מריאנה פון ורפקין
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1860 טולה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1938 (בגיל 77) אסקונה, שווייץ |
| מקום קבורה |
Ascona cemetery |
| תחום יצירה |
אמנות חזותית, ציור, אקספרסיוניזם |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם, סימבוליזם |
| יצירות ידועות |
דיוקן עצמי |
| בן או בת זוג |
אלכסיי פון ז'אבלנסקי (?–1918) |
  | |
מריאנה פון ורפקין (בגרמנית: Marianne von Werefkin; 10 בספטמבר 1860 – 6 בפברואר 1938) הייתה ציירת אקספרסיוניסטית רוסית-גרמנית-שווייצרית.
ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם מריאנה ולדימירובנה ורבקינה בעיירה הרוסית טולה כבתו של מפקד גדוד יקטרינבורג. היו לה שיעורי רישום אקדמיים פרטיים ראשונים בגיל ארבע עשרה. בשנת 1880 היא הפכה לתלמידה של איליה רפין, הצייר החשוב ביותר של הריאליזם הרוסי. התקדמותה נסוגה בעקבות תאונת צייד בשנת 1888 בה ירתה בטעות בידה הימנית שנותרה נכה לאחר תקופת התאוששות ממושכת. על ידי תרגול מתמיד היא הצליחה להשתמש בכלי ציור וציור ביד ימין.
בשנת 1892 הכירה את אלכסיי פון יבלנסקי, שרצה להיות בן חסותה, ובשנת 1896 היא, יבלנסקי, ומשרתם עברו למינכן. ורפקין למד עם רוסים אחרים במינכן בבית ספר לאמנות בהנחיית אנטון אז'בה הסלובני.[1] לצורך לימוד הציור של אלכסיי יבלנסקי, ורפקין עיכבה את קריירת הציורים שלה במשך כמעט עשר שנים.
היא החלה לצייר שוב בשנת 1906. בשנת 1907 יצרה את יצירותיה האקספרסיוניסטיות הראשונות; באלה היא עקבה אחר סגנון "ציור השטח" של פול גוגן, תוך שהיא מראה את השפעתו של אדוורד מונק. היא ויבלנסקי בילו בשנת 1908 מספר תקופות עבודה עם קנדינסקי וגבריאלה מינטר לאחר גילוים את העיירה הכפרית הציורית מורנאו ליד מינכן, שם היה לגבריאלה מינטר בית. ארבעת האמנים ציירו לעיתים קרובות יחד באוויר הפתוח במורנאו ובסביבתה.[2]
בדירתה במינכן יזמה ורפקין סלון שהפך במהרה למרכז חילופים אמנותיים תוססים בין חברי האוונגרד הגרמני והרוסי שלימים ייסדו את Neue Künstlervereinigung München (התאחדות האמנים החדשה במינכן). ה-NKVM, שנוסד בשנת 1909, הפך לפורום של תערוכות, בין האמנים שהיו שייכים לקבוצה היו גם גאורג שולץ, גאורג שרימפף, ואלכסנדר קנולדט. בתערוכה הראשונה של NKVM הציגה ורפקין "נשים שוטפות" (1909) ואת "הסערה" (1907). הצורה הפשוטה והתוכן הפסיכולוגי של עבודותיה מתייחסות למקורות שורפקין העריצה בתקופה זו, כולל האמן פול גוגן, חיתוכי עץ יפניים ויצירות אקספרסיביות.
שני האמנים קנדינסקי ופרנץ מארק, נפגשו זה עם זה בבית ורפקין ויבלנסקי בערב ראש השנה בשנת 1911.[1] אחרי כמה שנים וסילי קנדינסקי ופרנץ מארק התרחקו מ- NKVM והקימו את "דר בלוי רייטר" (הפרש הכחול). הקבוצה הוקמה על ידי מספר מהגרים רוסים, ביניהם ווסילי קנדינסקי, אלכסיי פון יבלנסקי ומספר אמנים גרמנים מקומיים, כמו פרנץ מארק, אוגוסט מאקה וגבריאלה מינטר. ורפקין החלה להציג יחד איתם בשנת 1913.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברו ורפקין ויבלנסקי לשווייץ, ליד ז'נבה. מאוחר יותר הם עברו לציריך. בשנת 1918 הם נפרדו, ורפקין עברה לבדה לאסקונה, על לאגו מאג'ורה, שם היא ציירה נופים צבעוניים רבים בסגנון אקספרסיוניסטי. בשנת 1924 היא הקימה את קבוצת האמנים "Großer Bär" ("הדב הגדול").
בשנותיה המאוחרות היא ציירה כרזות, וחבריה הגנו עליה מפני עוני.
מריאנה פון ורפקין נפטרה באסקונה ב-6 בפברואר 1938. היא נקברה בבית הקברות הרוסי באסקונה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
המשפחה -
בתיאטרון -
בית ספר בסתיו -
נשים שחורות -
מחלקים על קרח -
ענני סערה -
בווילנה -
לילה מקסים
,_1907.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריאנה פון ורפקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Barnett, Vivian Endicott. “Russian Artists in Munich and the Russian Participation in Der Blaue Reiter.” In Russian Modernism: Cross Currents of German and Russian Art, 1907-1917, 61–74. Edited by Konstantin Akinsha. Munich, London, New York: Prestel, 2015.
- ^ Marianne von Werefkin, Wäscherinnen, 1904, www.lenbachhaus.de (בגרמנית)