מרינה חינסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרינה חינסטה
Marina Ginesta.jpg
לידה 29 בינואר 1919
טולוז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 2014 (בגיל 94)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד
מקום מגורים ברצלונה
הרפובליקה הדומיניקנית
פריז
ידועה בשל מופיעה בתמונה האייקונית שהפכה לסמל למלחמת האזרחים בספרד, והתפקיד של נשים במלחמה.
שנות הפעילות 1935-1939
פרסים והוקרה Fastenrath award (1977) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרינה חינסטה אי קולומה (29 בינואר 19196 בינואר 2014) הייתה לוחמת במלחמת האזרחים הספרדית, וחברה באיחוד הנוער הסוציאליסטי. היא התפרסמה בשל תמונה שצולמה על ידי חואן גוסמן על הגג של מלון קולון בברצלונה ביולי 1936, בזמן ההתקוממות הצבאית בעיר. הצילום הפך לאחד הדימויים האיקוניים של מלחמת האזרחים הספרדית.[1]

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינסטה נולדה בטולוז, שבצרפת, ב-29 בינואר 1919, למשפחה ספרדית שהיגרה לשם לצורך עבודה. משפחתה הייתה חלק מתנועות השמאל של מעמד הפועלים. שני הוריה היו חייטים: אמה - אמפרו קולומה צ'למטה, מוולנסיה, ואביה - ברונו חינסטה מנובנס, ממנרסה. היא עברה לברצלונה עם הוריה בגיל 11. מאוחר יותר, חינסטה הצטרפה למפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של קטלוניה. כשפרצה המלחמה, היא עבדה כעיתונאית וכמתורגמנית של מיכאיל קוצוב, כתב העיתון פרבדה.[2] במהלך המלחמה, חינסטה נפצעה, ופונתה לבית חולים במונפלייה. מכיוון שצרפת הייתה תחת כיבוש הנאצים, היא ברחה לרפובליקה הדומיניקנית. בשנת 1946 היא נאלצה לעזוב את המדינה בגלל הרדיפות של הדיקטטור רפאל טרוחיו. ב-1952 חינסטה נישאה לדיפלומט בלגי וחזרה לברצלונה. היא עברה לפריז בתחילת שנות ה-70, ונשארה שם עוד מותה בגיל 94 בינואר 2014.[1]

הצילום המפורסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה המפורסמת צולמה ב-21 ביולי 1936. בצילום, נערה בת 17 עם הרובה על גג בית המלון Hotel Colón. מכיוון שעבדה כעיתונאית, זו בעצם הייתה הפעם היחידה שחינסטה נשאה נשק.[1] התמונה הופיעה על עטיפת הספר Las Trece Rosas‏ (13 השושנים) מאת קרלוס פונסקה, שסיפר על לכידתן והוצאתן להורג של 13 נשים צעירות על ידי כוחותיו של פרנקו במהלך מסע הטיהור שערך ואשר נקרא “saca de agosto” - איסוף אוגוסט.

המלון נהרס לאחר המלחמה, ובמקומו הוקם הבניין שמשכן את הבנק Banco Español de Credito.[3]

עד כמה שהתמונה נהייתה מפורסמת, האישה שמופיעה בה לא ידעה על קיומה עד שנות חייה המאוחרות, וגם הציבור לא ידע מי בתמונה. לעיתים קרובות התמונה מתויגת בשוגג כתמונתה של לוחמת המהפכה הספרדית לוסיה סאנצ'ס סאורניל. היה זה רק בשנת 2006 שחוקרת בסוכנות חדשות זיהתה אותה בתמונה כשבחנה ארכיב היסטורי של המלחמה וראתה שזו אותה אישה שמופיעה בתמונה נוספת שהייתה זמינה הודות להיכללותה בספר הזכרונות של מיכאיל קוצוב. כשמצאו את חינסטה והראו לה את התמונה, היא אמרה, "התמונה אכן מייצגת את הרגשתנו באותו רגע. הגיע זמנו של הסוציאליזם, ואורחי המלון עזבו. היינו באופוריה."[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Muere en París Marina Ginestà, la miliciana que fue un icono de la Guerra Civil" (בספרדית). Radio y Televisión Española. 6 בינואר 2014. 
  2. ^ "Muere Marina Ginestà, la sonrisa que plantó cara al fascismo" (בספרדית). Público. 6 בינואר 2014. 
  3. ^ "HOTEL COLON (II) Plaça Catalunya (1918-1941)" (בקטלאנית). Barcelofilia: Inventari de la Barcelona desapareguda. 16 בפברואר 2013. 
  4. ^ Marina Ginestà - obituary, The Telegraph, 08 January 2014.