לדלג לתוכן

מריאנה מצוקאטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריאנה מצוקאטו
לידה 16 ביוני 1968 (בת 57)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, איטליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן זוג Carlo Cresto-Dina עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לאונטיף (2017)
  • מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
marianamazzucato.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריאנה פרנצ'סקה מצוקאטו[1] (באיטלקית ובאנגלית: Mariana Francesca Mazzucato; נולדה ב-16 ביוני 1968[2]) היא כלכלנית ואקדמאית איטלקית-אמריקאית-בריטית. היא משמשת כפרופסורית לכלכלת חדשנות וערך ציבורי ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL) וכמנהלת המייסדת של מכון UCL לחדשנות ומטרה ציבורית (IIPP).

מצוקאטו נודעת בעיקר בזכות תרומתה להבנת הדינמיקה של שינוי טכנולוגי, לבחינת תפקידו של המגזר הציבורי בקידום חדשנות (בפרט במסגרת מדיניות מוכוונת-משימה),[3] ולחידוש השיח הכלכלי סביב מושג הערך.[4] כתב העת ניו ריפבליק תיאר אותה כאחת ההוגות החשובות ביותר בתחום החדשנות.[5]

היא פרסמה רבות בתחומי כלכלת החדשנות, תורת הערך והכלכלה הפוליטית, ובשנים האחרונות עוסקת גם בשאלות של שינויי אקלים והמשבר הסביבתי העולמי. בין ספריה הבולטים: המדינה היזמית: הפרכת מיתוסים על המגזר הציבורי מול הפרטי, ערך הכול: יצירה ונטילה בכלכלה העולמית[6][7], כלכלת משימה: מדריך בסגנון ירח לשינוי הקפיטליזם,[8][9] ו-ההונאה הגדולה: כיצד תעשיית הייעוץ מחלישה את עסקינו, ממעיטה בערך ממשלותינו ומעוותת את כלכלותינו, שנכתב בשיתוף עם רוזי קולינגטון.

בקריירה הציבורית שלה שמה דגש על תרגום רעיונות כלכליים למדיניות פרקטית, והיא מכהנת בשורת תפקידים בכירים בזירה הבין-לאומית: חברת קבוצת המומחים הבכירה של אונסק"ו לממשל אקולוגי של בינה מלאכותית, וחברת מועצת הייעוץ של המרכז לחברה ולכלכלה חדשה בפורום הכלכלי העולמי (WEF). בשנת 2019 מונתה על ידי נשיא דרום אפריקה, סיריל רמאפוסה, לחברה במועצה הנשיאותית לייעוץ כלכלי (PEAC) של המדינה.

ברקורד הציבורי שלה גם תפקידים כיו"ר משותפת של קבוצת המומחים של כוח המשימה של מדינות ה-G20 למאבק בשינוי האקלים; יו"ר משותפת של הוועדה הגלובלית לכלכלת המים לצד ננגוזי אוקונג'ו-איוולה, פרופ' יוהאן רוקסטרום ותרמן שנמוגאראטנם; יו"ר מועצת ארגון הבריאות העולמי בתחום "כלכלת בריאות לכולם"; וחברה במועצות ייעוץ כלכליות של ממשלת סקוטלנד ושל האומות המאוחדות.[10]

בשנת 2021 הוענק לה תואר "גרנדה אופיצ'יאלה" במסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה – העיטור האזרחי הגבוה ביותר במדינה – כאות הוקרה על תרומתה התאורטית והמעשית לעיצוב המדיניות הכלכלית.[11]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאנה מצוקאטו נולדה ברומא, איטליה, להורים ארנסטו מצוקאטו, פיזיקאי, ואלסנדרה מצוקאטו,[12] שניהם איטלקים. ב-1972 עברה המשפחה לפרינסטון, לאחר שארנסטו קיבל משרה במעבדת הפלזמה של אוניברסיטת פרינסטון. מצוקאטו בילתה את רוב שנותיה המוקדמות בארצות הברית לפני שחזרה לאירופה.

