מריט-פתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריט-פתה
נולדה ב-2700 לפנה"ס. תקופת השושלת השנייה או השלישית של פרעוני מצרים.
נתונים נוספים
ענף מדעי רפואה
נולדה 2700 לפנה"ס. תקופת השושלת השנייה או השלישית של פרעוני מצרים.
ארצות מגורים מצרים העתיקה

מריט-פְתָהלועזית: Merit Ptah, שמשמעו, "האהובה על האל פתח") הייתה רופאה ומדענית בתקופת מצרים העתיקה, בסביבות שנת 2700 לפנה"ס. מריט-פתה היא הרופאה הראשונה הידועה ואחת המדעניות הראשונות בהיסטוריה.[1]

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריט-פתה פעלה בתקופת השושלת השנייה או השלישית במצרים.[2] משמעות שמה, "מריט-פתה", הוא "האהובה על האל פתח". השם מורכב מתחילית "מר" שפירושה "אהובה", ומסיומת "פתה", המתייחסת לאל פתח, אל הבריאה המצרי.[3] בניגוד לאימפריות אחרות בעת העתיקה, במצרים הותר לנשים לרכוש השכלה ולעסוק במדע באופן חופשי. השכלתה של מריט-פתה ומעמדה היו זהים לרופאים אחרים במצרים והיא פעלה לצידם. בעבודתה הרפואית נהגה לעסוק במיילדות.[3] כנהוג בתקופת מצרים העתיקה, שילבה מריט-פתה בעבודתה פעילות רוחנית ודתית לצד ריפוי וטיפול רפואי.

אזכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתש הפגיעה "מריט-פתה" על פני כוכב הלכת נוגה.

תמונתה של מריט-פתה נמצאת על קבר בבית הקברות שליד הפרמידה של סקארה, עיר הקברים של ממפיס. לצד התמונה מופיע כיתוב בכתב חרטומים, המתאר אותה כרופאה[1]. בנה של מריט-פתה, שהיה איש דת, תיאר את אמו  כ"רופאה ראשית".[4]

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי העניק למכתש פגיעה על פני כוכב הלכת נוגה את השם "מריט-פתה" על שמה.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. M. W. Hubbell, The Fundamentals of Nuclear Power Generation: Questions & Answers, Author House, 2011-07-28

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Caroline Rance, The History of Medicine in 100 Facts, Amberley Publishing Limited, 2015-12-15
  2. ^ Vivian B. Pender, The Status of Women: Violence, Identity, and Activism, Karnac Books, 2016-09-30
  3. ^ 3.0 3.1 Karin Klenke, Women in Leadership: Contextual Dynamics and Boundaries, Emerald Group Publishing, 2011-04-27
  4. ^ Michael E. Moran, Urolithiasis: A Comprehensive History, Springer Science & Business Media, 2013-10-30
  5. ^ Peter Cattermole, Patrick Moore, Atlas of Venus, Cambridge University Press, 1997-05-28