מרד יהוא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרד יהוא הוא אירוע המתואר בספר מלכים ב', פרק ט'-פרק י'. המרד התרחש בתמיכתו של אלישע הנביא ביהוא, זאת בשל דברי אלוהים על בית אחאב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מעשה כרם נבות בו אחאב רוצח ויורש, אלוהים אומר לאליהו שיגיד לאחאב שהמלוכה תילקח ממנו, כמו שאומר הכתוב:

הִנְנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל. כב וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל.

הביטוי "משתין בקיר עצור ועזוב בישראל" מתאר שכל גבר בבית אחאב יושמד[1], כך שהנשים לא יושמדו במרד, כמו שעתליה לא הושמדה מה שגרם לבעיות לאחר מכן. לאחר שאחאב שומע את הדברים הללו הוא מתאבל ומשום כך אלוהים מחליט לדחות את החורבן של בית ישראל לימי יורם בן אחאב, כמו שאומר הכתוב:

הֲ‍רָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ.

אלוהים ציווה לאליהו לעשות שלושה דברים: א. למשוח את חזאל למלך ארם העתידי. ב. למשוח את יהוא בן נמשי למלך על ישראל. ג. למשוח את אלישע לנביא. כמו שאומר לו הכתוב:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם: וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.

לבסוף אליהו לא מבצע פעולות אלה אלא רק מושח את אלישע לנביא אחריו, את שני המעשים האחרים מבצע אלישע שכבר ידע כי עליו למשוח את יהוא.

המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלבים אוכלים את איזבל כהבטחת הנביא. ציור של אנדראה קלסטי.

בעת שהחל במרד, שימש יהוא כאחד משרי הצבא של יורם וחנה עם צבא ישראל ברמות גלעד. אלישע בן שפט קרא לאחר מבני הנביאים, וציווה אותו למשוח את יהוא בן נמשי למלך ממלכת ישראל. הנער עושה כן ומצווה את יהוא להכות את בית אחאב ואת איזבל, ויהוא הוכרז כמלך על ידי אנשי הצבא ועל ידי רעיו שרי הצבא. יהוא מיהר ליזרעאל, שם שהה בחופשת החלמה המלך יורם מלך ישראל שנפצע בקרב רמות גלעד נגד חזאל מלך ארם. יורם חושב תחילה שיהוא בא בתור שר צבאו בדרכי שלום ומנסה לשלוח שליחים אליו, לבסוף יורם יוצא בעצמו אל יהוא ומנסה לברוח כשמגלה שיהוא מנסה להורגו, אך יהוא יורה עליו חץ והורג אותו. יהוא הרג את יורם וגם את אחזיה מלך יהודה שבא לבקר את יורם.

בנוסף, יהוא הרג גם את איזבל, אמו של יורם ואשתו של אחאב, ומתקיים דבר הנביא אליהו כי הכלבים יאכלו את בשר איזבל. יהוא שולח לבני אחאב והמקורבים לו שנשארו שליח שימנו לעצמם שליט וילחמו בו. בני אחאב ומקורביו מפחדים ונכנעים, לבסוף יהוא הורג אותם וזורק אותם לבור עקד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק י' הרד"ק שם מסביר את הביטוי בהקשר של בית ירבעם