ב-1986 סיימה מצוקאטו את לימודיה באוניברסיטת פרינסטון. ב-1990 השלימה תואר B.A. בהיסטוריה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת טאפטס. כסטודנטית לתואר ראשון, השתתפה בתוכנית חילופי סטודנטים במקסיקו סיטי ולמדה בהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו, שם נחשפה לראשונה ללימודי כלכלה פוליטית.[13] ב-1994 השלימה תואר M.A. בכלכלה בהניו סקול למחקר חברתי, ולאחר מכן קיבלה תואר דוקטור בכלכלה מאותו מוסד ב-1999.[14] עבודת הדוקטורט שלה נקראה ארבע מסות על דינמיקות של נתח שוק אבולוציוני: גישה חישובית. בין מנחי התזה שלה היו וילי זמלר, לאנס טיילור, דאנקן ק. פולי וצ'ארלס טילי.[15]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקאטו היא כיום פרופסורית לכלכלת חדשנות וערך ציבורי ביוניברסיטי קולג' לונדון, שם ייסדה ב-2017 את מכון UCL לחדשנות ומטרה ציבורית (IIPP) במטרה "לחקור כיצד המגזרים הציבורי, הפרטי והשלישי יכולים לעבוד יחד בדרכים דינמיות וחדשניות כדי לקדם חדשנות, להתמודד עם אתגרים חברתיים וטכנולוגיים ולעצב וליצור שווקים חדשים",[16] תוך בנייה על עבודתה בספר המדינה היזמית.

קריירתה האקדמית החלה ב-1995 כמרצה אורחת לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק עד 1997. היא לימדה באוניברסיטת דנוור בין השנים 1997 ל-1999.[17] בין 1998 ל-1999 שימשה כחוקרת פוסט-דוקטורט במסגרת מלגת מארי קירי בבית הספר לעסקים של לונדון, שם עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם פול גרוסקי.[18][19][20] ב-1999 הצטרפה להאוניברסיטה הפתוחה כמרצה והפכה לפרופסורית מן המניין ב-2005, שם ייסדה את מרכז המחקר לחדשנות, ידע ופיתוח.[17][21] בין 2008 ל-2010 שימשה כפרופסורית אורחת באוניברסיטת בוקוני.[17] ב-2014 הייתה פרופסורית אורחת נכבדה באוניברסיטת טכנולוגיה סידני.[22] בין 2011 ל-2017 כיהנה כפרופסורית בכיסא RM פיליפס לכלכלת חדשנות באוניברסיטת סאסקס לפני שעברה ליוניברסיטי קולג' לונדון ב-2017. ב-2024 ייסדה במשותף את הברית הכלכלית האסטרטגית, רשת עולמית המגבירה את קולן של כלכלניות מהדרום הגלובלי בקידום תיאוריה כלכלית חדשה.

ייעוץ כלכלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקאטו פעילה בייעוץ לממשלות בנושאי חדשנות, אסטרטגיה תעשייתית וצמיחה.[2] בין 2015 ל-2019 הייתה חברה בוועדה המייעצת הבין-לאומית של Sitra, קרן החדשנות הפינית. ב-2018 שימשה כיו"ר משותפת של הוועדה למדיניות חדשנות ואסטרטגיה תעשייתית מכוונת משימה, שהשפיעה על האסטרטגיה התעשייתית של ממשלת בריטניה. ב-2019 מונתה על ידי נשיא דרום אפריקה סיריל רמאפוסה לחברה במועצת הייעוץ הכלכלי שלו, תפקיד שבו היא ממשיכה לספק המלצות לבניית פיתוח בר-קיימא ומכליל.

