מריאנה כהנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: רשימת מכולת, תרגמת, שמות וניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מריאנה כהנה
Mariana Kahane
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1922
טקוץ', ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 2008 (בגיל 85)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מריאנה רודן כהנהרומנית: Mariana Rodan Kahane,‏ 22 באפריל 1922 טקוץ'23 במרץ 2008 בוקרשט) הייתה אתנומוזיקולוגית וחוקרת פולקלור יהודיה מרומניה. לימדה במכון לפולקלור בבוקרשט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאנה כהנה נולדה בשנת 1922 במשפחה היהודית רבינוביץ'[1] בעיר טקוץ', במחוז גאלאץ. את לימודיה האקדמיים בתחום המוזיקה עשתה בשנים 1941–1946, בבית הספר לאמנויות שהוקם עבור היהודים בלבד בבוקרשט בימי חוקי הגזע נגד היהודים בעת המשטר אנטונסקו. מוריה היו בנימין וייס (פיתוח קול), אלפרד מנדלזון (תאוריה-סולפג'), הרמוניה, תולדות המוזיקה) והילדה ז'ריה (פסנתר). בשנים 1943–1945 עבדה גם כמדריכה בקתדרה לתאוריה-סולפג' באותו בית ספר. אחרי שינוי המשטר המשיכה את לימודיה בשנים 1946–1952 באקדמיה למוזיקה (הקונסרבטור) של בוקרשט, בפקולטה לפיתוח קול ולחינוך מוזיקלי. למדה אצל יוק קירסקו (תאוריה-סולפג'), יון דומיטרסקו (הרמוניה), ניקולאיה בויקליו ולאון קלפר (קונטרפונקט), טודור צ'ורטיה (צורות מוזיקליות), זנו ואנצ'ה (תולדות המוזיקה), הרי בראונר, טיבריו אלכסנקו, אמיליה קומישל (פולקלור), דומיטרו בוטז (מקהלה וניצוח מקהלות), תאודור רוגלסקי (תזמור) ופלורין יפטימסקו (פסנתר).

שנות פעילותה האקדמית והמחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1948–1949 לימדה כפרופסור בקונסרבטוריון היהודי אלברטו דלה פרגולה בבוקרשט. ב-1948 התקבלה לעבודה במכון לפולקלור שהוקם אז ועבדה בו – כמדריכה, כחוקרת ואחר כך כחוקרת ראשית – עד פרישתה לגמלאות בשנת 1981. בשנים 19491955 לימדה כמדריכה ואחר כך כמדריכה בכירה בקתדרה לפולקלור באקדמיה למוזיקה (קונסרבטור) בבוקרשט. בשנים 1959-1950 בצוות מונוגרפי בין-תחומי בחבל פדורן ("Ținutul Pădurenilor) באזור הונדוארה, ואחרי 1960 בצוות נוסף באולטניה התת-קרפטית. במסגרת האוסף הלאומי לפולקלור הופקד עליה לעסוק בעיקר בשירי פולחן לוויות - מאוד ספציפיים לעם הרומני[1], שירים טקסיים של "שזטוארה" (ערבים חורפיים של שירה וסיפורי כפריות) (יחד עם לוצ'יליה ג'ורג'סקו), שירים טקסיים של אריגה בנול, דוינות מאולטניה. היא אספה בשטח, לבד או בצוות, כ-4350 קטעי פולקלור בעקבות מחקריהם של בלה בארטוק (בחבל פדורן, ובביהור) וקונסטנטין בראילויו (במחוז גורז') שהתקיימו 35-60 שנה קודם לכן. היא פקדה לצורך מחקריה במחוזות אלבה, אראד, ארג'ש, ביהור, ביסטריצה-נסאוד, בראשוב, קלראש, מחוז ג'ורג'יו, סיביו, טלאורמן, טימיש, ולצ'ה ובבוקרשט.[1]. בשנת 1960 גילתה באקראי את הרפרטואר הטקסי של ערבי החורף של שירת וסיפורי נשים בכפר, ויצרה קרן ארכיוני המורכב מ-421 תעודים קוליים, מ-73 יישובים), לבד או עם לוצ'יליה ג'ורג'סקו.[1] כמו כן ערכה מחקר על השיר צ'וקרליה ומצאה את מקורה במוזיקה הכפרית המסורתית, מחקר אחר הקדישה יחד עם פלוריקה לורינץ לשירי השחר - Zorile - השייכים לדעתה לשירי ה"גורלות" - טוות הגורל (המקבליות למוירות) הקרויות ברומנית "אורסיטוארה" (Ursitoare).

