מרטין שוורצשילד
| לידה |
31 במאי 1912 פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1997 (בגיל 84) לנגהורן, ארצות הברית |
| מדינה | גרמניה וארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה, אסטרונומיה |
| השכלה |
אוניברסיטת גטינגן |
| תלמידי דוקטורט |
איזידור אפשטיין, ג'ון בוורלי אוק |
| אב |
קרל שוורצשילד |
| בת זוג |
Barbara Cherry Schwarzschild |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
|
| הערות | בנו של האסטרופיזיקאי קרל שוורצשילד |
| תרומות עיקריות | |
| הבנת מבנה הכוכבים (אנ') וההתפתחות שלהם. | |
מַרְטִין שְׁוַרְצְשִׁילְד (בגרמנית: Martin Schwarzschild; 31 במאי 1912 – 10 באפריל 1997) היה אסטרופיזיקאי גרמני-אמריקאי יהודי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוורצשילד נולד בפוטסדאם למשפחת אקדמאים יהודית-גרמנית מכובדת. אביו היה הפיזיקאי קרל שוורצשילד ודודו היה האסטרופיזיקאי רוברט אמדן (אנ'). אחותו, אגתה ת'ורנטון (אנ'), הייתה מרצה של לימודים קלאסיים בניו זילנד.
בהתאם לבקשת צוואת אביו, עברה משפחתו לגטינגן בשנת 1916. שוורצשילד למד באוניברסיטת גטינגן וניגש לבחינות הדוקטורט שלו בדצמבר 1936. הוא עזב את גרמניה בשנת 1936 לנורווגיה וב-1937 היגר לארצות הברית. תחילה עבד באוניברסיטת הרוורד עד 1940 ואחר כך לימד באוניברסיטת קולומביה עד 1947. שוורצשילד שירת במודיעין של צבא ארצות הברית. הוא זכה בעיטור לגיון ההצטיינות ובכוכב הארד על שירותו במלחמה. לאחר שחזר לארצות הברית, נישא לאסטרונומית עמיתה ברברה צ'רי (1914–2008).[1] בשנת 1947, מרטין שוורצשילד הצטרף לחברו רב השנים, ליימן שפיצר, באוניברסיטת פרינסטון. שפיצר נפטר 10 ימים לפני שוורצשילד.
עבודתו של שוורצשילד בתחומי מבנה הכוכבים (אנ') וההתפתחות שלהם הובילה להבנה משופרת של כוכבים פועמים (אנ'), סיבוב שמש דיפרנציאלי, מסלולי התפתחות אחרי הסדרה הראשית בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (כולל כיצד כוכבים הופכים לענקים אדומים), מקורות בעירת מימן במעטפת, הבזק הליום והגילאים של צבירי כוכבים. יחד עם פרד הויל, הוא חישב כמה מהמודלים הכוכביים הראשונים שעלו נכונה על ענף הענקים האדומים (אנ') באמצעות בעירה יציבה של מימן בשכבה סביב הליבה.[2] הוא והארם היו הראשונים שחישבו מודלים של כוכבים שעוברים פעימות תרמיות על ענף הענק האסימפטוטי (אנ'),[3] ומאוחר יותר הראו שמודלים אלה מפתחים אזורי הסעה בין הקליפות שורפות הליום ומימן,[4] שיכולים להביא אפר גרעיני אל פני השטח הנראים. ספרו של שוורצשילד משנת 1958, "מבנה ואבולוציה של הכוכבים",[5] לימד דור של אסטרופיזיקאים כיצד ליישם מחשבים אלקטרוניים לחישוב מודלים של כוכבים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הוא עמד בראש פרויקטי הסטרטוסקופ (אנ'), שבמהלכם שוגרו כדורים פורחים עם מכשור לגבהים חסרי תקדים. הסטרטוסקופ הראשון ייצר תמונות ברזולוציה גבוהה של גרגירי שמש (אנ') וכתמי שמש, שאישרו את קיומה של הסעה באטמוספירה של השמש, והשני השיג ספקטרום תת-אדום של כוכבי לכת, ענקים אדומים וגרעיני גלקסיות. בשנותיו המאוחרות יותר הוא תרם תרומות משמעותיות להבנת הדינמיקה של גלקסיות אליפטיות. שוורצשילד היה ידוע כמורה ומילא תפקידי מנהיגות בכירים במספר חברות מדעיות.
