מרים גבריאלי

מרים גבריאלי
	מרים גבריאלי בשנת 2012
לידה	26 בינואר 1935 (בת 89); כ"ב בשבט ה'תרצ"ה; תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1960
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; סטודיו למשחק ניסן נתיב ;
	פרופיל ב-IMDb

מרים גבריאלי (במקור: גלייצמן; נולדה ב-26 בינואר 1935) היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס אמ"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלי נולדה בתל אביב לאליעזר וצילה גלייצמן, אשר עלו מאושוויינצ'ים בעלייה השלישית ב-1920, היו חברי הפועל הצעיר וגדוד העבודה, ובין מייסדי דגניה ב'. אחר כך חזרו הוריה בתשובה וגבריאלי גדלה כדתייה. בגיל 24 יצאה בשאלה^[1].

היא למדה באוניברסיטה העברית היסטוריה ומדעי המדינה ואת דרכה בתחום המשחק החלה בחוג דרמה של ניסן נתיב.

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלי הייתה חברה קרובה של חנוך לוין ושיחקה בכמה ממחזותיו בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1984 שיחקה בהצגת יחיד "שש שעה רקובה", על פי סיפורים של חנוך לוין^[2]. בתיאטרון חיפה שיחקה במחזות "חפץ", "נישואי פיגארו", "לילה במאי" ו"נעורי אדם". בתיאטרון באר שבע לקחה חלק במחזה "אותו ואת בנו" ב-1985^[3]. בתיאטרון בית ליסין שיחקה במחזות "סיפור אהבה בשלושה פרקים", "אורח בא"^[4], "מקווה" ו"תשוקה"^[5].

כמו כן, שיחקה גבריאלי בתיאטרון הקאמרי במחזות "גן הדובדבנים", "הכושי עשה את שלו", "מרי מרי", "המטאור", "בשפל", "נעורי ורדה`לה", "זמנים אחרים", "פיגמליון", "ריצ'רד השלישי"^[6], "פליישר"^[7], "קומדיה של טעויות", "סיפור משפחתי" ו"דבורה בארון".

בתיאטרון פיטר פריי שיחקה במחזה "רוחות".

בתיאטרון הבימה שיחקה במחזמר "גבירתי הנאווה" בתפקיד גברת היגינס, אמו של הפרופסור הנרי היגינס^[8]. ובמחזה "אוגוסט: מחוז אוסייג'" ב-2009^[9].

ב-2017 שיחקה בהפקה משותפת של הקאמרי והבימה במחזה "שלוש אחיות" בתפקיד המשרתת אנפיסה^[10].

קריירת בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלי שיחקה בסרטים רבים בקולנוע הישראלי, בהם: "תעלת בלאומילך", "לאן נעלם דניאל וקס?", "חגיגה לעיניים", "לופו בניו יורק", "אחרי החגים", "סרט וארוחת בוקר", "סוסעץ", "אבא גנוב 2", "אש צולבת", "שחור", "אחרי החגים", "שחקנים", "שמיכה חשמלית ושמה משה", "רווקה פלוס"^[11], "מישהו לרוץ איתו" ו"העדות".

בשנת 2005 דיבבה בסרטים "נני מקפי" ובסרט "מרי פופינס".

גבריאלי עשתה גם מספר תפקידים בסדרות טלוויזיה ישראליות. בשנים 1996–1998 שחקה בסדרה "קפה פריז". בשנת 2000 הופיעה גבריאלי בתפקיד אורח בקומדיית המצבים "שמש" בתפקיד סבתא של עוגן (אורלי ויינרמן).

בשנת 2003 השתתפה בתפקיד מרכזי בטלנובלה "משחק החיים"^[12]בתפקיד סוניה שחורי, אמה של מיכל שחורי (חגית דסברג) וסבתא של ירון (גיא אריאלי). כמו כן, בשנת 2006 השתתפה בטלנובלה "האלופה"^[13].

בשנת 2010 השתתפה גבריאלי בפרק של הסדרה "חטופים", ושיחקה בסדרות הטלוויזיה "נבלות"^[14] ו"מתים לרגע" עבור HOT3.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י^[15].