מאז 2020, מצוקאטו היא חברה בקבוצת מומחי החדשנות של משרד העסקים, האנרגיה והאסטרטגיה התעשייתית בבריטניה וחברה בוועדה המייעצת הבין-לאומית של Vinnova, סוכנות החדשנות של שוודיה. ב-2020 מונתה על ידי ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה כיועצת מיוחדת למדיניות כלכלית ונציגת הכלכלנית של איטליה בוועדת G7 לעמידות כלכלית, שייעצה למנהיגי G7 בוועידת G7 בקורנוול, בריטניה, ב-2021.[23]

היא משמשת כיום כחברה במועצת היועצים הכלכליים לממשלת סקוטלנד, תפקיד שבו היא מכהנת מאז 2015.[24] היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם ממשלת סקוטלנד והשר הראשון בהקמת הבנק הלאומי להשקעות של סקוטלנד ב-2018. בין 2015 ל-2016 שירתה בוועדה המייעצת הכלכלית של מפלגת הלייבור הבריטית, וסיפקה ייעוץ לקבינט הצללים.[25]

בנוסף לממשלות לאומיות, מצוקאטו שימשה כיועצת כלכלית גם למוסדות בין-לאומיים, כולל הפורום הכלכלי העולמי, הנציבות האירופית, ארגון הבריאות העולמי, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ומחלקת האו"ם לענייני כלכלה וחברה.[26][27][28] בין 2017 ל-2021 ישבה מצוקאטו במועצת המנהיגות של רשת הפתרונות לפיתוח בר-קיימא של האו"ם.[29] היא הייתה חברה בכוח המשימה של הנציבות האירופית לחדשנות במגזר הציבורי ובקבוצת המומחים שלה לחדשנות לצמיחה (RISE).[30] בין 2018 ל-2019 שימשה כיועצת מיוחדת לנציב המחקר, המדע והחדשנות של הנציבות האירופית, קרלוס מואדס.[31]

ב-2020 מונתה על ידי תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, המנכ"ל של ארגון הבריאות העולמי, ליו"ר המועצה לכלכלת בריאות לכולם של הארגון. בין 2022 ל-2023 שירתה בקבוצת הייעוץ הבכירה של סוכנות החלל האירופית לחקר חלל אנושי ורובוטי עבור אירופה.[32] בין 2022 ל-2024 שימשה כיו"ר משותפת של הוועדה העולמית של OECD לכלכלת המים[33] יחד עם יוהאן רוקסטרום, נגוזי אוקונג'ו-איוולה ותרמן שנמוגאראטנם. ב-2024 מונתה על ידי נשיא ברזיל לולה דה סילבה ליו"ר משותפת של קבוצת המומחים של כוח המשימה של G20 למאבק עולמי בשינויי אקלים יחד עם ורה סונגווה.[34] מצוקאטו שירתה גם במועצת הייעוץ הבכירה של האו"ם לענייני כלכלה וחברה, בוועדה הבכירה של OECD לאקלים וכלכלה,[35] במועצת המנהיגות של רשת הפתרונות לפיתוח בר-קיימא של האו"ם,[36] בוועדה למדיניות פיתוח של האו"ם[28] ובוועדה לבריאות אוניברסלית שהוקמה על ידי צ'טהאם האוס.[37]

בנוסף לתפקידים רשמיים, מצוקאטו ומכון UCL לחדשנות ומטרה ציבורית ייעצו למספר ממשלות בנושאי מדיניות חדשנות וצמיחה ירוקה בארצות הברית, ברזיל, קולומביה וברבדוס. לקחים מעבודה זו שותפו בדוח ה-IIPP אסטרטגיה תעשייתית מכוונת משימה: תובנות גלובליות,[38] שפורסם ב-2024.

