מרי ורגהיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרי ורגהיס
Mary Verghese
Mary Varghese standing.jpg
לידה 1925
קוצ'י, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בדצמבר 1986 (בגיל 61 בערך)
ולור, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו, הראג' הבריטי, Dominion of India עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל פיתוח תחום השיקום הרפואי בהודו
השכלה מכללת מהרג'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מדענית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Padma Shri in medicine עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרי פותהיסריל ורגהיסאנגלית: Mary Puthisseril Verghese‏; 192517 בדצמבר 1986) הייתה רופאה הודית, מבין חלוצי תחום הרפואה השיקומית בהודו. ב-1963, נטלה על עצמה את ניהול המחלקה הראשון לפיזיותרפיה ושיקום בהודו, בבית החולים כריסטיאן מדיקל קולג' (CMC), בוולורה. עבודתה הייתה מרכזית להתפתחות שירותי בית החולים עד להקמת המוסד הראשון הייעודי לרפואה שיקומית בהודו, ב-1966.[1] בהכרה בתרומותיה לתחום הרפואה, הוענק לה בשנת 1972 פרס פאדמה שרי, מבין הפרסים האזרחיים החשובים שניתנים מאת ממשלת הודו.[2]

קרן מרי ורגהיס, שנוסד על שמה, מעניק כל שנה את פרס ד"ר מרי ורגהיס למצוינות בהעצמת יכולות, מאז 2012.[3][4]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי ורגהיס נולדה בכפר צ'ראי, שבקוצ'ין, קרלה, הודו, למשפחה אמידה. אביה היה מנהיג מכובד בכנסייה המקומית ובקהילה. היא הייתה השביעית מבין שמונה ילדים במשפחה. לאחר לימודי התיכון, מרי למדה במכללת מהרג'ה. היא למדה לתואר שני ברפואה ב-CMC, אותו סיימה ב-1952. היא הצטרפה למחלקת הגינקולוגיה כדי להתמחות ברפואת נשים.[5]

פציעה והמשך קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד השיקום הרפואי על שם מרי ורגהיס, בוולורה

בזמן ההתמחות שלה, בשנת 1954, הייתה ורגהיס מעורבת בתאונת דרכים, וספגה פגיעה לחוט השדרה. בפציעות שלה טיפל ד"ר פול בראנד, אשר לאחר מכן נהיה למנחה המקצועי שלה, תחתיו למדה מיומנויות כירורגיות לטיפול ושיקום של חולי צרעת. היא עצמה עברה טיפול שיקומי בפרת, שבאוסטרליה, ולאחר מכן התקבלה כמתמחה במכון לרפואה פיזיקלית ושיקום בניו-יורק, בהנחיית ד"ר הווארד א. ראסק, מחלוצי התחום. בסיום ההתמחות בשנת 1962, היא חזרה להודו כראשת מחלקת רפואה פיזיקלית ושיקום ב-CMC. היא קידמה את הקמת המכון הראשון לשיקום בהודו, שנפתח ב-1966. היא התמקדה בעבודת שיקום של נפגעי חוט השדרה, צרעת, ופגיעה מוחית. היא המשיכה לעבוד בבית נוצרי המכללה-CMC עד 1976.[6]

מרי ורגהיס מקבלת את פרס פאדמה שרי

ב-1963 יצאה לאור הביוגרפיה שלה, בכותרת: "קח את ידי: סיפורה המדהים של ד"ר מרי ורגהיס", אותה חיברה דורותי קלארק וילסון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהכרה בתרומותיה לרפואה בהודו, ובפרט לתחום שיקום פיזי, הוענק לורגהיס בשנת 1972 פרס פאדמה שרי על ידי הנשיא של הודו, ורהגירי ונקטה גירי. ב-1985 זכתה ורגהיס בפרס וורלד ויז'ן (World Vision Award).

מותה ומורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורגהיס נפטרה בדצמבר 1986. מרכז השיקום שיסדה שנים קודם לכן, נקרא על שמה בעקבות מותה. קרן מרי ורגהיס, אותו הקימה זמן קצר לפני מותה, מנהל תוכניות הכשרה מקצועות לאנשים נכים ובעלי מוגבלויות.[7] ב-2012 נוסד בקרן גם הפרס על שמה, שמכיר במצוינות בתחום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי ורגהיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]