בשנות ה-80, שוורצשילד יישם את כישוריו המספריים לבניית מודלים לגלקסיות תלת-ציריות (סוג של גלקסיה אליפטית).[6]
שוורצשילד היה פרופסור אמריטוס לאסטרונומיה על שם יוג'ין היגינס באוניברסיטת פרינסטון, שם שהה ברוב חייו המקצועיים.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדליית קרל שוורצשילד (אנ') (1959)
- הרצאת הנרי נוריס ראסל (אנ') (1960)[7]
- מדליית הנרי דרייפר של האקדמיה הלאומית למדעים (1960)[8]
- מדליית אדינגטון (1963)
- מדליית ברוס (1965)[9]
- מדליית ריטנהאוס (אנ') (1966)
- מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1969)[10]
- פרס ברואר (אנ') (1992)
- פרס בלצן (1994, עם פרד הויל)
- המדליה הלאומית למדעים (1997)
חברות בארגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1954)[11]
- האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (1956)[12]
- החברה הפילוסופית האמריקאית (1981)[13]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Published papers of Martin Schwarzschild on SAO/NASA Astrophysics Data System
- D. Merritt, Martin Schwarzschild's Contributions to Galaxy Dynamics
- Oral history interview with Martin Schwarzschild, 4 sessions, 1977. Niels Bohr Library, American Institute of Physics, College Park, MD.
- Oral history interview with Martin Schwarzschild, 1986. Charles Babbage Institute, University of Minnesota, Minneapolis.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Princeton Astrophysicist Martin Schwarzschild Dies
- ↑ Hoyle, F.; Schwarzschild, M. (1955), "On the Evolution of Type II Stars", Astrophysical Journal Supplement Series, 2: 1, Bibcode:1955ApJS....2....1H, doi:10.1086/190015
- ↑ Schwarzschild, M.; Härm, R. (1965), "Thermal Instability in Non-Degenerate Stars.", Astrophysical Journal, 142: 855, Bibcode:1965ApJ...142..855S, doi:10.1086/148358
- ↑ Schwarzschild, M.; Härm, R. (1967), "Hydrogen Mixing by Helium-Shell Flashes", Astrophysical Journal, 150: 961, Bibcode:1967ApJ...150..961S, doi:10.1086/149396
- ↑ Schwarzschild, M. (1958). Structure and evolution of the stars. Princeton University Press, Princeton. Bibcode:1958ses..book.....S.
- ↑ Ostriker, J. P. (1997). "Obituary: Martin Schwarzschild (1912-97)". Nature. 388 (6641): 430. Bibcode:1997Natur.388..430.. doi:10.1038/41230. S2CID 37318823.
- ↑ "Grants, Prizes and Awards". American Astronomical Society. אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Henry Draper Medal". National Academy of Sciences. אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Past Winners of the Catherine Wolfe Bruce Gold Medal". Astronomical Society of the Pacific. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Winners of the Gold Medal of the Royal Astronomical Society". Royal Astronomical Society. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Martin Schwarzschild". American Academy of Arts & Sciences (באנגלית).
- ↑ "Martin Schwarzschild".
- ↑ "APS Member History". search.amphilsoc.org.
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת גטינגן
- אסטרופיזיקאים אמריקאים
- אמריקאים ממוצא גרמני-יהודי
- פיזיקאים יהודים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת הרווארד
- סגל אוניברסיטת קולומביה
- סגל אוניברסיטת פרינסטון
- מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי כוכב הארד
- זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
- זוכי המדליה הלאומית למדעים
- זוכי מדליית הנרי דרייפר
- זוכי מדליית ברוס
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- גרמנים שנולדו ב-1912
- אמריקאים שנפטרו ב-1997
