מרי מרגרט קמרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי מרגרט קמרון
Mary Margaret Cameron
קבר משפחת קמרון
קבר משפחת קמרון
לידה 1865
Portobello, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1921 (בגיל 56 בערך)
Turnhouse, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי מרגרט קמרוןאנגלית: Mary Margaret Cameron‏; 9 במרץ 186515 בפברואר 1921) הייתה אמנית סקוטית, ידועה בתיאוריה את חיי היומיום הספרדיים. היא הציגה 54 עבודות באקדמיה הסקוטית המלכותית בין השנים 1886 ו-1919.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי מרגרט קמרון[1] נולדה ב-9 במרץ 1865 בפורטובלו שבאדינבורו, השלישית מתוך שישה ילדים של מרי בראון סמול ודאנקן קמרון.[2] אביה היה קשור לחברת הדפוס ומכשירי הכתיבה באדינבורו של מקנבן וקמרון והממציא של ציפורן העט "ווייברלי". אביה היה גם הבעלים של העיתון "אובן טיימס". קמרון הייתה אחותה הצעירה פלורה מקאוליי - אלמנתו של הכומר רוברט בלייר - שהייתה עורכת העיתון "אובן טיימס" עד מותה ב-1958, בגיל 99.

קמרון החלה לראשונה את החינוך האמנותי שלה בגיל 16 דרך האקדמיה לציור של אדינבורו, וזכתה בפרסים מגיל 17.[3] היא למדה שיעורים בקולג' הווטרינרי של אדינבורו כדי לשכלל את הבנתה באנטומיה של בעלי חיים, ופיתחה מיומנות מיוחדת לתיאור סוסים. זה שיקף את העניין המוקדם שלה בנושאים יוצאי דופן, ונעזר ביכולתה להשתמש בסוס שלה כמודל.

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1900 נסעה קמרון למדריד בספרד כדי ללמוד את עבודתו של הצייר הספרדי מהמאה ה-17, דייגו ולאסקס.[4] היא התאהבה במדינה, באנשיה ובתרבותה. היא ציירה סצנות ספרדיות רבות, נושאים אלימים וגבריים כמו שדות קרב, מרוצי סוסים ובעיקר מלחמות שוורים,[1] וחיה זמן מה במדריד ובסביליה. היא יצרה מחלוקת בסקוטלנד מולדתה על התיאור המציאותי שלה את סצנות מלחמות השוורים האכזריות לפעמים.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמרון הייתה חברה מייסדת במועדון האמנות לנשים של אדינבורו ובתערוכה הראשונה של אגודת האמנים הסקוטים, היא הייתה מעורבת מאוחר יותר באקדמיה הסקוטית המלכותית. (RSA) היא הציגה בשנת 1901, כאשר נשים יכלו רק להציג ב-RSA אבל לא הפכו לחברות. בקשתה להיות מועמדת עם פיבי אנה טראקייר וכריסטינה פטרסון רוס, אך נשים לא נבחרו לאקדמיה עד 1938. לקמרון היו שלושה ניסיונות כושלים נוספים להתקבל כחברה.[6]

היא הציגה 56 יצירות ב-RSA בין 1886 ל-1919.[7] ציור שלה קיבל "אזכור מכובד" בסלון פריז ב-1904.[8] הדיוקן הזוכה תיאר את אחותה פלורה עם שני כלבי הבורזוי הרוסיים שלה משני צדדיה. הציור, יחד עם אחד מציוריה הספרדיים של קמרון, פורסם בספר "נשים ציירות בעולם" (1905).[9]

קמרון ערכה ארבע תערוכות יחיד בין השנים 1908 ו-1913 באדינבורו, לונדון ופריז, כאשר מבקר שיבח את "הכוח, הקלות וחוסר הפחד שלה".

בנוסף להיותה אמנית מוכשרת, קמרון הייתה גם בלשנית מוכשרת, ודיברה צרפתית וספרדית באופן שוטפת.[10] היה לה גם ידע טוב בגרמנית ובאיטלקית, וידעה מספיק רוסית כדי לקרוא ולתרגם אותה.

ב-30 ביוני 1905 קמרון התחתנה עם אלכסיס מילאר, סוחר סוסים ומנהל עבודה מאדינבורו, בסנט מרטין-אין-דה-פילדס בלונדון.[11]

מרי קמרון מתה בכפר במערב אדינבורו, ב-15 בפברואר 1921, והיא קבורה בבית הקברות דין באדינבורו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקמרון יש מספר קטן של ציורים באוספים הלאומיים הבריטיים. דיוקן של קמרון בעבודה בסטודיו שלה, מאת ג'ון בראון אברקרומבי, מוחזק על ידי הגלריה הלאומית של סקוטלנד. היא תוארה כ"פורצת דרך" עבור נשים אמניות ושוויון מגדרי.[12]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי מרגרט קמרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Reynolds, Sian (2007). Paris-Edinburgh: Cultural Connections in the Belle Epoque. Aldershot, Hampshire, England: Ashgate Publishing, Ltd. p. 61.
  2. ^ "Scotland, Births and Baptisms, 1564–1950"
  3. ^ Helland, Janice (2000). Professional women painters in nineteenth-century Scotland : commitment, friendship, pleasure. Aldershot [u.a.]: Ashgate. pp. 151–169.
  4. ^ Strang, Alice (2015). Modern Scottish Women: Painters and Sculptors 1885–1965. Edinburgh: National Galleries of Scotland. p. 42
  5. ^ "Mary Cameron, Scotch Artist, is Severely Criticised for Painting Spanish Bull Fights". The Milwaukee Sentinel. 17 July 1910
  6. ^ "Mary Cameron: A Life in Paint | News & Press | Scottish Art News | Fleming collection". www.flemingcollection.com
  7. ^ Ballin, Ada S. (1904). Womanhood, Volume 12. Office of Womanhood, Strand, London, England. p. 109
  8. ^ Caw, Sir James Lewis (1908). Scottish painting, past and present, 1620–1908. Edinburgh, Scotland: T. C. and E. C. Jack. pp. 429
  9. ^ "Women Painters of the World". gutenberg.org. 1905. pp. 124, 131, 155.
  10. ^ Births, Deaths, Marriages". The Scotsman, Edinburgh Scotland. 18 February 1921. p. 10.
  11. ^ Cameron, Mary, Millar, Alexis, London and Surrey, England, Marriage Bonds and Allegations, 1597–1921, Ancestry.com, Salt Lake City, UT, USA
  12. ^ "Mary Cameron: A Life in Paint | News & Press | Scottish Art News | Fleming collection". www.flemingcollection.com.