מרים בן (מריליז בן חיים)
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1928 אלג'יר, אלג'יריה |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 2001 (בגיל 73) צרפת |
| שם לידה | מריליז בן-חיים |
| מדינה | אלג'יריה |
| שם עט |
Myriam Ben  |
| עיסוק | סופרת |
| מקום לימודים | סורבון |
| שפות היצירה | צרפתית |
| תחום כתיבה | מחזות, שירה ונובלות |
| יצירות בולטות | "לילה","סברינה","כאשר הקלפים מזויפים" |
| תקופת הפעילות | 1955–2001 (כ־46 שנים) |
  | |
מרים בן (מריליז בן חיים) (10 באוקטובר 1928- 19 בנובמבר 2001) הייתה סופרת, ציירת ולוחמת חירות מאלג'יריה.[1]
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים בן היה כינויה הספרותי של מריליז בן חיים (Marylise Ben Haim). היא נולדה ב-10 באוקטובר 1928 לאב בֶּרְבֶּרִי, מוֹאִיז בן חיים (Moïse Ben Haim), שאבות אבותיו השתייכו לשבט האלג'ירי העתיק בּן מוֹחִ'י, ולאם אנדלוסית, סוּלְטַנָה סְטוֹרָה (Sultana Stora), צאצאה למשפחת מוזיקאים יהודים שגורשו מספרד בסוף המאה ה-15. היא גדלה בבית לא דתי, וספרה אחר כך, שרק בהיותה בת שבע הבינה שמשפחתה יהודית. היא למדה לזמן קצר בבית ספר יהודי, אך השלימה את לימודיה בבית בגלל התנגדות אביה לציונות.[1]
במלחמת העולם השנייה, היא גורשה מבית הספר התיכון בו למדה באלג'יר עקב החוקים והתקנות שהנהיגה ממשלת וישי. כבר בגיל צעיר הייתה בן פעילה בנושא הצדק הברתי, במיוחד במאבק בעוני בקרב אוכלוסיית המקומיים באלג'יריה. באותם ימים היא הצטרפה לשורות הנוער הקומוניסטי בה גם אחיה היה פעיל. בעקבות סילוק ממשל וישי באלג'יריה, היא שבה לספסל הלימודים. תוך כדי לימודיה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה באלג'יר עברה קורסים בהוראה. ב-1952 נתמנתה להיות מורה בבית ספר של כפר קטן ועני. מאחר שהאיכרים לא שלחו את ילדיהם לבית הספר משום שהיו יחפים וללא נעליים, מריליז טרחה ללכת לבתיהם וללמד אותם שם.
לוחמת חירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1955-1954, תוך כדי עבודתה כמורה, כתבה לעיתון הקומוניסטי בשפה הצרפתית Alger Républicain. מכאן קצרה הייתה הדרך להצטרפותה לשורות הלוחמים נגד הכיבוש הצרפתי באזור אוּאָרְסֶנִיס (Ouarsenis) בהרי האטלס. נרדפת על ידי המשטרה הצרפתית, ב-1958, בית דין צבאי גזר נגדה, בהיעדרה, 20 שנות מאסר. השלטונות הצרפתים התנקמו בבני משפחתה והתנכלו להם עד שהם נאלצו להגר למרסיי שבצרפת. מריליז חיתה במחתרת בזמן מלחמת העצמאות של אלג'יריה עד להכרזת עצמאותה של אלג'יריה. היא שבה ללמד כמורה, ובהמשך מונתה ליועצת חינוכית באחד המוסדות להכשרת מורים. שנתיים לאחר מכן, בשל בריאותה הרעועה, היא נאלצה להפסיק לעבוד ונסעה לצרפת להתרפא.
לאחר שהקולונל הווארי בּוּמדיאֶן תפס את השלטון באלג'יריה ביוני 1965, משטרו רדף את הקומוניסטים. אלה מתוכם, וביניהם מרים בּן, שנמצאו מחוץ לארצם לא שבו אליה מאחר שהשלטונות נהגו לעצור אותם מייד עם שובם אליה. מרים בן ניצלה את תקופת הגלות שנכפתה עליה כדי ללמוד בסורבון. בהמשך לימודיה היא כתבה תזה בהיסטוריה מודרנית. היא כתבה וציירה.[2] ב-1967 הוצג בפאריס המחזה שלה, "לילה" (Leïla).
חזרתה לאלג'יר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1974 היא שבה למולדתה ולעבודתה. עד לצאתה לגמלאות בשנת 1985 היא הייתה האחראית על שתי מגמות, לימודי שפות ומדעי החברה, במכון הלאומי בעיר בּוּמֶרְדֶס (Boumerdes). תוך כדי עבודתה היא פרסמה נובלות ושירים. להקת התיאטרון של הסופר הנודע כּאתֶב יָאסִין (Kateb Yacine) (1989-1929) הציגה בשנת 1979 את המחזה שלה "נוֹרה" (Nora). לצד יצירתה הספרותית, מרים בן גם ציירה. תערוכות של ציוריה נערכו באלג'יריה, בפאריס ובערים שונות באירופה.[3] היא הייתה חברה באגודת הסופרים האלג'ירית, בתנועת הנשים האלג'יריות ובאגודה הלאומית של ותיקי המֻגָ'אהִדִין (לוחמי השחרור האלג'ירים).
בתחילת שנות ה-90 של ה-20, כאשר גברה מלחמת האזרחים העקובה מדם באלג'יריה וגברו האיומים על חייה מצידם של קנאים איסלאמים נאלצה מרים בן לצאת שוב לגלות לצרפת. כאן היא המשיכה את פעילותה הספרותית, האמנותית והציבורית. ב-1999 היא פרסמה את ספר זיכרונותיה, "כאשר הקלפים הם מזויפים" (Quand les cartes sont truquées). ב-19 בנובמבר 2001 הלכה לעולמה. לבקשתה גופתה נשרפה.
כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "לילה" (Leïla)- 1967 -מחזה
- "נוֹרה" (Nora)- 1979
- כך נולד אדם אחד – 1982
- "חבר לשניים" 1982
- "סברינה" -1986
- "כאשר הקלפים מזויפים" 1999- זכרונות
- "בנתיב צעדינו" –ספר שירים
- "השמש שנרצחה" –ספר שירים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Jessica Hammerman, Myriam Ben in the Encyclopedia of Jews in the Islamic World (Brill)
- ^ Simon Gikandi, Encyclopedia of African Literature, Routledge, 2003-09-02, ISBN 978-1-134-58223-5. (באנגלית)
- ^ Gitti Salami, Monica Blackmun Visona, A Companion to Modern African Art, John Wiley & Sons, 2013-10-22, ISBN 978-1-118-51505-1. (באנגלית)