מריה קונופניצקה
 | |
| לידה |
23 במאי 1842 סובאלק, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1910 (בגיל 68) לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות ליצ'קוב |
| תחום יצירה |
שירה, מסה |
| יצירות ידועות |
Mendel Gdański, Rota, Pan Balcer w Brazylii, O krasnoludkach i sierotce Marysi |
| חתימה |
 |
  | |
מריה קונופניצקה (בפולנית: Maria Konopnicka; הגייה בפולנית: marja kɔnɔpˈɲit͡ska; 23 במאי 1842 – 8 באוקטובר 1910) הייתה משוררת, סופרת פולנית, סופרת ילדים, מתרגמת, עיתונאית, מבקרת ופעילה למען זכויות נשים זכויות ולמען עצמאות פולין. היא השתמשה בשמות בדויים. היא הייתה אחד המשוררים החשובים בתקופתה בפולין.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונופניצקה נולד בסובאלקי ב-23 במאי 1842. אביה, יוזף וסילובסקי, היה עורך דין.[2] היא למדה בבית הספר ובילתה שנה (1855–56) במנזר בוורשה.
את הופעת הבכורה שלה בתור סופרת בשנת 1870 בשיר "על בוקר של חורף". היא צברה פופולריות לאחר פרסום 1876 של שירה "בהרים" שזכה לשבחים על ידי חתן פרס נובל לעתיד סינקביץ'.[3] בשנת 1862 היא התחתנה עם ירוסלב קונופניצקי. נולדו להם שישה ילדים.[4] הנישואין לא היו מאושרים,[5] מכיוון שבעלה הסתייג מקריירת הכתיבה שלה.[6]
במכתב לחבר היא תיארה את עצמה כ"אין לה משפחה ושהיא ציפור נעולה בכלוב ". בסופו של דבר בשנת 1878, נפרדה לא רשמית -היא עזבה את בעלה ועברה לוורשה כדי להמשיך בכתיבה. היא לקחה איתה את ילדיה. לעיתים קרובות היא טיילה באירופה; המסע הגדול הראשון שלה היה לאיטליה בשנת 1883. היא בילתה את השנים 1890–1903 באירופה.[7]
חייה תוארו כ"סוערים ", כולל רומנים מחוץ לנישואין, מקרי מוות ומחלות נפש במשפחה. היא הייתה חברה של משוררת פולנייה מהתקופה הפוזיטיביסטית, אליזה אורז'שקובה, ושל הציירת והפעילה מריה דולמביאנקה (איתה היא חיה אולי בקשר רומנטי).[8] משערים שהיא הייתה דו-מינית או לסבית (במיוחד ביחס לדולמביאנקה), הנושא אינו מוזכר בדרך כלל בביוגרפיות של קונופניצקה.
בנוסף להיותה סופרת פעילה, הייתה גם פעילה חברתית, ארגנה והשתתפה במחאות נגד דיכוי מיעוטים אתניים (בעיקר פולניים) ודתיים בפרוסיה. היא הייתה מעורבת גם בפעילות לזכויות נשים.
עבודתה הספרותית בשנות השמונים של המאה ה-19 זכתה להכרה רחבה בפולין. בשנת 1884 החלה לכתוב ספרות ילדים, ובשנת 1888 הופיעה לראשונה כסופרת פרוזה למבוגרים עם "ארבעה סיפורים קצרים".[3] בשל הפופולריות הגוברת של כתביה, בשנת 1902 החליטו מספר פעילים פולנים לתגמל אותה בקניית בית אחוזה. הוא נרכש בכספים שנאספו על ידי מספר ארגונים ופעילים. מכיוון שפולין לא הייתה מדינה עצמאית באותה תקופה, וכיוון שכתביה לא היו נאמנים לרשויות הפרוסיות והרוסיות, נבחר מקום באזור האוסטרי הסובלני יותר של פולין. בשנת 1903 קיבלה אחוזה בסארנובייץ, לשם הגיעה ב-8 בספטמבר. היא הייתה מבלה שם את מרבית האביב והקיץ, אך היא עדיין נסעה באירופה בסתיו ובחורף.
היא נפטרה בלבוב ( אוקראינה) ב-8 באוקטובר 1910.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונופניצקה כתבה פרוזה (בעיקר סיפורים קצרים) וכן שירים.[9] אחד הסגנונות האופייניים לה היו שירים שעוצבו כשירי עם. היא ניסתה את כוחה בז'אנרים רבים של ספרות, כגון זיכרונות סיפוריים, מחקרי דיוקן פסיכולוגיים ואחרים.
