מרחצאות הפרברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרחצאות הפרברים
Terme Suburbane
מידע כללי
סוג מרחצאות, מבנה רומי עתיק עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Scavi archeologici di Pompei - Regio VII - Fuori le mura - 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פומפיי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°44′55″N 14°28′58″E / 40.7486°N 14.4828°E / 40.7486; 14.4828
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרחצאות הפרברים
בריכה מחוממת ליד קלידריום
הבריכה החיצונית עם המזרקה

מרחצאות הפרברים[1] (באיטלקית: Terme Suburbane‏[2]) הוא כינוי לבית מרחץ בפומפיי, קמפניה, איטליה.[3]

בית המרחץ, כמו מרחצאות אחרים בעיר, היה בבעלותו של הציבור, אם כי ייתכן שהיה שמור לקהל לקוחות פרטי.[4][5] בית המרחץ נבנה בתקופת האימפריה הרומית, ככל הנראה תחת הקיסר טיבריוס.[6][7][8][9][10]

בית המרחץ נהרס באופן חלקי, לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באזור ב-62 לספירה. בית המרחץ שופץ, ונוסף בריכת שחייה מחוממת מצפון לום.[11][12][13]

המבנה התגלה לראשונה ב-1958, מאוחר בהרבה משאר חלקי העיר, אם כי חפירה שיטתית באזור בוצעה רק ב-1985–1987.[11][14][15]

המבנה בולט בזכות ציורי הקיר הארוטיים ששרדו, הסט היחיד של אמנות כזו שנמצאה בבית מרחץ רומי ציבורי.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין היה מבנה בן שתי קומות: הקומה העליונה, כמו במרחצאות פאלאסטרה וסרנו, חולקה לשלוש דירות להשכרה, עם נוף לעבר הנמל ומפרץ נאפולי דרך חלונות זכוכית גדולים. ייתכן שהחדרים הללו גם סיפקו מקום למכירת שירותי מין. בשביל להגיע לקומה העליונה, ניתן היה לעלות מדלת שהייתה ברחוב ויה מרינה, או לעלות בגרם המדרגות שהיה בין 2 הקומות. במרכז הבניין, הייתה בריכה חיצונית עם מזרקה.[4][8][9][11][13][16][17][18][19][20]

אמנות ארוטית במרחצאות הפרברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורי הקיר הארוטיים במרחצאות הפרברים הם הסט היחיד של אמנות כזו שנמצאת בבית מרחץ רומי ציבורי. בציורי הקיר הארוטיים, ניתן למצוא סצנות מין מפורשות, כגון מין קבוצתי ומין אוראלי. מפני שסצנות המין נחשבו, על פי מנהגי רומא העתיקה, כ-"מושפלים", ייתכן שהכוונה מאחורי השעתוק שלהם הייתה לספק מקור הומור למבקרים בבניין. ציורים אלו נמצאים בחדר ההלבשה וכל סצנה נמצאת מעל קופסה ממוספרת. יש המאמינים כי קופסאות אלו תפקדו כלוקרים בהם מתרחצים שמו את בגדיהם. יש המשערים כי הציורים שימשו אולי דרך למתרחצים לזכור את מיקום הלוקר שלהם (במקום מספור).[16][21] נוכחותם של ציורים אלו בבית מרחץ ציבורי משותף לגברים ולנשים נותנת תובנה מסוימת על התרבות הרומית, ומצביעה על כך שאנשים לא מצאו את הציורים כפוגעניים, אלא כהומוריסטיים.[22]

ציורי הקיר הם:

