהה לחופש ודרור- החזקנו מעמד בחזיתות הקדמיות במאבק גבורה אינסופי זה. הנס לא קרה. ניצח הרשע נטול-המצפון. אתם יכולים לכלוא אותנו מאחורי סורג, אתם יכולים להחזיק אותנו במחשכים. אך את אור השמש אין בכוחכם לכבות. השמש אינה בתחום-שליטתכם. לא תוכלו לאנוס את ההיסטוריה. ..המחר הוא לנו. העתיד שלנו הוא.

בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשעלה לארץ הגיע מרדכי לקיבוץ העוגן ויחד עם אשתו רחל הקים בו את ביתו ושם נולדו גם שלושת ילדיהם. מרדכי שילב את חייו בקיבוץ עם עבודה ציבורית כמבקר פנים ב'גרנות', עבודה במזכירות 'מורשת' בתל אביב, ובתפקיד העוזר האישי של שר הקליטה נתן פלד ואחריו של שלמה רוזן. בשנת 2008 יצא סרטם התיעודי של יעל קיפר ורונן זרצקי "החול והים" שגיבוריו הם מרדכי רוזמן ואייק אהרונוביץ'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מודעת אבל, באתר זיכרונט, לפיה הלוויתו התקיימה ב-8 ביוני 2014