מרדכי שטרנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי שטרנברג
הרב מרדכי שטרנברג.JPG
לידה 1 ביוני 1948
כ"ג באייר תש"ח
כפר פינס, ישראל
פטירה 5 בדצמבר 2022 (בגיל 74)
י"ב בכסלו תשפ"ג
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 5 בדצמבר 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד, תנ"ך, אמונה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב צבי טאו, הרב אליהו מישקובסקי
תלמידיו משה בלייכר, מיכה הלוי, חיים גנץ, מרדכי הס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב משה שטרנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מרדכי שטרנברג (מכונה לפעמים רֶבּ מרדכי או רֶבּ מוטי; כ"ג באייר ה'תש"ח, 1 ביוני 1948, כפר פינסי"ב בכסלו ה'תשפ"ג, 5 בדצמבר 2022, ירושלים) היה ראש ישיבת הר המור מאז הקמתה בשנת תשנ"ח עד פטירתו. קודם לכן שימש ר"מ בישיבת מרכז הרב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר פינס לרבקה ולרב משה שטרנברג, שהיה רב היישוב. טרם הגיעו לגיל בר-מצווה נפטר אביו, ואימו עם ארבעת ילדיה עברו לגור בירושלים. למד בישיבת נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, בה למד בחברותא כשנה וחצי עם ראש הישיבה הרב אליהו מישקובסקי, ממנו קיבל את דרך הלימוד בסגנונו של הרב שמעון שקופ. נשא את בתו של הרב משה לוין, רבה הראשי של נתניה[1], ובת דודתו של הרב זלמן מלמד.[2]

בהמשך עבר בעקבות אחיו התאום, הרב עמיאל שטרנברג, לישיבת מרכז הרב, בשל ה"כלל-ישראליות" שלה (כהגדרתו), שם למד בעיקר אצל הרב מרדכי פרום ואצל הרב אברהם שפירא. שימש כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ. בגיל 25 מונה לר"מ בישיבת מרכז הרב על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק.[3] במהלך השנים לימד הרב שטרנברג את השכבה המבוגרת בישיבה והתאפיין בשיעורי גמרא מעמיקים.[4] רבנים רבים המשמשים כר"מים בישיבות למדו בין השאר אצלו, וכן מספר ראשי ישיבות, והוא נחשב כבעל השפעה בלימוד עיון בישיבות מהזרם הדתי לאומי.

בשנת תשמ"ח הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל הרב אברהם שפירא.[5]

בשנת תשנ"ח (1997), נמנה עם קבוצת הרבנים שפרשה מישיבת מרכז הרב והקימה את ישיבת הר המור אשר עמד בראשה לצד אחיו הרב עמיאל. עד לפרישה לימד גם במכון מרחבים בירושלים.[דרוש מקור]

הרב שטרנברג לימד גם בישיבות בית אל, אור עציון, עטרת ירושלים, קדומים, מעלה אליהו, עטרת נחמיה ובבית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל. תלמידים מישיבת שבי חברון היו באים לשמוע שיעורים מפיו בירושלים.

בכסלו ה'תשפ"ב (דצמבר 2021) פורסם כי חלה בסרטן הריאות.[6] נפטר ממחלתו ביום י"ב בכסלו ה'תשפ"ג (5 בדצמבר 2022) בגיל 74.

דרכו בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד גישתו ללימוד התורה הוא חתירה להבנת דברי הגמרא והראשונים "מבלי לאלץ את הסוגיה, אלא להקשיב לה"[7]. בדבריו שנתפרסמו בחוברת "לעסוק בדברי תורה"[8] הדגיש את ההתרחקות מהנחות מוקדמות בגישה לסוגיה: "היכולת להיפתח, לבוא כדף חלק, לרצות לשמוע - בלא כל סייג וללא שום מגבלות - היסוד לה הוא הענווה...". על פי שיטתו, לרוב יש להעדיף שכל המפרשים הסכימו להגדרות הבסיסיות היסודיות, ונחלקו רק בניואנסים ופרטים.[4]

חינך לכך שלימודים אקדמיים אינם תחליף לישיבה ולעולם הרוחני, אלא לימוד מקצוע, ואמר: "כל בחור מהישיבה שהולך לאקדמיה הוא בסדר גמור, לכתחילה! הוא לומד מקצוע, ובאיזה עולם הוא חי? הוא לא עזב את הישיבה"[9][10].

