מרין מאצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרין ג'וי מאצי
Marin Joy Mazzie
Marin and Me (10496866243) (cropped).jpg
לידה 9 באוקטובר 1960
רוקפורד, אילינוי, ארצות הברית
פטירה 13 בספטמבר 2018 (בגיל 57)
מנהטן, ניו יורק, ארה"ב
סוגה מועדפת שחקנית, זמרת
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1983 – 13 בספטמבר 2018 (כ־35 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת מערב מישיגן
  • Boylan Catholic High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג ג'ייסון דניאלי
http://www.marinmazzie.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרין ג'וי מאצי (Marin Joy Mazzie) (9 באוקטובר 196013 בספטמבר 2018) הייתה שחקנית וזמרת אמריקאית ידועה בתיאטרון המוזיקלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאצי נולדה ברוקפורד, אילינוי, וסיימה בהצטיינות את לימודיה באוניברסיטת מערב מישיגן, שם קיבלה תארים בתיאטרון ומוזיקה[1]. כבר בגיל צעיר התעניינה מאצי בתיאטרון והחלה להופיע ולשיר במקהלת הכנסייה בגיל 8 וללמוד פיתוח קול בגיל 12. היא המשיכה לשחק בבית הספר ובקולג' תוכנית תיאטרון קיץ והייתה שוליה בתיאטרון אסם באוגוסטה, מישיגן[2][3]. בזמן שהופיעה בתיאטרון האסם, התיידדה מאצי עם המלחין ג'ונתן לארסון, שבהמשך יכתוב את רנט.

מאצי הייתה נשואה לשחקן עמית מברודוויי ג'ייסון דניאלי, אותו הכירה ב-1996 במחזה שהציגו יחד, "נשים טרויאניות: סיפור אהבה" (Trojan Women: A Love Story)[4][5].

מאצי מתה בבוקר ה-13 בספטמבר 2018, לאחר מאבק בן שלוש שנים בסרטן השחלות. היא הותירה אחריה בעל, אם ואח[6]. לציון עבודתה של מאצי, האורות של כל תיאטרון בברודוויי התעמעמו למשך דקה אחת בשעה 18:45 ב-19 בספטמבר 2018[7].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את לימודיה בקולג' ב-1982, עברה מאצי לעיר ניו יורק ועשתה את הופעת הבכורה שלה בניו-יורק ב-1983, בקבוצת תיאטרון הספרייה (Equity Library Theatre) עם המחזמר: "איפה צ'ארלי?" בתור קיטי ורדן[8]. היא הופיעה ב-1991 באוף ברודוויי במופעים: "קנדר ואב רוויו" וב"העולם מסתובב", וכן בסיבוב הופעות לאומי בן 10 החודשים בשנה שלאחר מכן. היא המשיכה לשחק תפקידים בכיכובה בלמעלה מחצי תריסר תוכניות בברודוויי וגם פיתחה מופע קברט והופיעה בטלוויזיה.

בשנת 1994 יצרה מאצי את התפקיד של קלרה במחזמר "פסיון" של סטיבן סונדהיים. ההפקה הזו הייתה בולטת בסצנת הפתיחה שלה שבה היא הייתה עירומה במיטה עם הכוכב השותף ג'ר שיי[9]. בשנת 1998 מאצי התחילה את תפקידה של אמא בהפקה המקורית של המחזמר "רגטיים" (Ragtime)[10] של לין אהרן וסטיבן פלהרטי. היא שיחקה את התפקידים הכפולים של לילי ונסי/קתרין בחידוש של "נשקי אותי, קייט" באוף ברודוויי ב-1999 ולאחר מכן עברה להפקה של ווסט אנד בשנת 2001[11]. כל שלושת התפקידים זיכו אותה במועמדויות לפרס טוני.

במאי 2008 היא הופיעה בתור גונבורה (Guenevere) עם גבריאל ביירן בתור המלך ארתור ונייתן גאן בתור לנסלוט ב"קמלות" (Camelot), הצגת קונצרטים מבוימת, בפילהרמונית של ניו יורק, מאת אלן ג'יי לרנר (מחזה ופזמונים) ופרדריק לאו (מוזיקה), בבימויו של לוני פרייס. ההופעה של הפקה זו ב-8 במאי 2008 שודרה ארצית בשידור חי ממרכז לינקולן ב-PBS.