בתקופה של ליברליזציה יחסית של המשטר הקומוניסטי ברומניה, בשנים 1969 עד 1970, הורשתה על ידי השלטונות לצאת להשתלמות עם מלגת מחקר בתחום האתנומוזיקולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון אצל ג'ורג' ליסט ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס אצל צ'ארלס סיגר ומאנטל הוד. בשנת 1969 נבחרה לחברה בחברה לאתנומוזיקולוגיה בארצות הברית וב-1975 לחברה במועצה הבינלאומית למוזיקה מסורתית, בקבוצת חקר הניתוח והשיווט של המוזיקה העממית.

כהנה פרסמה מאמרים ומחקרים בכתבי עת מקצועיים ברומניה (ב-Revista de Folclor, ב-Muzica, בשנתון המכון למחקרים אתנולוגיים ודיאלקטולוגיים, ב-Revue Roumaine d'histoire de l'art), ומחוצה לה (Ethnomusicology, Journal of the Society of Ethnomusicology, Jahrbuch fur Volksliedforschung, Dialogue וכו'). הרצתה ברומניה ובארצות אחרות (ארצות הברית, בולגריה, פולין, סלובקיה וכו') ברדיו, בטלוויזיה ובכנסים. היא ערכה מחקר על ההתפחות המשוערת של הדוינה ושיר הערש. חקרה את הערבים החורפיים של שירה וסיפורי כפריות ברומניה - ה"שזטוארה" והסיקה את המסקנה שהרפרטואר שלהם לא השתייך למחזור העבודה כפי שסברו, אלא למחזור החיים - בעיקר של הרווקות, עם מעורבות של כישופים, קריאות ביניים ולחשים. כמו כן כתבה קובץ על לחשים ותפילות הממוקדים בפולקלור המוזיקלי והשירי הרומני.[1] מריאנה כהנה אספה 4,300 קטעי פולקלור, העבירה לתווים והעתיקה מעל 3,500 מנגינות עממיות. רובן נשמרות בארכיון של המכון לאתנוגרפיה ולפלוקלור על שם קונסטנטין בראילויו בבוקרשט. היא נפטרה בשנת 2008 בבוקרשט.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 - Cântecul Zorilor și Bradului. Tipologie muzicală (שירי שחר ועצי אשוח. טיפולוגיה מוזיקלית) - יחד עם לוצ'יליה ג'ורג'סקו-סטנקוליאנו
  • 2007 - Doina vocală din Oltenia. Tipologie muzicalăדוינה הקולית באולטניה. טיפולוגיה מוזיקלית - בעריכת מריאן לופאשקו
אוספי פולקלור:
  • 1953 - Din folclorul nostru - מהפולקלור שלנו - יחד עם אמיליה קומישל
  • 1959 - Antologie folclorică din ținutul Pădurenilor (Hunedoara) - אנתולוגיה פולקלורית מחבל פדורן (הונדוארה) - יחד עם אמיליה קומישל
  • ב-1970 ערכה מהדורה אנגלית ראשונה של ספר היסוד של קונסטנטין בראילויו Esquisse d'une méthode de folclore musical
  • יחד עם גיזלה סוליציאנו וס. איליץ' ערכה ופרסמה קובץ שירי עם סרביים ועם ט.אלכסמדרו - עוד שתי אנתולוגיות רומנית

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • București '1999 Document. Arhive folclorice românești - Rădăcini / Document. Romanian Folk Archives - Roots (EDC CD עם 54 קטעים מוזיקליים וחוברת ברומנית ובאנגלית מאת מריאנה כהנה, אמיליה קומישל ומריאן לופאשקו

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 - פרס איחוד המלחינים של רומניה - עבור "הטיפולוגיה של שירי הלווייה הטקסיים" ברומניה
  • 1988 - פרס האקדמיה הרומנית - עבור אותה עבודת מחקר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mariana Kahane - 5. Folcloristică și etnomuzicologie în N.Cajal, H.Kuller (coord) - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Hasefer, București, 2004,
  • Cosma, Viorel: Muzicieni din România, vol. V (K-M), Editura Muzicală, București, 2002, pp. 21-24 ISBN 973-420-317-7

(ויורל קוסמה - מוזיקאים מרומניה כרך ה' K-M)

  • Datcu, Iordan: Dicționarul etnologilor români (ediția a III-a), Editura Saeculum I.O., București, 2006, p. 515-517 ISBN 973-642-098-1 (יורדאן דאטקו - לקסיקון האתנולוגים הרומנים)
  • Datcu, Iordan: Dicționarul folcloriștilor II, Editura Litera, București, 1983, p. 131-133

(יורדאן דאטקו - לקסיקון הפולקלוריסטים כרך ב)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 2004 M.Kahane עמ' 473