מצוקאטו חיברה מספר דוחות מדיניות, כולל מחקר וחדשנות מכווני משימה באיחוד האירופי,[39] ולאחר מכן הדוח ניהול משימות באיחוד האירופי,[40] שהשפיעו ישירות על תוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי Horizon Europe,[41][42] ושינוי טרנספורמטיבי באמריקה הלטינית והקריביים עבור ECLAC. דוחות משמעותיים נוספים כוללים את הדוח הסופי של הוועדה העולמית לכלכלת המים על הערכת המחזור ההידרולוגי כטובין משותף עולמי, ואת הדוח פלנטה ירוקה וצודקת, שנכתב על ידי קבוצת המומחים של G20 TF-CLIMA, שניהם פורסמו ב-2024.

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדשנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה של מצוקאטו עסקו ביחסים בין חדשנות, מדיניות ממשלתית, שווקים פיננסיים וצמיחה כלכלית, תוך התמקדות ברמת החברה, התעשייה והמדינה.[43] חלק ניכר מעבודתה הושפע מהמסגרת השומפטריאנית של דרוויניזם כלכלי. מחקריה המוקדמים התמקדו במקורות ובאבולוציה של הבדלים מתמשכים בין חברות והשלכותיהם על מחזורי חיי התעשייה והבדלים במבנה הסקטוריאלי.[18][20][44][45] מחקריה האמפיריים התמקדו בתעשיות הרכב, המחשבים האישיים, הביוטכנולוגיה והפרמצבטיקה.

ב-2013 פרסמה מצוקאטו את עבודתה המפורסמת ביותר, המדינה היזמית.[46][47] הספר הצביע על התפקיד המרכזי שלדעתה ממלאים גורמים ממשלתיים בקידום חידושים רדיקליים בשלביהם המוקדמים, במיוחד בארצות הברית. הוא כלל מספר מחקרי מקרה בתחומים שונים – כולל ביוטכנולוגיה, תרופות וטכנולוגיה נקייה – כדי להראות שההשקעות בסיכון גבוה בוצעו על ידי המדינה לפני שהמגזר הפרטי נכנס לתמונה. בפרק ידוע שבוחן את האייפון, היא מפרטת כיצד הטכנולוגיות שהופכות אותו ל"חכם" – האינטרנט, GPS, מסך המגע והעוזרת הקולית סירי – כולן מומנו על ידי הממשלה.[48] היא טוענת בספר שכספים ציבוריים סוללים את הדרך למהפכה הירוקה בדומה למה שהתרחש בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה.[49]

תחום תרומה מרכזי שלה היה האינטראקציה בין שווקים פיננסיים לשינוי טכנולוגי, תוך התייחסות להשפעות החיוביות והשליליות של גורמים פיננסיים על חדשנות.[50] מחקרים מוקדמים שלה מצאו שתנודתיות מחירי המניות נוטה להיות הגבוהה ביותר, ברמת החברה והתעשייה, כאשר החדשנות הטכנולוגית היא הרדיקלית ביותר.[51][52][53] בין 2009 ל-2012 היא ניהלה את פרויקט המחקר FINNOV: מימון, חדשנות וצמיחה, שמומן על ידי הנציבות האירופית.[54] מחקרים עדכניים של מצוקאטו הדגישו את השונות בסוגי המימון התאגידי שמציעים גורמים מוסדיים שונים ואת כישלונם של גורמים פרטיים לספק מימון "סבלני" מספיק, שמוכן לקחת סיכונים לטווח ארוך בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת.[55]

יצירת ערך ועיצוב שווקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות מאוחרות יותר התבססו על המסקנה של המדינה היזמית, לפיה סוציאליזציה של סיכונים לחדשנות רדיקלית מחייבת חשיבה מחודשת על האופן שבו התגמולים מופרטים, במטרה לייצר צמיחה מכלילה יותר.[56] במאמר משותף משנת 2013 עם ויליאם לזוניק, קשר הסיכון-תגמול: מי לוקח את הסיכונים? מי מקבל את התגמולים?, היא תיארה עוד את המתח בין האופן שבו ערך נוצר לבין האופן שבו הוא נלקח בקפיטליזם המודרני, מה שמוביל לחלוקה מצומצמת יותר של התגמולים.[57]

