מרד נובמבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ההשתלטות על ארסנל ורשה. צויר על ידי מרצ'ין זלסקי
Coat of arms of the November Uprising with the Polish Eagle and Vytis (Waykimas), 1830-1831.jpg

מרד נובמברפולנית Powstanie listopadowe; ידוע גם כמלחמת פולין–רוסיה (1830–1831), ומהפכת הצוערים) היה מרד מזוין של האזור הכבוש של פולין מול האימפריה הרוסית. המרד החל ב-29 בנובמבר 1830, בוורשה, כאשר שני חיילים צעירים מהאקדמיה הצבאית של צבא פולין הקונגרסאית, בהנהגתו של סגן פיוטר ויסוצקי, החלו להתקומם. במהרה, הצטרפו אליהם בני אוכלוסיות שונות מליטא, בלארוס ומאוקראינה של הגדה הימנית. למרות ההצלחות המקומיות, המרד דוכא בידי הצבא הרוסי תחת פיקודו של איוואן פסקביץ'[1][2][3]. הצאר ניקולאי הראשון חתם על צו שקבע כי, מיום זה ואילך, פולין תהיה חלק מרוסיה, וורשה שתחדל מלהיות בירת פולין תהיה לא יותר ממשכנו של חיל המצב הרוסי[4].

יום פרוץ המרד, 29 בנובמבר, מצוין עד היום בצבא פולין כ"יום הצוערים", וצוערי צבא פולין עורכים בו חגיגות שונות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 של המאה ה-18, בתום חלוקת פולין, התחלקו שטחי האיחוד הפולני-ליטאי לשעבר בין האימפריה הרוסית, שזכתה ברוב השטח, ממלכת פרוסיה וממלכת הבסבורג אוסטרית. ברם, בחוזה טילזיט משנת 1807 הוחלט להקים על חלק משטחים אלה, שנכבשו מחדש בידי נפוליאון, את דוכסות ורשה, מדינה פולנית עצמאית. ב-1815, לאחר מפלת נפוליאון, ביטל קונגרס וינה את הדוכסות, ובמקומה הקים את פולין הקונגרסאית, המכונה כך על שם הקונגרס שהקים אותה. פולין הקונגרסאית הייתה להלכה מדינה עצמאית, ולמעשה מדינת חסות של האימפריה הרוסית. באופן רשמי היא הייתה מלוכה חוקתית, והיו לה חוקה משלה, צבא עצמאי, ובית מחוקקים. מלך פולין, באוניה פרסונלית, היה הצאר הרוסי.

בהקמת פולין הקונגרסאי, התחייב המלך החדש, אלכסנדר הראשון לשמור על חוקת פולין ולא לפגוע בעצמאותה. ברם, במהלך השנים פעל אלכסנדר, ויותר מכך יורשו ניקולאי הראשון, לצמצם את העצמאות הפולנית. ניקלואי אף סירב בעת הכתרתו להישבע אמונים לחוקה הפולנית, ובמשך שנות העשרים של המאה ה-19 פעל כנגד הסיים הפולני וצמצם את סמכויותיו עד שהסיים נאלץ לערוך את כינוסיו בסודיות.

פרוץ המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק המזוין החל כאשר קבוצה של מורדים, בראשותו של צוער מהאקדמיה הצבאית בוורשה, פיוטר ויסוצקי, לקחו את כלי נשקם מהבסיס שלהם ב-29 בנובמבר 1830 ותקפו את ארמון בלוודר, מקום מושבו המרכזי של הדוכס. הניצוץ האחרון שהבעיר את ורשה הייתה תוכניתה של רוסיה להשתמש בצבא הפולני כדי לדכא את מהפכת יולי ואת המהפכה הבלגית, תוך הפרה ברורה של חוקת פולין. המורדים הצליחו לחדור אל ארמון בלוודר, אבל הדוכס קונסטנטין ברח מחופש לאישה. לאחר מכן המורדים פנו אל המחסן הנשק המרכזי בעיר, וכבשו אותו לאחר מאבק קצר. למחרת, תושבים פולנים חמושים הכריחו את החיילים הרוסים לסגת מוורשה. התקרית נקראת לעיתים מרד ורשה (לא להתבלבל עם מרד ורשה התרחש במהלך מלחמת העולם השנייה) או ליל נובמברפולנית: Noc listopadowa).

דיכוי המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיכת יהודי ורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יהודי ורשה היו רבים שהתגייסו בהתלהבות לרעיון המרד (בדומה להתייצבות היהודים לצד הפולנים במהלך המלחמה להגנת החוקה ארבעים שנה קודם לכן, בהנהגת ברק יוסלביץ'). ב-1831 הוקם ועד יהודי להשתתפות במרד, ובראשו עמד תושב ורשה רבי שלמה איגר, בנו של רבי עקיבא איגר; במהלך המרד איבד רבי שלמה איגר את כל רכושו. רבי חיים דוידזון, מחשובי עסקני ולמדני ורשה ולימים רבה הראשי, פעל לגייס כספים למען המורדים ותמך בגיוס צעירים יהודים למרד. בנוסף, פנה להנהגת המורדים בדרישה כי יתנו ליהודים להשתתף במרד בלא שיידרשו לגלח את זקנם ופאותיהם[5].

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיכוי המרד בידי הצבא הרוסי הביא לביטולה הכמעט-מוחלט של העצמאות הפולנית היחסית. בשנת 1831, ניקולאי הראשון החליט על פירוק צבא פולין, שצועריו פתחו במרד, ועל פיזור הסיים, הפרלמנט הפולני העצמאי. חוקת פולין הוחלפה בחוקה חדשה, שהייתה הרבה פחות ליברלית מקודמתה והפכה את המשטר בפולין ליותר אבסולוטי בדומה לרוסיה. האוניברסיטאות הפולניות נסגרו ונפתחו מחדש בשפה הרוסית. בשנת 1832 בוטלו באופן רשמי חוקי העונשין הפולניים והוחלפו בחוק הרוסי, וגם גבול המכס בין המדינות בוטל. בשנים הבאות נרדפה הכנסייה הקתולית בפולין, וכנסיות רבות שלה נסגרו או הולאמו והוסבו לכנסיות פרבוסלביות (רוסיות). כדי לבטא את הכפפתה של פולין הקונגרסאית לרוסיה הוחל לכנות אותה "ארץ הוויסלה", אף שבאופן רשמי שמה של המדינה נותר "פולין הקונגרסאית". למרות צעדים אלה, פולין נותרה עצמאית, להלכה גם אם לא למעשה, עד מרד ינואר ב-1863.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרד נובמבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Polish Uprising of 1830–31". TheFreeDictionary.com. נבדק ב-2017-05-10.
  2. ^ Polish Revolution of 1830 : The International Encyclopedia of Revolution and Protest : Blackwell Reference Online, www.blackwellreference.com
  3. ^ Wandycz, Piotr S, he lands of partitioned Poland, 1795-1918, כרך Vol. 7, University of Washington Press, 1975
  4. ^ Tucker, S.C., A Global Chronology of Conflict, Volume Three:1775-1860, Santa Barbara:ABC-CLIO, LLC
  5. ^ היהודים בורשה, חלק ראשון, עמ' 312.[דרושה הבהרה]