מריוס סאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריוס סאלה
Marius Sala
Marius Sala.jpg
לידה 8 בספטמבר 1932
ואשקאו, מחוז ביהור, רומניה
פטירה 19 באוגוסט 2018 (בגיל 85)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים רומניה
מקום לימודים הפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה העיטור הלאומי לשירות נאמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר השפות רומנית וספרדית. חקר גם את הלאדינו ברומניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מריוס סאלהרומנית: Marius Sala, ‏ 8 בספטמבר 1932 בוואשקאו, במחוז ביהור - 19 באוגוסט 2018) היה בלשן רומני, שהתמחה בשפות הרומאניות, ביניהם חקר גם את הלאדינו של היהודים הספרדים ברומניה. סאלה חבר האקדמיה הרומנית משנת 2001 ומשנת 2005 סגן יושב ראשה. מריוס סאלא מנהל, החל משנת 1994, את המכון לבלשנות ע"ש יורגו יורדאן ואלכסנדרו רוסטי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריוס סאלה נולד בטרנסילבניה במערב רומניה, בעיירה ושקאו, המחוז ביהור, ב-8 בספטמבר 1932. סבו מצד אביו, ואסילה סאלה, היה כומר אורתודוקסי, מורה וחוקר פולקלור מוערך (18621942) שמקורו היה בכפר דרגנשט באותו מחוז ביהור. בין השנים 19431951 למד בבית הספר התיכון "סמואיל וולקאן בעיר ביוש. בהמשך נסע לבוקרשט על מנת להשתלם בדומה לסבו לחקר הפולקלור הרומני. כפי שהעיד מאוחר יותר, נשבה לבסוף בקסם הבלשנות הודות לשיעוריו המרתקים של אלכסנדרו גראור, בלשן רומני דגול, יהודי, תלמיד של החוקר הצרפתי אנטואן מייה. בהמשך התמחה בדיאלקטולוגיה תחת הדרכתו של אלכסנדרו רוסֶטי וכבר כסטודנט בשנה ב' התקבל לעבוד כחוקר במכון לבלשנות של האקדמיה הרומנית בבוקרשט שהוא כיום המנהל שלה החל משנת 1994. סיים את לימודיו בפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט בשנת 1955.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו בתחום חקר השפה לדינו, הלדינו והרומנית - שפות במגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שעסק בדיאלקטולוגיה כעשר שנים, לפי המלצתו של פרופ' יורגו יורדאן, התחיל להתעמק בחקר השפות הרומאניות. (רומאניסטיקה), במיוחד התעניין בהשוואה השיטתית בין הרומנית ובין שאר השפות הרומאניות. בהשראת מורה דגול אחר, אמיל פטרוביץ', השתמש בשיטות סטרוקטורליסטיות. תוך הכרות עם משפחתו של אמיל פטרוביץ', שבתו הייתה נשואה ליהודי ספרדי, התחיל מריוס סאלה לחקור את העגה של שפת הלדינו השגורה בפי יהודי בוקרשט ועשה עבודת דוקטורט בתחום זה בשנת 1967 : "הפונטיקה והפונולוגיה של השפה היהודית –ספרדית בבוקרשט", זאת תחת הדרכתו של יורגו יורדאן. בין השאר חקר מריוס סאלא את בעיית התחרות שהתעוררה בקרב היהודים הספרדים בבוקרשט בין השפה הלדינו ואחותה - השפה הרומנית [1]

מחקרים בתחום תולדות השפה הרומנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלא השתתף בעריכת החיבור המקיף על תולדות השפה הרומנית של אלכסנדרו רוסטי- בפרק על שלב ה"רומנית המשותפת" (מהמאות 8 - 12). מאמרים שלו בתחום הפונטיקה ההיסטורית -במיוחד על השינוי הפונטי הקרוי רוטציזם של העיצור n ברומנית ובשפות רומאניות אחרות זיכו טת מריוס סאלה לראשונה, בשנת 1971 בפרס האקדמיה הרומנית. (המאמר "רומניה המערבית ורומניה המזרחית - בנוגע לטיפול בסוננטים") שיטתו בהסבר תופעת הרוטציזם התקבלה בחוגים רחבים של חוקרים בעולם. במאוחר יותר זכה פעמיים נוספות בפרסים של האקדמיה הרומנית.

