מרי ורגהיס
 | |
| לידה |
1925 קוצ'י, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1986 (בגיל 61 בערך) ולור, הודו |
| לימודי רפואה |
מכללת מהרג'ה |
| תפקידים | פיתוח תחום השיקום הרפואי בהודו |
| פרסים והוקרה |
פאדמה שרי לרפואה |
  | |
מרי פותהיסריל ורגהיס (באנגלית: Mary Puthisseril Verghese; 1925 – 17 בדצמבר 1986) הייתה רופאה הודית, מבין חלוצי תחום הרפואה השיקומית בהודו. ב-1963, נטלה על עצמה את ניהול המחלקה הראשון לפיזיותרפיה ושיקום בהודו, בבית החולים כריסטיאן מדיקל קולג' (CMC), בוולורה. עבודתה הייתה מרכזית להתפתחות שירותי בית החולים עד להקמת המוסד הראשון הייעודי לרפואה שיקומית בהודו, ב-1966.[1] בהכרה בתרומותיה לתחום הרפואה, הוענק לה בשנת 1972 פרס פאדמה שרי, מבין הפרסים האזרחיים החשובים שניתנים מאת ממשלת הודו.[2]
קרן מרי ורגהיס, שנוסד על שמה, מעניק כל שנה את פרס ד"ר מרי ורגהיס למצוינות בהעצמת יכולות, מאז 2012.[3][4]
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי ורגהיס נולדה בכפר צ'ראי, שבקוצ'ין, קרלה, הודו, למשפחה אמידה. אביה היה מנהיג מכובד בכנסייה המקומית ובקהילה. היא הייתה השביעית מבין שמונה ילדים במשפחה. לאחר לימודי התיכון, מרי למדה במכללת מהרג'ה. היא למדה לתואר שני ברפואה ב-CMC, אותו סיימה ב-1952. היא הצטרפה למחלקת הגינקולוגיה כדי להתמחות ברפואת נשים.[5]
פציעה והמשך קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן ההתמחות שלה, בשנת 1954, הייתה ורגהיס מעורבת בתאונת דרכים, וספגה פגיעה לחוט השדרה. בפציעות שלה טיפל ד"ר פול בראנד, אשר לאחר מכן נהיה למנחה המקצועי שלה, תחתיו למדה מיומנויות כירורגיות לטיפול ושיקום של חולי צרעת. היא עצמה עברה טיפול שיקומי בפרת, שבאוסטרליה, ולאחר מכן התקבלה כמתמחה במכון לרפואה פיזיקלית ושיקום בניו-יורק, בהנחיית ד"ר הווארד א. ראסק, מחלוצי התחום. בסיום ההתמחות בשנת 1962, היא חזרה להודו כראשת מחלקת רפואה פיזיקלית ושיקום ב-CMC. היא קידמה את הקמת המכון הראשון לשיקום בהודו, שנפתח ב-1966. היא התמקדה בעבודת שיקום של נפגעי חוט השדרה, צרעת, ופגיעה מוחית. היא המשיכה לעבוד בבית נוצרי המכללה-CMC עד 1976.[6]
ב-1963 יצאה לאור הביוגרפיה שלה, בכותרת: "קח את ידי: סיפורה המדהים של ד"ר מרי ורגהיס", אותה חיברה דורותי קלארק וילסון.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהכרה בתרומותיה לרפואה בהודו, ובפרט לתחום שיקום פיזי, הוענק לורגהיס בשנת 1972 פרס פאדמה שרי על ידי הנשיא של הודו, ורהגירי ונקטה גירי. ב-1985 זכתה ורגהיס בפרס וורלד ויז'ן (World Vision Award).
מותה ומורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורגהיס נפטרה בדצמבר 1986. מרכז השיקום שיסדה שנים קודם לכן, נקרא על שמה בעקבות מותה. קרן מרי ורגהיס, אותו הקימה זמן קצר לפני מותה, מנהל תוכניות הכשרה מקצועות לאנשים נכים ובעלי מוגבלויות.[7] ב-2012 נוסד בקרן גם הפרס על שמה, שמכיר במצוינות בתחום.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Mary Verghese". Department of PMR, CMC, Vellore.
- ^ Padma Shri Awardees – Padma Awards – My India, My Pride – Know India: National Portal of India
- ^ "Amar Seva Sangam founder-president honored". The Hindu. 19 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mishra, Anil Dutta (2009). World Crisis and the Gandhian Way. New Delhi: Concept Publishing Company. p. 128. ISBN 8180696006.
- ^ Full text of "Take My Hands The Remarkable Story Of Dr Mary Verghese"
- ^ Silver Jubilee Souvenir of the Rehabilitation Institute, 1991
- ^ Murthi, P.V.V. (20 בפברואר 2012). "More rehabilitation centres needed for paraplegics". The Hindu. Chennai, India.
{{cite news}}: (עזרה)