מרינה נעמת
| לידה |
22 באפריל 1965 (בת 60) טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן |
|---|---|
| מדינה |
איראן |
|
www | |
מרינה נעמת (בפרסית: مارینا نعمت; נולדה ב-22 באפריל 1965) היא סופרת קנדית ילידת איראן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעמת נולדה בטהראן, איראן למשפחה נוצרית. סבה וסבתה מצד אימה היו רוסים.
ב-1982, בהיותה בת 17, שלוש שנים אחרי המהפכה האיראנית, נעצרה נעמת בגלל מאמר שכתבה לעיתון בית הספר המבקר את הממשלה החדשה. היא ישבה שנתיים בכלא אווין, בית סוהר לאסירים פוליטיים שפעל עוד מימי השאה. בזמן מאסרה היא עונתה באכזריות, נידונה למוות ואף הועמדה כבר מול כיתת היורים אולם עלי, סוהר בכיר וחבר משמרות המהפכה, שהחליט שהיא תהיה אשתו, הציל אותה אך אילץ אותה להתאסלם ולהינשא לו בעודה אסירה בכלא. ברבות הימים נרצח עלי באיראן, אך משפחתו סייעה לה להשתחרר בשחרור מוקדם. היא נישאה, בניגוד לחוק האיראני עם אהובה-מנוער הנוצרי, והם יצאו מטהראן ב-1991. השניים היגרו לקנדה (דרך הונגריה), הם מתגוררים בטורונטו ולהם שני בנים[1].
ב-2007 כתבה את ספרה "האסירה מטהראן", שמגולל את קורותיה באיראן. הספר היה רב-מכר ויצא לאור ב-28 מדינות.
נעמת זכתה על הספר בפרס הכבוד האנושי מטעם הפרלמנט האירופי ובפרס גרינזיין קאבור האיטלקי.
ספרה השני "אחרי טהראן" משנת 2010 מספר על חייה החדשים במערב.
ספריה בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האסירה מטהראן: סיפור חיים (2006), תרגמה מאנגלית: אינגה מיכאלי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010.
- אחרי טהראן: חיי החדשים (2010), תרגמה מאנגלית: שרה ריפין, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2011.
- The Best Canadian Essays (2017)
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותה אסירה בכלא אווין אולצה נעמת להתאסלם ולהינשא בנישואין כפויים לסוהר, אותו היא מכנה בספרה עלי מוסאווי. לאחר שחרורה היא שבה לדתה הנוצרית.
היא מתגוררת בטורונטו, נשואה ואם לשני בנים. היא מרצה בנושאי מאבק בעינויים, ומלמדת בקורסים לכתיבה יוצרת באוניברסיטת טורונטו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרינה נעמת- מיה סלע, המהפכה שבפנים: הבריחה מטהראן של הסופרת מרינה נעמת, באתר הארץ, 20 בפברואר 2011
- אריק וייס, האסירה מטהרן: מרינה נעמת שרדה את הגיהנום האיראני, נענע 10 (וידאו), 26 בפברואר 2011
- בועז ביסמוט, "איראן עוד לא מוכנה למהפכה", ישראל היום, 4 במרץ 2011
- מישל שפרד, "ביתי, הסיוט שלי", באתר דה סטאר, 22 באפריל 2007 (באנגלית)
- "ברית עם השטן", סידני מורנינג הראלד, 19 במאי 2007 (באנגלית)
מרינה נעמת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בועז ביסמוט, "איראן עוד לא מוכנה למהפכה", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012