מחקרים בתחום הספרדית הדרום-אמריקאית והבלשנות הרומאנית ההשוואתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 יחד עם שלושה עמיתים כתב ספר על אוצר המלים הילידי בספרדית האמריקאית, שזכה בתחרות "פרס המאה" (סנטנאריו) של האקדמיה המקסקיקנית. גם ספרם המשותף על הספרדית האמריקאית - אוצר מילותיה- ב-1200 עמודים, שהוצא לאור בבוגוטה בשנת 1982, התקבל בהערכה רבה בקרב החוקרים בתחום. בשנות ה-80–90 הקדיש סאלה את עבודתו לתחום "השפות במגע" במיוחד בנוגע לרומנית ולשפות ההיספאניות - ספרדית וספרדית אמריקאית. מריוס סאלה יזם כתיבה בצוותא של שלשה ספרי יסוד תוך התייחסות אל השוואת השפה הרומנית עם אחיותיה הרומאניות: "אוצר המלים הייצוגי של השפות הרומאניות" (1988), "אנציקלופדיית השפות הרומאניות" (1989) ו"אנציקלופדיית השפה הרומנית" (2001). ספרון שלו "מהלטינית אל הרומנית" (2001), שלמרות קוצר יריעתו (165 עמודים) הוא היקר ללבו. עבודת סינתזה זו בתחום ההשוואה בין הרומנית לשפות הרומאניות האחרות עוררה עניין רב ותורגמה עד כה לשש שפות כולל יפאנית.

מחקרים אחרים, פעילותו כמורה ועורך, מעורבותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריוס סאלה לימד במספר אוניברסיטאות ברומניה – אוניברסיטת בוקרשט, האוניברסיטה הנוצרית " דימיטריה קנטמיר" בבוקרשט שם מכהן כפרופסור, באוניברסיטת "וסט" ובמכון טיביסקוס בעיר טימישוארה. כמו כן הוזמן כפרופסור אורח באוניברסיטאות בהיידלברג , מקסיקו סיטי, קלן, פרנקפורט, אוביידו, מאלגה, מדריד ו אודינה.

מריוס סאלה לקח כעורך חלק חשוב במספר עבודות יסוד של חקר השפה הרומנית : "מילון השפה הרומנית" "המילון האטימולוגי של השפה הרומנית", "תולדות השפה הרומנית,, "מילון אקדמי מקוצר ". הוא ייסד וניהל את עריכת הסדרות "אטימולוגיקה" ו " השפה הרומנית" ב"הוצאה לאור האנציקלופדית אוניברס" בבוקרשט. ערך 27 ערכים באנציקלופדיה בריטניקה - מיקרופדיה. מריוס סאלה היה שותף במועצת ההנהלה של כתבי העת הבינלאומיים Revue de linguistique romane (1974-1980, 1989-2001)(כתב העת לבלשנות רומאנית -בצרפתית ) (1980 "Iberoromanica" (Tübingen, ("איברו-רומאניקה" מטובינגן, גרמניה), {Anuario de lingüística hispánica ,Valladolid, 1985 ),(שנתון לבלשנות היספאנית, וייאדוליד), Beiträge zur romanischen Philologie (Berlin, 1988) (תרומות לפילולוגיה הרומאנית. ברלין,),(Lexis, Peru, 2002 ) ושל הסדרה Trier ,Patronymica Románica ,(פטרונימיקה רומאניקה, טריר).

החל משנת 1990 הוא מנהל הסניף הרומני של ,"האיחוד הלטיני" . כמו כן היה מנהל ביתן רומניה בתערוכה העולמית "אקספו 92" בסביליה והנציב הכללי של ביתן רומניה בתערוכה העולמית "אקספו 98" בליסבון. כעת הוא סגן יושב ראש האקדמיה הרומנית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Contribuţii la fonetica istorică a limbii române, Bucureşti, 1970

תרומות לפונטיקה ההיסטורית של השפה הרומנית, בוקרשט 1970 {תורגם לצרפתית 1976)

  • Estudios sobre el judeo-español de Bucarest, Ciudad de México, 1970

מחקרים על השפה היהודית-ספרדית בבוקרשט, מקסיקו סיטי 1970

  • Phonétique et phonologie du judéo-espagnol de Bucarest, Haga, 1971

הפונטיקה והפונולוגיה של השפה היהודית-ספרדית של בוקרשט, האג, 1971

  • Le judéo-espagnol, Haga, 1976

היהודית הספרדית, האג, 1976

  • El problema de las lenguas en contacto, Ciudad de México, 1988

שאלת השפות במגע, מקסיקו סיטי, 1988

  • L'unité des langues romanes, Bucureşti, 1996

אחדות השפות הרומאניות, בוקרשט, 1996

  • Limbi în contact, Bucureşti, 1997 Lenguas en contacto, Madrid, 1998

שפות במגע, בוקרשט 1997 שפות במגע, מדריד, 1998

  • De la latină la română, Bucureşti, 1998

מהלטינית אל הרומנית, בוקרשט 1998 (תורגם לצרפתית 1999יפאנית 2001, ספרדית 2002,

  • Introducere în etimologia limbii române, Bucureşti, 1999; reeditare, Bucureşti, 2005