ב-2018 פרסמה מצוקאטו את ספרה השני המשמעותי, ערך הכול: יצירה ונטילה בכלכלה העולמית, שעסק במושג היסודי של ערך בתיאוריה הכלכלית. הספר עקב אחר ההיסטוריה הארוכה והמגוונת של תיאוריות הערך הכלכלי וטען נגד ההיגיון המעגלי שהתפתח עם כלכלה נאו-קלאסית, שבו תגמול כספי נתפס כשווה ערך ליצירת ערך אמיתי.[58] הספר טוען שחלק מהחברות הפרטיות פועלות כמחפשות רווחים במקום ליצור ערך בעצמן, ושהחקיקה הנוכחית מעודדת התנהגות מסוג זה.

חשיבה מחודשת על ממשל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקאטו פיתחה ביקורת על תאוריית כשל שוק והציעה מושג שתופס טוב יותר את הערך שהמדינה יכולה ליצור.[59][60][61] הדבר הוביל אותה להציע את תפקיד המדינה בכלכלה כמי שיוצרת ומעצבת שווקים חדשים, תוך שימת דגש על דרך "מכוונת משימה" שמתמודדת עם אתגרים חברתיים מרכזיים.[62] ספרה השלישי המשמעותי, כלכלת משימה: מדריך בסגנון ירח לשינוי הקפיטליזם, מסכם את טיעוניה לשיפור יכולות המדינה ולהכוונת מדיניות כלכלית סביב משימות שאפתניות בעלות יעדים חברתיים.[9] ב-2023 היא כתבה בשיתוף עם רוזי קולינגטון, אז אחת מתלמידותיה לדוקטורט, את ההונאה הגדולה: כיצד תעשיית הייעוץ מחלישה את עסקינו, ממעיטה בערך ממשלותינו ומעוותת את כלכלותינו. בהתבסס על תמיכתה של מצוקאטו בפיתוח יכולות פנימיות במנהלות המגזר הציבורי, הספר מתאר את עליית תעשיית הייעוץ וכיצד הסתמכות יתר על יועצים פוגעת ביכולתן של מנהלות ציבוריות לנהל חדשנות ויחסים עם המגזר הפרטי כראוי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקאטו נשואה לקרלו קרסטו-דינה, מפיק קולנוע איטלקי, ולזוג ארבעה ילדים.[63]

תקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוקאטו כותבת טורי דעה עבור עיתונים לאומיים שונים, כולל הגרדיאן, פייננשל טיימס, ו־הניו יורק טיימס, והיא תורמת קבועה ל־Project Syndicate. היא מופיעה לעיתים קרובות בתוכניות חדשות ואקטואליה ומעבירה הרצאות מרכזיות בכנסים.[64] אלה כוללים מספר הרצאות TED בעלות צפייה גבוהה,[65][66][67] וכן הרצאות פומביות במוסדות אקדמיים וממשלתיים שונים ברחבי העולם. היא הופיעה גם ברשת התקשורת השמאלנית נובארה מדיה.[68]

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-2016 הפכה מצוקאטו לאישה הראשונה שנשאה את ראול פרבריש הרצאה שאורגנה על ידי הוועדה הכלכלית של האו"ם לאמריקה הלטינית והקריביים בסנטיאגו, צ'ילה.[69]
  • ב-2018 זכתה בפרס לאונטייף לקידום גבולות המחשבה הכלכלית על מחקרה המתמקד באופן שבו ממשלות מקדמות חדשנות.[70]
  • ב-2019 זכתה ב־All European Academies פרס מאדאם דה סטאל לערכים תרבותיים, לכבוד תרומתה לתפקיד המגזר הציבורי בקידום חדשנות.[71][72]
  • ב-2020 זכתה בפרס ג'ון פון נוימן, המוענק מדי שנה על ידי מכללת רייק לחוקר במדעי החברה שיצירותיו השפיעו באופן משמעותי לאורך זמן על לימודיהם ופעילותם האינטלקטואלית של הסטודנטים במכללה.[73]
  • ב-2021 קיבלה את תואר גרנדה אופיצ'יאלה במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית, הכבוד האזרחי הגבוה ביותר של איטליה, כהוקרה על תרומתה לתיאוריה ולמדיניות הכלכלית.
  • ב-2024 זכתה בפרס הערך הציבורי בליסבון, פורטוגל.[74]
  • דוקטורטים של כבוד: האוניברסיטה הלאומית של סן מרטין, ארגנטינה (2016);

