מרינה טבאסום
 | |
| לידה |
1968/1969 (בת 57 בערך) דאקה, פקיסטן  |
|---|---|
| מקום לימודים |
Bangladesh University of Engineering and Technology |
| תחום יצירה | אדריכלית |
  | |
מרינה טבאסום (בבנגלית: মারিনা তাবাসসুম; נולדה ב-1968 או 1969) היא אדריכלית בנגלית.[1] טבאסום היא האדריכלית הראשית של המשרד Marina Tabassum Architects.
בשנת 2016 זכתה טבאסום בפרס אגא חאן לאדריכלות על עיצוב מסגד Bait-ur-Rouf בדאקה, בנגלדש.[2] בשנת 2020 דורגה על ידי מגזין פרוספקט במקום השלישי ברשימת ההוגים הגדולים ביותר בעידן הקורונה, תוך דגש על עיצוב מבנים המותאמים לסביבתם הטבעית.[3] בשנת 2022 הייתה הדרום אסייתית הראשונה שזכתה בפרס מפעל חיים של הביאנלה בליסבון. בשנת 2024 נבחרה לאחת מ-100 האנשים המשפיעים בעולם על פי מגזין טיים.[4]
חיים מוקדמים והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טבאסום נולדה בדאקה, בנגלדש, בתו של אונקולוג. משפחתה היגרה לדאקה מהודו במהלך חלוקת בנגל (אנ') בשנת 1947. היא למדה בבית הספר והמכללה לנערות Holy Cross בדאקה. בשנת 1994 סיימה תואר באדריכלות באוניברסיטת ההנדסה והטכנולוגיה של בנגלדש.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995 ייסדה טבאסום את משרד האדריכלות URBANA יחד עם קסף צ'ודהורי, ויחד עיצבו מספר פרויקטים במשך כעשור.[6][7] בשנת 2005 הקימה את משרד Marina Tabassum Architects, שבו היא משמשת כאדריכלית הראשית.
מאז 2005, היא משמשת כמרצה אורחת באוניברסיטת BRAC ומלמדת קורסים על אדריכלות עכשווית בדרום אסיה. היא גם מנחה סטודיו לתואר ראשון באוניברסיטת אסיה פסיפיק, ומרצה במוסדות אקדמיים וכנסים רבים. מאז 2015 היא מנהלת התוכנית האקדמית במכון בנגל לאדריכלות, נופים והתיישבות.[8] היא משמשת כפרופסור לעיצוב אדריכלי מותאם לאקלים באוניברסיטת הטכנולוגיה של דלפט בהולנד.[9]
טבאסום עיצבה את מסגד Bait-ur-Rouf בדאקה, שהושלם בשנת 2012 וזכה לשבחים רבים, כולל פרס אגה חאן לאדריכלות בשנת 2016.[10][11]
פרויקטים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון העצמאות, דאקה, בנגלדש (1997–2006)
- A5 Residence, דאקה, בנגלדש (2001)
- Comfort Reverie, דאקה, בנגלדש (2006–2011)
- בית נופש בפרידאבאד, דאקה, בנגלדש (2009)
- מסגד Bait-ur-Rouf, דאקה, בנגלדש (2012)
- Panigram Eco Resort and Spa, ג'סור, בנגלדש (2018)
- Khudi Bari, בתי מגורים לאזורים חופיים בבנגלדש (2020)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ראשון על האנדרטה לעצמאות ומוזיאון מלחמת השחרור (1997)
- פרס אדריכל השנה של בהיירון סינג שקהוואט (2001)
- פרס עשרת הנשים המצטיינות מאת Anannya (2004)
- פרס אגא חאן לאדריכלות עבור מסגד Bait-ur-Rouf (2016)
- פרס זיכרון ארנולד וו. ברונר (2021)
- מדליית סואן (2021)
- פרס מפעל חיים של הביאנלה בליסבון (2022)
- מגזין טיים – רשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם (2024)[4]
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Marina Tabassum Architects: In Bangladesh (2023)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Architecture fuses engineering, arts". The Daily Star (באנגלית). 2016-03-19. נבדק ב-2024-04-20.
- ^ Fixsen, Anna (3 באוקטובר 2016). "BIG, Zaha Hadid Architects Among 2016 Aga Khan Award Recipients". Architectural Record. נבדק ב-11 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The world's top 50 thinkers for the Covid-19 age" (PDF). Prospect. 2020. נבדק ב-2020-09-08.
- ^ 1 2 "TIME 100 Most Influential People 2024". TIME. 2024. נבדק ב-31 ביולי 2024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "MTA Profile". mtarchitekts.com. נבדק ב-11 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hockin, Rowena (17 ביוני 2014). "Marina Tabassum: Ideas over gender". Architecture AU. נבדק ב-11 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mortuza, Shamsad (5 באפריל 2008). "'New styles of Architecture, a change of heart'". The Daily Star. נבדק ב-29 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Marina Tabassum - Director, Academic Program, Bengal Institute". Bengal Institute profile, 3 February 2018
- ^ "Prof. M. Tabassum".
- ^ Karim, Naimul (17 ביוני 2016). "Marina Tabassum: An architect in search of roots". The Daily Star. נבדק ב-11 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Frearson, Amy (9 במאי 2016). "Zaha Hadid among architects shortlisted for 2016 Aga Khan Award". De Zeen.
{{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרינה טבאסום".