מבוא לאטימולוגיית השפה הרומנית, בוקרשט, 1999, מהודרה חוזרת 2005

  • Contemporanul lor, contemporanul lui, Bucureşti, 2002

בן זמנם, בן זמנו, בוקרשט, 2002

  • Aventurile unor cuvinte româneşti, Bucureşti, 2005

גלגוליהן של כמה מילים מרומנית, בוקרשט, 2005

  • Portrete, Suceava, 2006

תמונות דיוקן, סוצ'אבה, 2006

ספרים בשיתוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • El léxico indígena del español de América. Apreciaciones sobre su vitalidad, Ciudad de México, 1977

אוצר המלים הילידי של הספרדית של אמריקה. הערכות על חיוניותו. מקסיקו סיטי, 1977.

  • Limbile lumii. Mică enciclopedie, Bucureşti, 1981

Les langues du monde. Petite encyclopédie, Paris, 1984 שפות העולם. אנציקלופדיה קטנה. בוקרשט1981, פריז 1984 (בצרפתית )

  • El Español de América, I. Léxico, Bogotá, 1982

הספרדית של אמריקה, אוצר מילים, בוגוטה, 1982

  • Etimologia şi limba română, Bucureşti, 1987

האטימולוגיה והשפה הרומנית, בוקרשט, 1987

  • Vocabularul reprezentativ al limbilor romanice, Bucureşti, 1988

אוצר המלים הייצוגי של השפות הרומאניות, בוקרשט 1988

  • Enciclopedia limbilor romanice, Bucureşti, 1989

אנציקלופדיית השפות הרומאניות, בוקרשט, 1989

  • May we introduce the Romanian Language to you?, Bucureşti, 2000 נא להכיר עם השפה הרומנית, בוקרשט 2000, (באנגלית),
  • Să facem cunoştinţă cu limba română, Cluj, 2001

קלוז' 2001 (ברומנית) תרגום לאנגלית 2000 בוקרשט, תרגום לצרפתית בוקרשט, 2001)

  • Enciclopedia limbii române, Bucureşti, 2001

אנציקלופדיית השפה הרומנית, בוקרשט, 2001

  • Limbile Europei, Bucureşti, 2001

שפות אירופה, בוקרשט, 2001

תוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר בהתכתבות – מ-1993, חבר מלא באקדמיה הרומנית – מ-2001
  • חבר בהתכתבות של האקדמיה המלכותית הספרדית, 1978
  • חבר המכון המקסיקני לתרבות, 1981
  • חבר האקדמיה לספרות של אורוגוואי 1994
  • חבר באקדמיה ללשון של פרו 2004
  • חבר במערכת כתבי העת הרומניים

"עיונים ומחקרים בלשניים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Studii şi cercetări lingvistice" (מ-1957, כעת עורכו הראשי מ 2005)

  • "Revue roumaine de linguistique”

כתב העת הרומני לבלשנות, (עורכו הראשי מ 2005)

  • "השפה הרומנית" (מ-1971, כעת עורכו הראשי) Limba română

Bulletin de la Société roumaine de linguistique romane הבולטין של החברה הרומנית לבלשנות רומאנית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרס ע"ש בוגדן פ. חשדאו של האקדמיה הרומנית, 1970
  • הפרס ע"ש טימוטיי צ'יפאריו של האקדמיה הרומנית, 1981,
  • פרס המאה (של הסנטנריו) של האקדמיה המקסיקנית 1975
  • עיטור לגיון הכבוד של צרפת - 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאום אוטוביוגרפי לרגל קבלת תיאר דוקטור כבוד באוניברסיטת קריובה - ברומנית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Cómo contribuye una lengua románica a la desaparición de otra," Estudios sobre el judeoespañol de Bucarest, trad. Flora Bottón-Burlá (México: Universidad Nacional Autónoma, 1970), págs. 74-77. Sobre poblaciones rumanas donde existían comunidades sefarditas, המאמר "איך תרמה שפה רומאנית אחת להיעלמותה של השנייה", מחקר על השפה יהודית -ספרדית של בוקרשט - הוצאת אוניברסיטה האוטונומית של מקסיקו,1970, ע 74–77 - על יישובים רומנים בהם חיו קהילות ספרדיות