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מרדכי היה מחברי ומקימי ארגון איחוד רבני תורת הארץ הטובה, גוף המאגד רבנים מזקני תלמידי הרצי"ה ממגוון ישיבות. חתנו, הרב משה שחור הוא מראשי "צעירי תורת הארץ הטובה".

בשנתו האחרונה, כחבר בוועדת החינוך של איחוד הרבנים, שלח מכתב למנהלים ומנהלות בחמ"ד על הזהות הציונית-דתית, ובו הסיסמא: ”תורה ויראת שמים, וכתוצאה מזה - עבודה”.[11]

היה שותף בהקמה וחבר הוועד המנהל של עמותת אבוקת אור,[12] המסייעת לבוגרים המתמודדים עם שילוב מוגבלויות הכולל עיוורון ופגיעה מוחית,[13][14] ובכללם בנו הבכור שלומי.[15]

השתתף במחאה נגד מצעד הלהט"ב בירושלים[16], ואמר, ביחס לשתיקת חלק מהרבנים בסוגיה זו, כי "מתוך אהבה גדולה לעם ישראל ולמדינת ישראל חייבת להופיע הזדעזעות גדולה".[17]

מחה בפומבי נגד עלייה להר הבית[18], וציטט את דברי הרב קוק זצ"ל: ”פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים”[19]. הרב התראיין בנושא מספר פעמים לתקשורת.[20]

ביקר את התנהלותה הלקויה של מפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט בנושאי יהדות במדינה, בהתעלמותה מדעת תורה ותלמידי חכמים[21]. יום לפני הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בהן התמודדו איילת שקד ונפתלי בנט (יחד עם בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ) ברשימת ימינה, פירסם כי לא יעלה על הדעת לתמוך בהם.[22]

בשנת ה'תשע"ו (2016) קרא לפרק את הממשלה לאור התרקמות מתווה הכותל ונתינת לגיטימציה לרפורמים. כמו"כ פסק שעל כפיית חיילים לגלח את זקנם צריך ללכת לכלא.[23]

קרא לחזק את הרבנות הראשית כ”מרכז היחיד במדינה לענייני הגיור ולכל ענייני היהדות הממלכתיים בישראל”, וחתם על מכתב רבנים בו נאמר כי ”גיורים פרטיים מערערים את יסודותיה של מדינתנו כמדינה יהודית”, וכי יכירו אך ורק בגיורים אשר עברו תחת ידה ואישורה של הרבנות הראשית והעומדים בראשה.[24]

בשנת תשס"ב פנה אליו אדם שחיבר ספר על מסכת כתובות, וביקש ממנו הסכמה. הרב מרדכי סירב ואמר: ”הסכמות זה עניין לגדולי הדור, תבקש מר' אברום שפירא. גם כשהנ"ל ביקש את הסכמתו על ספר נוסף שחיבר לאחר מכן, נהג כך, ואף שעודד את המחבר להוציא את הספר לאור, טען שהוא אישית לא שייך לדרגת הסכמות, וכי ”הסכמה יכול לתת רק ר' אברום”.[25]

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיונים משיעורי הרב מרדכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של יצירתו התורנית של הרב שטרנברג היא שיעוריו העיוניים בתלמוד, אשר חלקה נדפס במסגרת סדרת "עיונים משיעורי הרב מרדכי". עד שנת ה'תשפ"א (2021) יצאו לאור במסגרת הסדרה מספר כרכים:

הסדרה יוצאת לאור על ידי בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל.[26] העורך הראשי הוא הרב דוד טורנר.

חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לעסוק בדברי תורה – הגישה לתורה ודרכי לימודה, תשס"א
  • תורתך אהבתי – בענייני מצוות תלמוד תורה, תשע"ג
  • בית נאמן בישראל – יסודות קשר הנישואין והדרכים לבנייתו, תשע"ה
  • כי הם חיינו: למהותה של תורה ודרכי קניינה – גבעת שמואל, תשע"ה
  • יתמך דברי ליבך – שיחות חיזוק בזמן התמודדות, תשע"ה
  • באמונתו יחיה – שיחות הדרכה לחיים של אמונה, תשע"ו
  • להרים את הדגל – על לימוד הגמרא בדורנו, תשע"ו
  • שיעורים לחנוכה - בסוגיות במסכת שבת העוסקות במצוות החג; נדפסה 3 פעמים - תשס"ו, תשע"א[27] ותשפ"ג
  • התום והיושר - שיחות בענייני חינוך

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב משה הלוי לוין, באתר עיריית נתניה
  2. ^ הרב זלמן ברוך מלמד: הרב שטרנברג היה מגדולי מגידי השיעורים בעולם התורה, באתר ערוץ 7, 5 בדצמבר 2022
  3. ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על ראשי ישיבת הר המור, כיפה (אתר אינטרנט)
  4. ^ 1 2 ראו במבוא לספרו של הרב אברהם וסרמן, בריחי שערייך.
  5. ^ מה כתב הרב הראשי על הרב שטרנברג זצ"ל לפני כ-35 שנה?, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2022.
  6. ^ תפילות לרפואתו של הרב מרדכי שטרנברג, באתר ערוץ 7, ‏כ"ט כסלו התשפ"ב
  7. ^ אנושיות, תפיסה חינוכית ואמון באדם, באתר מקור ראשון, ‏י"ח בכסליו ה'תשפ"ג
  8. ^ בהוצאת הישיבה הגבוהה מעלה אליהו, ת"א ה'תשס"א.
  9. ^ על עולם האקדמיה, באתר Youtube, ‏בשנתו האחרונה
  10. ^ לימודי המשך, באתר איגוד בתי המדרש התורניים באקדמיה, ‏י"ז בסיון ה'תשפ"ב
  11. ^ מהי הזהות הציונית-דתית?, באתר ערוץ 7
  12. ^ אתר עמותת אבוקת אור
  13. ^ אהבת מרדכי, באתר ערוץ 7, ‏י"ד בכסליו ה'תשפ"ג
  14. ^ מסע ההתרמה של 'אבוקת אור', באתר ערוץ 7, ‏א' בסיוון ה'תש"פ
  15. ^ עובד ד' כמלאך, באתר ערוץ 7, ‏י"א בכסליו ה'תשפ"ג
  16. ^ איך אפשר שלא להזדעזע?, באתר סרוגים, ‏י"ב באב ה'תשע"ז
  17. ^ ריאיון עם ראש ישיבת הר המור, באתר כיפה, ‏ט"ז בתמוז ה'תשע"ו
  18. ^ מחאה נגד עליית ח"כ בן גביר להר הבית, באתר ערוץ 7, ‏י' באייר ה'תשפ"א
  19. ^ אגרות הראי"ה, אגרת תרע"ז.
  20. ^ שיחה עם הרב חגי לונדין, באתר עולם קטן, ‏גיליון לראש השנה ה'תשע"ו
  21. ^ עצומת רבנים נגד התנהלות הבית היהודי בנושאי דת ומדינה, באתר הקול היהודי, ‏ט' בטבת ה'תשע"ד
  22. ^ הבהרה: אין להצביע למפלגת ימינה, באתר כיפה, ‏ט"ז באלול ה'תשע"ט
  23. ^ כנס חרום נגד מתווה הכותל, באתר כיפה, ‏י"ט באדר א' ה'תשע"ו
  24. ^ גיורים פרטיים עומדים בסתירה לתורה, באתר סרוגים, ‏כ"ו באב ה'תשע"ה
  25. ^ מאיר דורפמן, הסכמה רק מר' אברום, באתר גילוי דעת, ‏כ' בכסלו תשפ"ג
  26. ^ בית המדרש בגבעת שמואל החליט להוציא לאור את השיעורים שמעביר הרב מרדכי שטרנברג בעיר, באתר ערוץ 7, ‏ח' בתשרי תשע"ב
  27. ^ בתוך בטאון הישיבה 'ערוגות הבושם' חלק ח', העוסק במסכת שבת, שנלמדה אז בישיבה.
  28. ^ גיא עזרא, ‏ראש ישיבת ירוחם הודיע: חוזר לגוש עציון, באתר "סרוגים", 24 ביוני 2020