מרים אליאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים אליאש
Miryam eliash 02.jpg
לידה 3 בינואר 1909
בלז, גליציה המזרחית
פטירה 8 בספטמבר 1987 (בגיל 78)
תל אביב, ישראל
פעילות בולטת פעילה ציבורית
תקופת הפעילות ? – 8 בספטמבר 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה רשימת הפועלת והאשה הדתית
בן זוג יחיאל אליאש

מרים אליאש (3 בינואר 19098 בספטמבר 1987) הייתה אשת ציבור משך עשרות שנים בזרם הציונות הדתית בישראל, ממייסדות והעומדות בראש ארגון הפועלות של הפועל המזרחי (לימים אמונה).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים אליאש לבית וורובל נולדה ב 3 בינואר 1909 בעיירה בלז שבגליציה המזרחית שהייתה שייכת אז לאימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום היא חלק מאוקראינה. אביה היה הרב בן ציון וורובל שהיה אב בית דין בבלז ונמנה עם חכמי גליציה ומקורב לאדמו"רי בלז[1]. אמה יוכבד לבית טאובה נפטרה כשמרים הייתה בת 6.

על אף שהבית היה אנטי ציוני הצטרפה מרים לחוגים ציוניים וייסדה סניף "תורה ועבודה" בבלז. מתוך כבוד לאביה, התגברה על רצונה לעלות לארץ ישראל, ורק לאחר פטירתו עלתה ב 1934 על סיפון האוניה "פולניה" יחד עם חברתה, טובה סנהדראי, עימה הייתה קשורה כל חייה.

עם עלותה לארץ ישראל עבדה כפועלת בבית חרושת למרצפות בתל אביב. בינואר 1935 הקימה יחד עם טובה סנהדראי וחברות נוספות את ארגון הפועלות של הפועל המזרחי ונמנתה עם ההנהלה הראשונה. בשנות ה-30 וה-40 היא עברה במקומות שונים ברחבי ארץ ישראל ופעלה לארגן בהם סניפים של הארגון[2]. מאז ועד סוף ימייה הייתה פעילה מרכזית בארגון ונציגת הארגון בקונגרסים הציוניים.

בה' ניסן תרצ"ו (1936) נישאה ליחיאל אליאש מייסד בני עקיבא ואליצור.

לקראת הבחירות לאספה המכוננת התאחדו כל המפלגות הדתיות לחזית דתית מאוחדת ובגלל דרישת נציגי אגודת ישראל נקבע שרשימתם לא תכלול נשים. לאור זאת כמה ממנהיגות הפועל המזרחי התמרדו והקימו מפלגת נשים דתית. אליאש מוקמה במקום השלישי[3] ברשימת הפועלת והאשה הדתית אך הרשימה קיבלה 0.7 אחוזים מהקולות שלא הספיקו למושב.

במהלך השנים השתתפה בהקמת מועצת ארגוני נשים בישראל שהייתה מסגרת לכל ארגוני הנשים. במלחמת העצמאות הייתה חברה בועד למען החייל וכנציגת הוועד, נסעה לירושלים בשיירה הראשונה שעברה בדרך בורמה. כמו כן שירתה כחברת הוועד הפועל הציוני ובהנהלת המפד"ל.

ב-1960 התאחדו ארגון הפועלות של הפועל המזרחי עם ארגון נשי מזרחי בשם "תנועת הנשים הדתית לאומית" (תאד"ל), ששינתה את שמה לימים ל-"אמונה". מרים אליאש כיהנה כגזברית וכראש מחלקת תרבות וארגון בתנועה.

ב-1968 הייתה נציגת הפועל המזרחי בקונגרס הציוני הכ"ז שהתקיים בירושלים.

מרים אליאש עם גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל, 1971

נפטרה בי"ד אלול התשמ"ז (8 בספטמבר 1987) ונקברה בבית העלמין קריית שאול שבתל אביב.

על שמה נקרא רחוב מרים אליאש, בעיר תל אביב-יפו.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים ויחיאל אליאש לימים הם את קבעו מושבם בשיכון הפועל המזרחי בצפון תל אביב. בשיכון הפועל המזרחי בצפון התגוררו חברי הכנסת ושליחי התנועה. ביניהם בנימין שחור, פנחס שינמן וחברתה ושותפתה של מרים לדרך, טובה סנהדראי אשר כיהנה גם כסגנית יו"ר הכנסת במשך שנים רבות. למרים ויחאיל אליאש נולדו 3 בנים: עו"ד ד"ר בן ציון אליאש; עו"ד אמוץ אליאש, לשעבר סגן ראש עיריית רמת גן (אשתו היא שולמית אליאש); ד"ר אחיה אליאש (אשתו היא שרה אליאש).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרים אליאש, מה השגנו בבחירות?, נתיבה ה', שבט תש"ט.
  • מרים אליאש - דרך אמונה בחרתי, נעמי גוטקינד-גולן, 1991, תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]