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריאנה מצוקאטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ בארצות דוברות אנגלית לעיתים שמה מעוות למזוקאטו, אך היא עצמה שומרת על ההגייה האיטלקית גם כשהיא מדברת באנגלית, ראו: Mariana Mazzucato, סרטון בערוץ "UCL Institute for Innovation and Public Purpose", באתר יוטיוב
  2. 1 2 "Curriculum Vitae" (PDF). Official website. Mariana Mazzucato.
  3. ↑ "Mission-oriented policy studies and reports - European Commission". research-and-innovation.ec.europa.eu (באנגלית). 2019-07-04.
  4. ↑ Heritage, Stuart. "From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds". The Times (באנגלית). ISSN 0140-0460.
  5. ↑ Judis, John B. (21 באוגוסט 2013). "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know". The New Republic. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ↑ Mazzucato, Mariana (2018). The Value of Everything. London: Penguin. ISBN 9780141980768.
  7. ↑ Wolf, Martin (24 באפריל 2018). "Who creates a nation's economic value?". Financial Times. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ↑ Mazzucato, Mariana (2022-01-27). Mission Economy (באנגלית).
  9. 1 2 "Why the Moon Landing Is a Great Blueprint for Modern Miracles". Bloomberg.com. 15 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ "Council of Economic Advisers - gov.scot". www.gov.scot.
  11. ↑ "University College London". 23 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ "Obituary of Alessandra Mazzucato". The Mather-Hodge Funeral Home. 2011.
  13. ↑ Mazzucato, Mariana (8 באוקטובר 2024). "Inclusive & Sustainable Growth: A Mission-Oriented Approach". YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ "Mariana Mazzucato, Economics '98, Makes the Case for the Entrepreneurial State". New School News. 27 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ Mazzucato, Mariana Francesca (בפברואר 1998). Four Essays on Evolutionary Market Share Dynamics: A Computational Approach (Ph.D.). New School for Social Research. OCLC 55114214. {{cite thesis}}: (עזרה)
  16. ↑ UCL (2017-01-17). "Professor Mariana Mazzucato to launch new Institute for Innovation and Public Purpose at UCL". The Bartlett (באנגלית).
  17. 1 2 3 "Governance / Board of directors / Mariana Mazzucato". www.enel.com (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-29 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. 1 2 Geroski, P. A.; Mazzucato, M. (26 ביולי 2001). "Modelling the dynamics of industry populations". International Journal of Industrial Organization. 19 (7): 1003–1022. doi:10.1016/S0167-7187(01)00060-1. S2CID 154518403 – via oro.open.ac.uk. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ↑ Geroski, P. A.; Mazzucato, M. (1 במאי 2002). "Myopic selection". Metroeconomica. 53 (2): 181–199. doi:10.1111/1467-999X.00139. hdl:10.1111/1467-999X.00139. S2CID 51749661 – via oro.open.ac.uk. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. 1 2 Geroski, Paul; Mazzucato, Mariana (1 באוגוסט 2002). "Learning and the sources of corporate growth". Industrial and Corporate Change. 11 (4): 623–644. doi:10.1093/icc/11.4.623 – via oro.open.ac.uk. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ↑ "Research into innovation and international development at The Open University". open.ac.uk.
  22. ↑ "Distinguished Visiting Scholars Scheme recipients 2014". University of Technology Sydney (באנגלית). 2014-04-16.
  23. ↑ "Mariana Mazzucato: who is the economist called by Conte to work on combatting the effects of the Coronavirus". Next Quotidiano. 28 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ "Council of Economic Advisers - gov.scot". gov.scot.