מאצי הופיעה בדרמה "אנרון" (Enron), שהושקה בברודוויי באפריל 2010, כסגנית נשיא החברה קלאודיה רו[12]. היא החליפה את אליס ריפלי בתור דיאנה ב"קרוב לנורמלי" (Next to Normal) ב-19 ביולי 2010, מול בעלה האמיתי, ג'ייסון דניאלי, בתור דן. הם המשיכו עם התוכנית עד שההפקה בברודוויי נסגרה ב-16 בינואר 2011[13].

ב-20 בנובמבר 2009, מאצי הופיעה בגרסה מחודשת של ההצגה שנכשלה "קארי" בברודוויי משנת 1988, בתור מרגרט ווייט. היא המשיכה עם ההפקה שנפתחה באוף-ברודוויי, ב-1 במרץ 2012, בתיאטרון לוסיל לורטל.

מאצי הופיעה בתור הלן סינקלייר במחזמר מאת וודי אלן/סוזן סטרומן "כדורים מעל ברודוויי: המחזמר" (Bullets Over Broadway: The Musical), שרץ בברודוויי מאפריל עד אוגוסט 2014. היא קיבלה את התפקיד הראשי של אנה לאונוונס מקלי אוהרה בלינקולן סנטר בחידושו של המחזמר "המלך ואני". מאצי החלה להופיע ב-3 במאי 2016, והמשיכה עם ההופעה עד לסגירתה ב-26 ביוני 2016[14].

קונצרטים, טלוויזיה והקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאצי הופיעה גם בטלוויזיה. בסיטקום: "עדיין עומדת" (Still Standing), מאצי וקווין ניילון שיחקו זוג שכנים אנטגוניסטים בתפקידים חוזרים.

היא הופיעה בקביעות בקברטים ובקונצרטים. היא הופיעה בקונצרט צדקה חגיגי בקרנגי הול ב-1998, "ברודוויי האהובה עליי: הנשים המובילות " (My Favorite Broadway: The Leading Ladies"), בהנחיית ג'ולי אנדרוז[15]. היא ובעלה, ג'ייסון דניאלי, יחד עם פיית' פרינס, ביצעו קונצרט כמחווה לג'רי הרמן באוקטובר-נובמבר 2003 ביוטה עם הסימפוניה של יוטה. זה היה דומה למחווה להרמן שמאצי ביצעה עם הבוסטון פופס במאי 2003[16].

מאצי ובעלה הופיעו בעונת הקברט באזור המפרץ (סן פרנסיסקו) ב-23 באוקטובר 2005, כשביצעו את תוכניתם "מולך". בנובמבר 2005[17] הם הוציאו אלבום, "מולך" (Opposite You) ( לייבל PS Classics), המורכב משירים שהושרו בתוכנית הקברט שלהם[18].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאצי הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס טוני, על הופעותיה כקלרה ב"תשוקה" (1994), האם ב-רגטיים (Ragtime) (1998), ולילי ונסי/קת'רין בסרט "נשקי אותי, קייט" (1999). על עבודתה בנשקי אותי, קייט, מאצי הייתה מועמדת גם לפרס דרמה דסק (Drama Desk) ופרס אוליבייה, והיא זכתה בפרס "מעגל המבקרים החיצוני" (Outer Critics Circle).

מאצי הוכנסה להיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי לשנת 2017, בטקס בתיאטרון גרשווין שנערך בנובמבר 2017. באפריל 2019, הוכרז שמאצי תקבל פרס טוני מיוחד לאחר המוות על מורשתה כתומכת לבריאות האישה[19].

