לדלג לתוכן

מרים קרסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים קרסין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במרץ 1910
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1996 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים קרסין (4 במרץ 191028 באוקטובר 1996), הייתה שחקנית בתיאטרון יידיש ובקולנוע, זמרת, שדרנית רדיו ומחזאית.[1]

קרסין נולדה בביאליסטוק, פולין, הילדה השביעית של מאשה ויעקב קרסין.[2] משפחתה הייתה ענייה ואביה התפרנס ממכירה בירידים.[3] בשל הקושי לפרנס את המשפחה, הוא היגר לארצות הברית עם שתיים מבנותיו, אך חזר הביתה לבדו כעבור שלוש שנים.

עד שהגיעה לבוסטון, מסצ'וסטס, בשנת 1925, מרים כבר דיברה שוטף שש שפות. בערוב ימיה סיפרה מרים כי אמה מכרה מיטת נוצות כדי לממן את השכלתה. בהמשך זכתה במלגה בסך 5,000 דולר ללימודי מוזיקה לאחר שזכתה בתחרות זמרי התיכון הטובים ביותר בניו אינגלנד. היא למדה בקונסרבטוריון ניו אינגלנד למוזיקה.[4] כשיוליוס ואנה נתנזון, ששיחקו ב"כלת הזהב" של פרימן בבוסטון, שמעו את קרסין, הם שכנעו אותה להצטרף למקהלה שלהם. היא שיחקה תפקידים קטנים עם מקס גביל ב"שמלת הכלולות", עם לודוויג זאץ ב"הגנב" ועם ליאון בלאנק ב"שלוש הכלות". תוך כדי הופעתויה, למדה משפטים באוניברסיטת נורת'איסטרן.[5]

בשנים 1930–1931 היא שיחקה בתיאטרון רחוב ארץ' בפילדלפיה (שנוהל על ידי חיים יעקבזון, מאי סימן וסימון וולף). בשנת 1933 נישאה ליעקובזון, והשניים יצאו לסיבובי הופעות בארגנטינה, ברלין, אנגליה, צרפת, ליטא, לטביה ופולין. היא שיחקה בתפקיד הראשי (אסתר) בסרטו של יוסף גרין, דר פורים שפילר (1937), לצד בעלה, עם זיגמונד טורקוב. היא המשיכה להופיע עם יעקובזון, ובשנת 1938 הם חזרו לפולין ויצאו לסיבוב הופעות בדרום אפריקה ב-1939.

עם שובה לארצות הברית, השתתפה קרסין בתיאטרון האמנות היידי של מוריס שוורץ, שם שיחקה במחזהו של שלום עליכם, ווען איך בין רוטשילד (לו הייתי רוטשילד). לאחר סיבובי הופעות בארגנטינה, ברזיל ולונדון, חזרו היא ובעלה לארצות הברית. בשנת 1943 היא נישאה לשחקן סימור רכטצייט; יחד הם עבדו בתיאטרון הלאומי, בתיאטרון הציבורי, בתיאטרון השדרה השנייה ובמקומות נוספים, לצד אמנים כמו מנשה סקולניק, מיכאל מיכלסקו, פוקס, א. גרוסמן, זינדה ואירווינג יעקבזון.

קרסין שידרה גם בתוכניות רדיו, כמו שעת המעבר (The Forward's Hour), ושם גילמה תפקידים מתוך יצירות של יצחק בשביס זינגר, אוסיפ דימוב, משה דלוזנובסקי וקדיה מולודובסקי. במשך שנים רבות הייתה לה תוכנית רדיו משלה, שבה שימשה זמרת ומגישה; היא כתבה את התוכנית בעצמה. תוכנית נוספת שלה הייתה טרעפט זיך מיט מרים קרסין (נפגשים עם מרים קרסין). כמו כן, היא כתבה מילים ביידיש לנעימה הפופולרית מיסירלו.

בסוף שנות ה-40 היא יצרה גרסה יידית של המחזה אנה לוקסטה של פיליפ גורדן (מחזה מצליח בברודוויי שבוצע על ידי צוות שחקנים אפרו-אמריקאי), שבו גילם בן-ציון ויטלר את התפקיד הראשי. המחזה זכה להצלחה רבה. בשנות ה-60 הפכה למרצה ליידיש בקווינס קולג', ניו יורק, שם גם ביימה הצגות ביידיש.

בשנת 1984 רואיינה קרסין לסרט התיעודי שקדים וצימוקים, שעסק בסרטים דוברי היידיש שנעשו בארצות הברית ובאירופה בין 1927 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. היא המשיכה ללמד דרמה בקווינס קולג' עד סמוך למותה בשנת 1996 בגיל 86.

סימור רכטצייט נפטר בשנת 2002 בגיל 91. לשניים לא היו ילדים. הם נקברו בחלקה מס' 67 של אגודת התיאטרון היידי בבית הקברות הר הברון בניו יורק; החלקה שמורה לקהילת התיאטרון היידי ומתוחזקת על ידי האגודה.[6]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הצועני היהודי, 1930, עם חיים יעקבזון, בבימוי סידני גולדן
  • אהובת המלחים, 1933, עם חיים יעקבזון, בבימוי סידני גולדן
  • דר פורים שפילר, 1937, עם זיגמונד טורקוב וחיים יעקבזון, יחד עם אייזק סמברג, מקס בוזיק, ברטה ליטווינה ואחרים. סט השטעטל נבנה באולפן בווארשה; חלק מהצילומים החיצוניים נעשו בקרקוב. הדיאלוגים נכתבו על ידי יצחק מנגר.
  • געלעבט און געלעכט (לחיות ולצחוק), 1933, עם חיים יעקבזון, מקס וילנר, פינקס לבנדע, ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Miriam Kressyn, Jewish Women's Archive (באנגלית)
  2. ^ Kressyn, Miriam, www.jewishvirtuallibrary.org
  3. ^ Obituary: Miriam Kressyn, The Independent, ‏1996-11-16 (באנגלית)
  4. ^ Caraid O'Brien | Yiddish Book Center, www.yiddishbookcenter.org (באנגלית)
  5. ^ זלמן זילברצוויג, לקסיקון תיאטרון כיף יידישן, ספר שלישי, 2371
  6. ^ Corey Kilgannon, Yiddish Theater Bids Farewell to Shifra Lerer, City Room, ‏2011-03-15 (באנגלית)