  25. ↑ "Labour announces new Economic Advisory Committee". Labour Press. 27 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ "2019 Madame de Staël Prize". Allea (באנגלית אמריקאית).
  27. ↑ "Agenda contributors: Mariana Mazzucato". World Economic Forum. WEF. {{cite web}}: (עזרה)
  28. 1 2 "CDP Membership (1 January 2019 to 31 December 2021) | Department of Economic and Social Affairs". www.un.org.
  29. ↑ "Leadership Council - Sustainable Development Solutions Network". www.unsdsn.org (באנגלית).
  30. ↑ "Innovation Union". European Commission – European Commission.
  31. ↑ "European Commissioner Carlos Moedas visits UCL". UCL News (באנגלית). 2019-06-14.
  32. ↑ N° 11–2023: Independent advisory group presents report on European space revolution to ESA European Space Agency (ESA), press release of 23 March 2023.
  33. ↑ "The Economics of Water - Valuing the Hydrological Cycle as a Global Common Good". watercommission.org.
  34. ↑ "Task Force for the Global Mobilization against Climate Change (GMCC)". g20.gov.br (באנגלית).
  35. ↑ "Net Zero+: The OECD Horizontal Project on Climate and Economic Resilience". OECD (באנגלית).
  36. ↑ "Sustainable Development Solutions Network | Leadership Council". unsdsn.org. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ↑ Commission for Universal Health Chatham House.
  38. ↑ UCL (2024-07-12). "Mission-oriented industrial strategy: global insights". UCL Institute for Innovation and Public Purpose (באנגלית).
  39. ↑ "Commission launches work on major research and innovation missions for cancer, climate, oceans and soil". European Commission (באנגלית).
  40. ↑ "Governing Missions in the European Union - European Commission". research-and-innovation.ec.europa.eu (באנגלית).
  41. ↑ "Europa Horizon Europe Interview". Europa.eu. European Commission. 4 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ↑ Schiermeier, Quirin (2021). "How Europe's €100-billion science fund will shape 7 years of research". Nature. 591 (7848): 20–21. Bibcode:2021Natur.591...20S. doi:10.1038/d41586-021-00496-z. PMID 33633394. S2CID 232056882. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ↑ "Selected publications : Mariana Mazzucato : University of Sussex". sussex.ac.uk. אורכב מ-המקור ב-20 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ↑ "Demirel, P. and Mazzucato, M. (2010), The Evolution of Firm Growth Dynamics in the US Pharmaceutical Industry, Regional Studies, Volume 44 Issue 8, 1053" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ↑ Mazzucato, Mariana (2002). "The PC Industry: New Economy or Early Life-Cycle?". Review of Economic Dynamics. 5 (2): 318–345. doi:10.1006/redy.2002.0164.
  46. ↑ "Mariana Mazzucato". 27 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ↑ Westlake, Stian (11 בנובמבר 2014). "Interrogating the entrepreneurial state". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ↑ Mazzucato, M (2013). The Entrepreneurial State: debunking public vs. private sector myths. Anthem. ISBN 978-0-85728-252-1.
  49. ↑ Mazzucato, M (2013). The Entrepreneurial State: debunking public vs. private sector myths. Anthem. pp. 113–164. ISBN 978-0-85728-252-1.
  50. ↑ "Mazzucato, M. (2012), Policy Network, Rebalancing What?: Reforming finance for creative destruction not destructive creation".
  51. ↑ Mazzucato, Mariana; Tancioni, Massimiliano (26 במאי 2008). "Innovation and idiosyncratic risk: an industry- and firm-level analysis". Industrial and Corporate Change. 17 (4): 779–811. doi:10.1093/icc/dtn024. hdl:10419/65696 – via oro.open.ac.uk. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ↑ Mariana Mazzucato. "Risk, variety and volatility: growth, innovation and stock prices in early industry evolution". The Open University.
