מריקוקב ברהנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריקוקב ברהנו
Merikokeb Berhanu
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1977 (בת 47 בערך)
אדיס אבבה, אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אדיס אבבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריקוקב ברהנואנגלית: Merikokeb Berhanu; נולדה ב-1977) היא ציירת אתיופית בינלאומית אשר חיה כיום בארצות הברית, ואשר ייצגה את אתיופיה בביאנלה ה-59 של ונציה ב-2022.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברהנו נולדה באדיס אבבה, בירת אתיופיה. סיימה את לימודיה בבית הספר לאמנויות ועיצוב של אוניברסיטת אדיס אבבה בשנת 2002, שם למדה עיצוב ציורי קיר. היא הציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות שונות במדינות אפריקאיות כגון אוגנדה, סודאן וג'יבוטי, ובאירופה בגרמניה ובצרפת. ברהנו עבדה בסטודיו נוביה, מרכז תרבות וסטודיו לאמנות בלב אדיס אבבה, אותו הקימה יחד עם קבוצת אמנים נוספים. כיום חיה ועובדת במרילנד, ארצות הברית.[1]

סמליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שחיה ועבדה בעיקר בסביבות עירוניות, ברהנו אומרת שהיא שואבת השראה מהטבע, נהנית לבודד עצמה מהעולם החיצון, להתעמק בתת-המודע שלה, להביע רגשות אישיים בצורות וצבעים, כל מה שלא ניתן לתקשר מילולית.

התייחסויותיה החוזרות ונשנות ל"אבני הבניין של החיים", תאים אנושיים או אורגניים, נועדו להזכיר את החיבור ההדדי של החיים ואת המקצבים האוניברסליים שלהם , חגיגה של צורות נושאות חיים. כמו גם העובר, עוד סמל שחוזר על עצמו, המייצג את הולדת הרעיונות והדעות של אנשים והזנה.

מעולם לא ניסיתי לתקשר את הציורים שלי במילים; אני תמיד מחפשת את הצורות, הקווים והסידורים שיכולים לבטא את המקבילה החזותית של הרגשות והמחשבות שלי. אני רוצה שהצופים ביצירה שלי 'ישמעו' את מה שיש לתמונות לומר באמצעות הכוח שלהן. ניתן לחוות תחושה באמצעות אלמנטים של אמנות. החיים שאנו עוברים דרכם, האור, הקו, המורכבות והצפיפות של מה שמקיף אותנו, הערפל הסמיך והעשן, האושר והתקווה, האומללות והאושר, כל האלמנטים דוחפים אותי לחשוב ולצייר, לתפיסה שלי להתגבש באמצעות אלמנטים חזותיים כצורה של שפה.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנותה של ברהנו הושפעה מהאליטה של האמנים המודרניסטים האתיופיים של המאה העשרים. בנוסף אליהם, גם של אמנים מערביים מהמאה העשרים כמו ג'ורג'יה או'קיף והילמה אף קלינט, עם ציוריהן המתארים את מצביהם הרגשיים, והצורה בה תורגמו רגשות ורעיונות לסמלים מופשטים. דרכה של ברהנו לייצג את עולמה הפנימי מזכירה במקצת את רצונם של הציירים האירופיים לברוח מהמציאות, להביע חלומות וחזיונות אישיים באמצעות קומפוזיציה, צורות וצבעים, אך עם חותם אפריקאי אופייני.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יקום סלולרי
  • ללא כותרת LIII (2021)
  • ללא כותרת LIV (2021)
  • ללא כותרת LV (2021)
  • ללא שם LXX (2021)
  • XLI ללא כותרת (2019)
  • ללא כותרת III, סדרת התבוננות גופנית, גלריה לאמנות מעגל (2017)

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המוזיאון הלאומי של אתיופיה (2011)
  • ניירובי (2015)
  • גלריה לאמנות יפה של אדיס (2016)
  • גלריה לאמנות רד היל
  • Beneath the Surface: The Mysteries of Living and Dying, Addis Fine Art Project Space בלונדון (2019)[2]
  • יקום סלולרי, אדיס Fine Art, לונדון (2020)
  • Addis Calling: Vortic Edition, Addis Fine Art, לונדון (2021)[3]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1.54 יריד האמנות האפריקאי, לונדון (2019, 2016, 2015)
  • אמנות אתיופית, שרתון אדיס באדיס אבבה (2010, 2011, 2012, 2013)
  • Art Lab Africa, יריד האמנות של קייפטאון בקייפטאון (2017, 2015)
  • הדיוקן העצמי שלי, גלריית אסני באדיס אבבה (2011)
  • אשרה, גלריית לאפטו באדיס אבבה (2013)
  • הביאנלה לאמנות, ונציה, (2022)[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]