מרדכי שטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי שטיין
מרן שליט"א.JPG
לידה מרץ 1941 (בן 77)
י"ג באדר ה'תש"א
פלטיצ'ן
מקום פעילות קריית יואל, ברוקלין
השתייכות חסידות פאלטישאן
תפקידים נוספים אב"ד פאלטישאן
רבותיו הרב חיים מאיר הגר, הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל, הרב יואל טייטלבוים, הרב יהודה הורוויץ, הרב מרדכי הגר

רבי מרדכי שטיין (נולד בי"ג באדר ה'תש"א, מרץ 1941) הוא אב"ד ורב בית מדרש "תפארת מרדכי" פאלטישאן בבורו פארק שבברוקלין, ברחוב ה-49.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפלטיצ'ן[1] ("פאלטישאן" ביידיש) לרבי ישראל אברהם שטיין, ולשרה, בתו של רבי אלעזר טברסקי, האדמו"ר מפאלטישאן. נקרא על שם סבו רבי מרדכי מצ'רנוביל. בשנת ה'תש"ז היגר עם הוריו לארצות הברית. בשנת ה'תשט"ו החל ללמוד בישיבתו של הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל בהרי ניו יורק, ובשנת ה'תשי"ח, כשביקר האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר, באמריקה, חזר עמו לישראל, והמשיך לימודיו בישיבת ויז'ניץ בישראל.

בשנת ה'תש"ך נישא לרבקה לאה, בתו של רבי יוסף מאיר כהנא מספינקה-ירושלים. לאחר נישואיו התגורר בקריית ויז'ניץ בבני ברק, ונסמך להוראה על ידי רבי פנחס אפשטיין מהעדה החרדית בירושלים. בשנת ה'תשכ"ה עבר לגור בירושלים, שם היה מבאי ביתו של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.

בשנות ה-60, במרידה שהייתה בישיבת ויז'ניץ, נגד ראש הישיבה רבי משה יהושע הגר (לימים האדמו"ר מויזניץ), רבי מרדכי היה מהיחידים במורדים שהוא בן למשפחת חסידי ויז'ניץ עוד מלפני המלחמה. לאחר השתדלות אביו, שהיה חברו של רבי משה יהושע מימיהם בישיבה בויז'ניץ, הוא התקבל בחזרה לחסידות בראש השנה ה'תשכ"ה.

בשנת ה'תשכ"ז, בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים חזר לארצות הברית לבקשת אביו, ועם הגעתו לברוקלין הפך לחסידו של רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, קרוב משפחתו. מלכתחילה היה בדעתו לשוב לישראל לאחר המלחמה, אך לבסוף הוא השתקע באמריקה, ומונה לסגן מנהל רוחני בישיבת סאטמר[2].

בשנת ה'תשמ"ח עזב את קריית יואל לשכונת בורו פארק, ופתח את בית מדרשו "קהל תפארת מרדכי פאלטישאן" ברחוב ה-49, ובמקביל שימש כראש ישיבת מונקאטש.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

בנותיו:

  • הרבנית רחל הלברשטאם, נשואה לרב ברוך נתן, בן הרב משה מקיוויאשד, ומכהן כרב חסידות סאטמר בלונדון (של מחותנו האדמו"ר רבי זלמן לייב, בתו נשואה לבן האדמו"ר).
  • הרבנית צפורה כהנא, נשואה לרב צבי, בן דודה רבי ברוך, האדמו"ר מספינקא אנטוורפן, ומכהן כאב"ד פשעווארסק במונסי.
  • העניא ריזל מייזליש, נשואה לרבי פנחס אליעזר, בן הרב צבי הירש משאפראן.
  • מרת חנה חיה לויפער, נשואה לרבי ברוך בענדיט, בן רבי חיים משה.
  • הרבנית צירל הגר, נשואה לרבי ישראל, בן הרב פנחס שלום שכיהן כרב חסידי ויז'ניץ-מונסי בבורו פארק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם מנדל שטיין, תולדות אלעזר - תולדות הרבי הראשון של פאלטישאן, ברוקלין, תשס"ד
  2. ^ שלמה יעקב גלבמן, רצון צדיק (התייסדות עיר קריית יואל), קריית יואל, ה'תשנ"ח, עמוד רע"ז
  3. ^ אלי בן דוד, אדמו"רים ורבנים ניחמו אבלים אצל אב"ד פאלטישאן, כ״א באב ה'תשע״ג, באתר JDN