  53. ↑ Mazzucato, Mariana (26 באפריל 2002). "The PC Industry: new economy or early life-cycle?". Review of Economic Dynamics. 5 (2): 318–345. doi:10.1006/redy.2002.0164 – via oro.open.ac.uk. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ↑ "FINNOV: Finance, Innovation & Growth". Open University. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ↑ Mazzucato, Mariana; Semieniuk, Gregor (2018). "Financing renewable energy: Who is financing what and why it matters". Technological Forecasting and Social Change. 127: 8–22. doi:10.1016/j.techfore.2017.05.021.
  56. ↑ Mazzucato, M (10 ביוני 2013). The Entrepreneurial State: debunking public vs. private sector myths. Anthem. pp. 181–191. ISBN 978-0-85728-252-1. {{cite book}}: (עזרה)
  57. ↑ Mazzucato, Mariana; Lazonick, William (1 באוגוסט 2013). "The risk-reward nexus in the innovation-inequality relationship: who takes the risks? Who gets the rewards?". Industrial and Corporate Change. 22 (4): 1093–1128. doi:10.1093/icc/dtt019. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ↑ Collins, Philip. "Review: The Value of Everything by Mariana Mazzucato — how to save capitalism". The Sunday Times (באנגלית). ISSN 0140-0460.
  59. ↑ Mazzucato, M. "From Market Fixing to Market-Creating: A new framework for innovation policy". Industry and Innovation. 23 (2).
  60. ↑ Page, Tim; Walz, Rainer; Pianta, Mario; Landesmann, Michael A.; Stiglitz, Joseph E.; Dosi, Giovanni; Cimoli, Mario; Mazzucato, Mariana (1 ביוני 2015). "Which Industrial Policy Does Europe Need?". Intereconomics. 2015 (3): 120–155 – via archive.intereconomics.eu. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ↑ Ghosh, Jayati (2021-01-19). "Lessons from the Moonshot for fixing global problems". Nature (באנגלית). 589 (7842): 349–350. Bibcode:2021Natur.589..349G. doi:10.1038/d41586-021-00076-1.
  62. ↑ Mazzucato, M; Perez, C (2015). "Chapter 8: Innovation as Growth Policy". In Fagerberg, J; Laestadius, S; Martin, B (eds.). The Triple Challenge: Europe in a New Age. Oxford University Press: Oxford. ISBN 978-0-198-74741-3.
  63. ↑ Alessandra Mazzucato obituary (אורכב 06.05.2021 בארכיון Wayback Machine), Town Topics, February 16, 2011
  64. ↑ "Nature and Water Finance for Climate Action". Global Commission on the Economics of Water (באנגלית אמריקאית).
  65. ↑ "Government -- investor, risk-taker, innovator". TED. TED talks. 28 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ↑ "What is economic value, and who creates it?". TED. Ted Talks. 11 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ↑ "The COVID-19 crisis is a chance to do capitalism differently - Mariana Mazzucato". YouTube. 27 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ↑ Novara Media (2023-02-26). Economist Explains How Government Wastes BILLIONS | Aaron meets Mariana Mazzucato | Downstream – via YouTube.
  69. ↑ "Economic Commission for Latin America and the Caribbean". cepal.org. 19 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ↑ "IIPP Director awarded 2018 Leontief Economics Prize". UCL Institute for Innovation and Public Purpose. 4 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ↑ Washington Post Live. "The Next Big Idea: Climate Change & The Economy with Mariana Mazzucato & Tom Steyer". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286.
  72. ↑ "Economist Mariana Mazzucato, Winner of the 2019 Madame de Staël Prize |". Allea (באנגלית אמריקאית). 13 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ↑ "John von Neumann Award". Rajk Szakkollégium (בהונגרית).
  74. ↑ "Public Value Award – Public Value Fest". publicvalue.pt.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מריאנה_מצוקאטו&oldid=42542071"