מריה תרזה דה פיליפיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דה פיליפס בשנת 1949

מריה תרזה דה פיליפיס (11 בנובמבר 19268 בינואר 2016) הייתה נהגת מרוצים איטלקית, והאישה הראשונה שהתחרתה במירוץ פורמולה 1. היא השתתפה בחמש אליפות עולם בפרינקס, מאז הופעת הבכורה שלה ב-18 במאי 1958, אך לא זכתה באליפות. על אף שקריירת המרוצים שלה בפורמולה 1 הייתה קצרה, היא ניצחה במרוצים על כלי רכב אחרים וזכורה כחלוצה בתחום הספורט.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה פיליפיס נולדה ב-11 בנובמבר 1926 בנאפולי שבאיטליה, הצעירה מבין חמישה ילדים של רוזן איטלקי ואם ספרדייה. אביה היה הבעלים של פאלאצו מריגליאנו, טירה מהמאה ה-16 בנאפולי ושל פאלאזו ביאנקו (הארמון הלבן) ליד קסרטה. בנערותה הייתה רוכבת סוסים וטניסאית נלהבת.

בגיל 22 החלה דה פיליפיס בקריירת המרוצים שלה. שניים מאחיה אמרו לה שהיא לא תוכל להתקדם, וניסו להכשיל אותה ולהמר שתהיה איטית. היא ניצחה במירוץ הראשון שלה, כשהיא נוהגת על פיאט 500 בנסיעה של 10 ק"מ בין סלרנו לקאווה דה טירני. היא המשיכה לנהוג באליפות איטליה לרכבי ספורט, וסיימה במקום השני בעונת 1954. מזראטי הביאה אותה כנהגת מותג כשראה את הפוטנציאל שלה.

דה פיליפיס לקחה חלק באירועי מרוץ מוטוריים שונים, כולל מרוצי גבעות וסיבולת, לפני שניתנה לה הזדמנות לנהוג על פורמולה 1. היא סיימה במקום השני במירוץ מכוניות ספורט בגראנד פרי בנאפולי בשנת 1956, כשהיא נוהגת על מזארטי 200S.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזארתי הייתה יצרנית שילדות פורמולה 1 מצליחה שהעמידה מספר צוותים מנצחים לתחרויות בשנות ה-50. ב-1957 זכה חואן מנואל פאנגיו עם מזראטי 250F באליפותו החמישית והאחרונה. הקבוצה נסוגה רשמית מהספוט בסוף אותה השנה, אך רבים מהרכבים נותרו כשהם משמשים נהגים פרטיים. ב-18 במאי 1958 ניתנה לדה פיליפס הזדמנות להתמודד בגראנד פרי מונקו, בסיבוב השני של עונת פורמולה 1 על אחד המזראטי 250F. מבין 31 המשתתפים רק מחצית אמורים היו להעפיל לאליפות, ודה פיליפס פיגרה ב-5.8 שניות ולא הצליחה. באותה השנה בגרנד פרי הבלגי הורשו כלל הנהגים להתחרות, ודה פיליפס הגיעה למקום האחרון, כ-34 שניות אחרי טוני ברוקס. באותו המרוץ הייתה האישה היחידה בין 82 נהגים גברים.

במהלך הקריירה שלה היא השתתפה בשבעה מרוצי גרנד פרי, מתוכם חמישה מקצי מוקדמות, שמהם העפילה ל-3 מרוצים, אך לא הצליחה לזכות בניקוד בסבב האליפות. המקום הכי גבוה שלה היה החמישי, במרוץ סירקוזה באיטליה.

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1958 הייתה שנה טרגית בה נהרגו מספר נהגי פורמולה 1 במהלך התחרויות. ב-1 במרץ 1959 נהרג גם ראש צוות פורשה, ז'אן בהרה. דה פיליפס שאמורה הייתה להתחרות באותה האירוע החליטה לעזוב את ענף הספורט לאחר כ-20 שנים של נהיגת מרוצים.

בסביבות שנת 1960 התחתנה עם הכימאי האוסטרי תיאודור חוסק והקימה משפחה. היא התרחקה מכל צורות המרוצים המוטוריים עד שנת 1979 אז הצטרפה למועדון הבינלאומי של נהגי F1 לשעבר גרנד פרי, והמשיכה לתפקיד סגנית הנשיא בשנת 1997. היא הייתה גם חברה מייסדת במועדון מזראטי בשנת 2004, והייתה ליושבת הראש שלו.

ב-8 בינואר 2016 נפטרה דה פיליפס בגיל 89.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]