  • שתי תמונות המציגות סצנות גנריות של זכר ונקבה
  • אישה מבצעת מין אוראלי עם גבר
  • גבר מבצע קונילינגוס על אישה
  • זוג נשים שמבצעות יחסי מין עם סטרפ-און
  • שלישייה אחת של 2 גברים ואישה אחת
  • רביעייה אחת של 2 גברים ו-2 נשים
  • גבר עירום עם אשכים ענקיים מעוותים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berry, J. (2007) The Complete Pompeii, London: Thames & Hudson Ltd. ISBN 9780500290927
  • Fagan, G. G. (1999) Bathing in Public in the Roman World, United States of America: The University of Michigan Press. ISBN 9780472088652
  • Garret G. Fagan, "The Genesis of the Roman Public Bath: Recent Approaches and Future Directions", American Journal of Archaeology, Vol. 105, No. 3. (July 2001), pp. 403–426.
  • Jacobelli (1995). Le pitture erotiche delle Terme Suburbane di Pompei. Rome: 'L'Erma' di Bretschneider. ISBN 9788870628807. (See review by John R. Clarke's in: The American Journal of Archaeology, Vol. 100, No. 2 (April 1996), pp. 431–432.)
  • Koloski-Ostrow, A. O. (2007) ‘The city baths of Pompeii and Herculaneum’, in The World of Pompeii, ed. by J. J. Dobbins and P. W. Foss (Abingdon: Routledge), pp. 224–256. ISBN 9780415475778
  • Roger Ling, Review: "Le pitture erotiche delle Terma Suburbane de Pompeii" by L. Jacobelli, The Classical Review, New Ser., Vol. 46, No. 2 (1996), pp. 390–391.
  • Ling, R. (2011) Pompeii: History, Life and Afterlife, Stroud: The History Press. ISBN 9780752414591
  • Manderscheid, H. (2000) ‘The Water Management of Greek and Roman Baths’, in Handbook of Ancient Water Technology, ed. by O. Wikander (Leiden: Brill), pp. 467–538. ISBN 9789004111233
  • Inge Nielsen (1990). The Architecture and Cultural History of Roman Public Baths, Aarhus University Press. ISBN 9788772885124
  • Roy Bowen Ward, "Women in Roman Baths", The Harvard Theological Review, Vol. 85, No. 2. (April 1992), pp. 125–147.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרחצאות הפרברים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Suburban Baths – AD79eruption". sites.google.com. ארכיון מ-2020-10-10. נבדק ב-2020-01-26.
  2. ^ "Pleiades Gazetteer: "Suburban Baths (973204925)". pleiades.stoa.org. ארכיון מ-2020-08-11. נבדק ב-2020-01-30.
  3. ^ David Fredrick (3 באוקטובר 2002). The Roman Gaze: Vision, Power, and the Body. JHU Press. pp. 152–. ISBN 978-0-8018-6961-7. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Koloski-Ostrow, A. O. (2007). "The City Baths of Pompeii and Herculaneum". In Dobbins, J. J. (ed.). The World Of Pompeii. Abingdon: Routledge. pp. 224. ISBN 9780415173247.
  5. ^ H. Jacobelli, “Die Suburbanen Thermen in Pompei: Architektur, Raumfunktion und Ausstattung,” Archaeologisches Korrespondenzblatt, 1993, vol. 23, pp. 327–35; J. DeLaine and D. E. Johnston (eds), Roman Baths and Bathing. Part 2. Design and Context, JRA Suppl. Ser. no. 37.2, 2000.
  6. ^ L.Jacobelli,"Lo scavo delle Terme Suburbane. Notizie preliminari," Rivista di studi pompeiani, 1987, vol. 1, pp. 151–4
  7. ^ Ling, R. (2011). Pompeii: History, Life and Afterlife. Stroud: The History Press. p. 130.
  8. ^ 1 2 Berry, J. (2007). The Complete Pompeii. London: Thames & Hudson Ltd. pp. 152. ISBN 9780500051504.
  9. ^ 1 2 Manderscheid, H. (2000). "The Water Management of Greek and Roman Baths". In Wikander, O. (ed.). The Handbook of Ancient Water Technology. Leiden: Brill. pp. 526–528.
  10. ^ Ling, R. (2011). Pompeii: History, Life, and Afterlife. Stroud: The History Press. p. 72.
  11. ^ 1 2 3 Fagan, G. G. (1999). Bathing in Public in the Roman World. United States of America: University of Michigan Press. pp. 64–65.
  12. ^ Berry, J. (2007). The Complete Pompeii. London: Thames & Hudson Ltd. pp. 238. ISBN 9780500051504.
  13. ^ 1 2 Nielsen, I. (1990). Thermae et Balnea: The Architecture and Cultural History of Roman Public baths. Aarhus: Aarhus University Press. pp. 47–48.
  14. ^ Dobbins, John; Foss, Pedar (2007). The World of Pompeii. New York: Routledge: Taylor and Francis Group. p. 241
  15. ^ Alison E. Cooley; M. G. L. Cooley (1 באוקטובר 2013). Pompeii and Herculaneum: A Sourcebook. Routledge. pp. 60–. ISBN 978-1-134-62449-2. {{cite book}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Beard, M. (2010). Pompeii. London: Profile Books Ltd. pp. 248–250.
  17. ^ Fagan, G. G. (1999). Bathing in Public in the Roman World. United States of America: The University of Michigan Press. p. 36.
  18. ^ Jones, R.; Robinson, D. (2005). "Water, Wealth, and Social Status in Pompeii: The House of the Vestals in the First Century". American Journal of Archaeology. 109 (4): 696. doi:10.3764/aja.109.4.695.
  19. ^ Luciana Jacobelli, The erotic paintings of the Suburban Baths of Pompeii, Rome, L'Erma di Bretschneider, 1995. ISBN 88-7062-880-9 p. 13
  20. ^ Koloski-Ostrow, A. O. (2010). The Archaeology of Sanitation in Roman Italy: Toilets, Sewers, and Water Systems. Chapel Hill: The University of North Carolina Press. p. 10.
  21. ^ Berry, J. (2007). The Complete Pompeii. London: Thames & Hudson Ltd. pp. 109. ISBN 9780500051504.
  22. ^ John R. Clarke (2014). "Chapter 31: Sexuality and Visual Representation". In Thomas K. Hubbard (ed.). A Companion to Greek and Roman Sexualities. Blackwell Publishing Ltd. pp. 509–533. ISBN 978-1-4051-9572-0.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרחצאות_הפרברים&oldid=35697400"