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה נשואה לאוריאל גבריאלי בשנים 1954–1975, ולזוג נולדו שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים גבריאלי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מרים גבריאלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מרים גבריאלי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מרים גבריאלי, בארכיון הבימה
יעקב בר-און, ‏הדוכסית מ'גברתי הנאווה': "שמישהו יזכור אותי, לעזאזל", באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2017

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ליקי אגינסקי, יותר ורודה מרוזה, חדשות, 1 ביוני 1993
^ שוש אביגל, שחקנית עם ביצים - מרים גבריאלי מבצעת מסיפורי חנוך לוין, כותרת ראשית, 4 בינואר 1984
^ אורן כהן, השחקנית מרים גבריאלי הצטרפה בימים אלו אל צוות שחקני התיאטרון העירוני בבאר־שבע, תשתתף בהצגה "אותו ואת בנו", חדשות, 18 בנובמבר 1985
^ עירית לינור, צילום: יוסי צבקר, תיכף שלאגר - 'אורח בא' בבית ליסין, חדשות, 21 ביוני 1989
^ מיכאל הנדלזלץ, אפשרויות לא ממומשות, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2001
^ מיכאל הנדלזלץ, "ריצ'רד השלישי" בקאמרי: ניצחון שייקספירי גדול, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
^ נרי ליבנה, אני אנטישמי?, חדשות, 11 ביוני 1993
^ טל לוין, עכבר העיר, גברתי הנאווה: בית ספר למחזמר, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2013
^ איתן בר-יוסף, גילה אלמגור מגישה הופעה פנטסטית, באתר הארץ, 15 בפברואר 2009
^ יאיר אשכנזי, "שלוש אחיות": זה פוליטי גם כשכן קוראים צ'כוב, באתר הארץ, 23 באפריל 2017
^ אורי קליין, "רווקה פלוס": קומדיה שמסרבת להצחיק, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
^ "משחק החיים" - טלנובלה ישראלית חדשה בכבלים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
^ אורן פרסיקו, ‏בדיוק מה שחשבתם, באתר גלובס, 3 באפריל 2006
^ גילי איזיקוביץ, הסרט "נבלות" התקבל לפסטיבל הסרטים בטורונטו, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2012
^ ynet, רבקה מיכאלי ושייקה פייקוב בין זוכי פרס מפעל חיים של אמ"י, באתר ynet, 14 בדצמבר 2016

[1] ליקי אגינסקי, יותר ורודה מרוזה, חדשות, 1 ביוני 1993

[2] שוש אביגל, שחקנית עם ביצים - מרים גבריאלי מבצעת מסיפורי חנוך לוין, כותרת ראשית, 4 בינואר 1984

[3] אורן כהן, השחקנית מרים גבריאלי הצטרפה בימים אלו אל צוות שחקני התיאטרון העירוני בבאר־שבע, תשתתף בהצגה "אותו ואת בנו", חדשות, 18 בנובמבר 1985

[4] עירית לינור, צילום: יוסי צבקר, תיכף שלאגר - 'אורח בא' בבית ליסין, חדשות, 21 ביוני 1989

[5] מיכאל הנדלזלץ, אפשרויות לא ממומשות, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2001

[6] מיכאל הנדלזלץ, "ריצ'רד השלישי" בקאמרי: ניצחון שייקספירי גדול, באתר הארץ, 13 ביולי 2012

[7] נרי ליבנה, אני אנטישמי?, חדשות, 11 ביוני 1993

[8] טל לוין, עכבר העיר, גברתי הנאווה: בית ספר למחזמר, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2013

[9] איתן בר-יוסף, גילה אלמגור מגישה הופעה פנטסטית, באתר הארץ, 15 בפברואר 2009

[10] יאיר אשכנזי, "שלוש אחיות": זה פוליטי גם כשכן קוראים צ'כוב, באתר הארץ, 23 באפריל 2017

[11] אורי קליין, "רווקה פלוס": קומדיה שמסרבת להצחיק, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012

[12] "משחק החיים" - טלנובלה ישראלית חדשה בכבלים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003

[13] אורן פרסיקו, ‏בדיוק מה שחשבתם, באתר גלובס, 3 באפריל 2006

[14] גילי איזיקוביץ, הסרט "נבלות" התקבל לפסטיבל הסרטים בטורונטו, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2012

[15] ynet, רבקה מיכאלי ושייקה פייקוב בין זוכי פרס מפעל חיים של אמ"י, באתר ynet, 14 בדצמבר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מרים גבריאלי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרים גבריאלי