הנושא המקובל בעבודותיה כלל את הדיכוי והעוני של האיכרים, העובדים ויהודי פולין עבודותיה היו גם מאוד פטריוטיות ולאומניות.[10] בשל אהדתה לעם היהודי היא תוארה כפילושמית.[11]
אחת היצירות הידועות ביותר שלה היא האפוס הארוך בשישה חלקים, "מיסטר בלסר בברזיל" (1910), על המהגרים הפולנים בברזיל. שיר נוסף היה רוטה (שבועה, 1908) שהולחן על ידי פליקס נובובייסקי שנתיים לאחר מכן, והפך להמנון לא רשמי של פולין, במיוחד בשטחי האזור הפרוסי. שיר פטריוטי זה מתח ביקורת חריפה על מדיניות הגרמניזציה וכך תואר כאנטי-גרמני.
עבודת ספרות הילדים המפורסמת ביותר שלה היא מ-1896 "מריה היתומה הקטנה והגמדים". עבודות ספרות ילדיה התקבלו היטב בהשוואה ליצירות רבות אחרות בתקופה.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1922 הוקם מתחם בית הספר לחינוך מיוחד על שם מריה קונופניצקה במביאניצה.
אחוזת קונונפניצקה הוסבה במוזיאון, שנפתח בשנת 1957. מוזיאון נוסף, מוזיאון מריה קונופניצקה בסובאלקי, נפתח בשנת 1973. מספר בתי ספר ומוסדות אחרים, כולל כמה רחובות וכיכרות, נושאים את שמה בפולין.
אונייה של חיל הסוחר הפולני MS מריה קונופניצקה נקראה גם על שמה.
הוקמו כמה לוחות ומונומנטים. אחד האחרונים שבהם הוא אנדרטה שנבנתה בסובאלקי בשנת 2010.
מכתש על כוכב ונוס נקרא על שמה בשנת 1994.
בוורשה, בשנת 2010, במלאת מאה שנים למותה של המשוררת נוצר פרס בינלאומי למריה קונופניצקה כהוקרה על יצירה אורגנית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה קונופניצקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מריה קונופניצקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מריה קונופניצקה (1842-1910), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ itzhak Zuckerman (1993). A surplus of memory: chronicle of the Warshaw Ghetto uprising. University of California Press. p. 501.
- ^ Stanley S. Sokol, Sharon F. Mrotek Kissane, Alfred L. Abramowicz, The Polish biographical dictionary : profiles of nearly 900 Poles who have made lasting contributions to world civilization, Wauconda, Ill. : Bolchazy-Carducci Publishers, 1992, ISBN 978-0-86516-245-7
- ^ 1 2 Maria Konopnicka, literat.ug.edu.pl
- ^ Maria Szypowska, Konopnicka jakiej nie znamy, Wydawn. Spółdzielcze, 1990, ISBN 978-83-209-0761-2. (בפולנית)
- ^ Maria Konopnicka, Korespondencja, Zakład Narodowy im. Ossolińskich, 1971. (בפולנית)
- ^ Przekładaniec, 2 (2010) vol 24 - English Version, Wydawnictwo UJ, ISBN 978-83-233-8669-8. (באנגלית)
- ^ "Muzeum Marii Konopnickiej w Żarnowcu – Historia Muzeum"
- ^ Ahmet Ersoy, Maciej G¢rny, Vangelis Kechriotis, Modernism: The Creation of Nation-States: Discourses of Collective Identity in Central and Southeast Europe 1770?1945: Texts and Commentaries, Volume III/1, Central European University Press, 2010-01-01, ISBN 978-963-7326-61-5. (באנגלית)
- ^ Stephen Cushman, Clare Cavanagh, Jahan Ramazani, Paul Rouzer, The Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics: Fourth Edition, Princeton University Press, 2012-08-26, ISBN 978-1-4008-4142-4. (באנגלית)
- ^ Ilya Prizel, National Identity and Foreign Policy: Nationalism and Leadership in Poland, Russia and Ukraine, Cambridge University Press, 1998-08-13, ISBN 978-0-521-57697-0. (באנגלית)
- ^ היא חיברה את הסיפור "מנדל גדנסקי" 1890 שיצא נגד האנטישמיות בפולין Mendel Gdański (אנג')