הופעות במה (נבחרות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: בברודוויי אלא אם כן צוין אחרת
  • ביג ריבר (1985): מרי ג'יין ווילקס (מחליפה)
  • אל תוך היער (1987): רפונזל (מחליפה)
  • תשוקה (1994): קלרה (מקורי)
  • מחוץ לעולם הזה (קונצרט מבוים במסגרת סדרת הקונצרטים הדרנים!) (1995): הלן[20]
  • רגטיים (1998): אמא (מקורי)
  • נשקי אותי, קייט (מחודש)(1999): לילי ונסי/קתרין
  • איש לה מנשה (מחודש) (2002): אלדונסה (דולצ'יניאה) (מחליפה)
  • 110 בצל (מחודש, לוס אנג'לס) (2004): ליזי קארי[21]
  • בריגדון (מחודש, לוס אנג'לס) (2004): פיונה מקלארן
  • ספאמלוט (2006–2008): הגברת של האגם (מחליפה)
  • קאמלוט ( קונצרט מבוים של הפילהרמונית של ניו יורק ) (2008): גונבורה
  • אנרון (2010): קלאודיה רו (מקורי)
  • ליד נורמלי (2010): דיאנה גודמן (מחליפה)
  • קארי (מחודש, מחוץ לברודוויי) (2012): מרגרט ווייט
  • כדורים מעל ברודוויי (מקורי) (2014): הלן סינקלייר
  • המלך ואני (מחודש) (2016): אנה לאונוונס (החלפה)
  • אש ואוויר (מקורי, מחוץ לברודוויי) (2018): מיסיה סרט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלושה בוגרים מצטיינים בשם הבוגרים הנכבדים, חדשות אוניברסיטת מערב מישיגן, ‏27 לספטמבר 2000 (באנגלית)
  2. ^ פאטי בוהלר, ראיון עם ג'ייסון דניאלי ומרין מאצי מברודווי, חדשות פילדלפיה, ‏11 בפברואר 2005 (באנגלית)
  3. ^ זוכה פרס הבוגרים המכובד לשנת 2000, חדשות אוניברסיטת מערב מישיגן, ‏2000 (באנגלית)
  4. ^ TJ פיצ'רלד, מזי ודניאלי עושים מוזיקה יפה אצל פיינשטיין, עולם ברודוויי, ‏27 למרץ 2009 (באנגלית)
  5. ^ בן ברנטלי, "ביקורת תיאטרון; מלחמה אפית שנפתרה עם גרשווין דיטי", ניו יורק טיימס, ‏3 ביולי 1996 (באנגלית)
  6. ^ ויאגאס, רוברט, מרין מאצי, כוכבת הראגטיים והתשוקה, מתה בגיל 57", מגזין שטר המשחק, ‏13 לספטמבר 2018
  7. ^ מאט ווינדמן, אורות ברודווי עומעמו עבור כוכבת הבמה מרין מאצי, AMNY, ‏20 לספטמבר 2018 (באנגלית)
  8. ^ ג'ון ווילסון, תיאטרון: צ'ארלס אבוט ב"איפה צ'רלי"?, הניו יורק טיימס, ‏16 למרץ 1983 (באנגלית)
  9. ^ ויליאם א. הנרי השלישי, תיאטרון: עלוב אי פעם, טיים, ‏23 במאי, 1994 (באנגלית)
  10. ^ ולרי ריגסבי, רגטיים, בית מוזיקלי בברודווי
  11. ^ מארק שנטון, נשקי אותי, קייט, מה על הבמה, ‏31 לאוקטובר 2001 (באנגלית)
  12. ^ קנת ג'ונס, מרין מצי מצטרפת לקאסט של אנרון מברודווי, Playbill, ‏2 במרץ 2010 (באנגלית)
  13. ^ רוברט דיימונד, הזוג הנשוי מזי ודניאלי משתלטים על NEXT TO NORMAL, עולם ברודווי, ‏3 ביוני 2010 (באנגלית)
  14. ^ אדם הטריק, בלעדי: מרין מאצי תחליף את קלי אוהרה ב"מלך ברודווי ואני", פלייביל, ‏16 בפברואר 2016 (באנגלית)
  15. ^ קנת ג'ונס, 'ברודווי האהובה שלי הנשים המובילות' בתקליטור; בחנויות 16 בנובמבר, פלייביל, ‏22 באוקטובר 1999 (באנגלית)
  16. ^ אנדרו גאנס, דניאלי יצטרף למאצי ופרינס כדי במחווה מחודשת לג'רי הרמן, פלייביל, ‏7 באוגוסט, 2003 (באנגלית)
  17. ^ אנדרו גאנס, מזי, דניאלי, דה האס ומייסון קבעו לעונת הקברט באזור המפרץ, פלייביל, ‏20 בספטמבר, 2005 (באנגלית)
  18. ^ סטיבן סוסקין, על התקליט: "מולך" ו"סגולה בסכנה" של מצי ודניאלי, פלייביל, ‏13 בנובמבר, 2005 (באנגלית)
  19. ^ ריאן מקפי, מרין מאצי, ג'ייסון מייקל ווב ומעצב קינג קונג סוני טילדרס יקבלו פרסי טוני מיוחדים לשנת 2019, פלייביל, ‏29 באפריל, 2019 (באנגלית)
  20. ^ הולדן, סטיבן, "ביקורת תיאטרון", הניו יורק טיימס, ‏1 באפריל 1995 (באנגלית)
  21. ^ פרלמוטר, שרון, "לוס אנג'לס - '110 בצל', מדברים בברודווי, ‏4 ביולי 2004 (באנגלית)