מרי צ'ייפין קרפנטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרי צ'ייפין קרפנטר
Mary Chapin Carpenter
קרפנטר בהופעה
לידה 21 בפברואר 1958 (בת 61)
פרינסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קאנטרי, רוק, פולק, Adult contemporary music
עיסוק זמרת-יוצרת, זמרת, אמנית רחוב עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.marychapincarpenter.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרי צ'ייפין קרפנטר אנגלית: Mary Chapin Carpenter; נולדה ב-21 בפברואר 1958) היא זמרת-יוצרת אמריקאית. קרפנטר שווקה תחילה בתור זמרת קאנטרי, והיא נחלה במסגרת זו הצלחה, כולל ארבעה סינגלים שהגיעו לעשרים המובילים במצעדי הקאנטרי. אך בשנות ה-1990 מצאה קרפנטר קהל רחב עוד יותר, על אף שהמוזיקה שלה נהייתה מורכבת יותר, פוליטית יותר, ופחות ידידותית לרדיו. היא זכתה בחמישה פרסי גראמי, והיא היחידה שזכתה ארבע פעמים ברצף בתור זמרת הקאנטרי הטובה ביותר, בין השנים 1992–1995. היא מכרה יותר מ-12 מיליון תקליטים ברחבי העולם, והוכנסה להיכל התהילה לפזמונאים בנאשוויל ב-2012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפנטר נולדה ב-1958 בפרינסטון, ניו ג'רזי, לאביה צ'ייפין קרפנטר ג'וניור, מנהל במגזין לייף, ואמה מרי בואי רוברטסון. היא התגוררה ביפן משנת 1969 עד 1971, ואז וושינגטון די. סי.[1] 

נגר מתארת את ילדותה, בתור "די טיפוסית לפרברים". הטעם המוזיקלי שלה הושפע על ידי אחיותיה, והיא הייתה מאזינה לThe Mamas & the Papas, הביטלס, ג'ודי קולינס, וכדומה[2] כאשר קרפנטר הייתה בת 16, ההורים שלה התגרשו, אירוע שהשפיע עליה קשות, ועליו כתבה בשיר שלה "בית הקלפים". קרפנטר בילתה את רוב זמנה בתיכון בניגון על גיטרה ופסנתר.[3] למרות עניינה במוזיקה, היא לא חשבה להופיע בציבור, עד אשר אחרי סיום התיכון אביה הציע לה להופיע באירוע "מיקרופון פתוח", חוויה מלחיצה עבור קרפנטר הביישנית.[4] אך היא צלחה את הערב, ומאוחר יותר אף אירחה אירוע מיקרופון פתוח בבר בשכונת קליבלנד פארק של וושינגטון די. סי. במשך מספר שנים.[5]

קרפנטר סיימה תואר ראשון בתרבות אמריקאית באוניברסיטת בראון ב-1981. היא ניגנה במהלך הקיץ בסצנת המוזיקה של וושינגטון, שם פגשה את הגיטריסט ג'ון ג'נינגס, שמאוחר יותר הפך למפיק שלה ויצר עמה שיתופי פעולה. עם זאת, היא עדיין החשיבה את המוזיקה לתחביב, ותכננה להשיג "עבודה אמיתית". היא הפסיקה להופיע בעת שחיפשה עבודה, אבל אחרי כמה ראיונות החליטה לחזור למוזיקה. ג'נינגס שיכנע את קרפנטר לנגן חומר מקורי במקום גרסות קאבר. בתוך כמה שנים, היה לה מנהל מקצועי והקלטת דמו, ואלו הובילו לחוזה עם קולומביה רקורדס.

תקליטים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הראשון של קרפנטר, Hometown Girl, הופק על ידי ג'ון ג'נינגס ויצא בשנת 1987. שירים מהאלבום הושמעו בתחנות רדיו ציבוריות ובקמפוסים, אבל רק אחרי שקולומביה החלו לקדם את קרפנטר כאמנית קאנטרי, היא מצאה לעצמה קהל רחב יותר.[6] במשך זמן רב, נגר היה אמביוולנטית לגבי התיוג הזה, ואמרה שהיא מעדיפה את המונח "זמרת-יוצרת" או לפחות להוסיף "לוכסן רוק" (במובן של קאנטרי/רוק). היא אמרה בראיון ל"רולינג סטון" ב-1991: "מעולם לא ניגשתי לתהליך כתיבת המוזיקה מתוך מקום של קטגוריזציה, כך שזה מפריע להיות קורבן של הדבר הזה".

ישנם מבקרי מוזיקה שטוענים שהסגנון של קרפנטר מכסה מגוון השפעות רחב הרבה יותר מאשר אלה של קאנטרי ופולק בלבד. מבקר TIME מגזין, ריצ'רד קורליס תיאר את השירים באלבום שלה A Place in the World כ"מזכירות את המוזיקה המוקדמת של הביטלס או מוטאון מתגלגל",[7] ובביקורת על האלבום שלה Time* Sex* Love* צוין שההרמוניות מזכירות את The Beach Boys, ושיש שימוש בלופים של גיטרה ואף בנגינת סיטאר ברצועה אחת,[8] כולם האלמנטים שלא מצויים בדרך כלל באלבומי קאנטרי ופולק.

אחרי שיצא אלבומה משנת 1989 State of the Heart, קרפנטר הוציאה את Shooting Straight in the Dark ב-1990, אשר הניב את הסינגל המצליח ביותר שלה עד לנקודה זו, זוכה פרס הגראמי "Down at the Twist and Shout". שנתיים מאוחר יותר, הוציאה קרפנטר את האלבום המצליח ביותר שלה עד כה,  Come On Come On (1992). האלבום הגיע לסטטוס פלטינה x4, ונשאר ב-100 המובילים של מצעד הקאנטרי יותר מ-97 שבועות, ובסופו של דבר הוליד שבעה סינגלים שעלו למצעדים. Come On Come On זכה גם לשבחי המבקרים; קרן שומר, מבקרת של ה"ניו יורק טיימס", כתבה שקרפנטר "עלתה בשורות הקאנטרי בלי פלאש או רהב: ללא שיער גדול, שמלות מנצנצות, או הופעות מדמיעות... והאלבום Come On Come On, המועשר בעדנותה ש קרפנטר, נהיה חזק יותר, ויפה יותר עם כל האזנה."[9]

לשירים של Come On Come On היו את התכונות שהפכו למזהות את עבודתה של קרפנטר: הומורי, מקצב קאנטרי-רוק מהיר, עם מוטיבים של התמדה, רצון, עצמאות, המשולבים לסירוגין עם בלדות איטיות ומופנמות, המדברות על בעיות חברתיות או ביחסים.[10] הסינגל "Passionate Kisses", קאבר לשירה משנת 1988 של לוסינדה ויליאמס, הגיע בשיאו למספר 4 במצעד Hot Country Songs, והיה הראשון מבין שיריע של קרפנטר לחצות אל מצעדי הפופ המיינסטרימים, והגיע למספר57 במצעד בילבורד הוט 100 ולמספר 11 במצעד המוזיקה העכשווית.[11]

אך היה זה הסינגל השישי, "He Thinks He'll Keep Her", שהיה הלהיט הכי גדול מהאלבום, והגיע למספר 2. במצעד הקאנטרי של בילבורד, ולמספר 1 במצעד הקאנטרי Radio & Records.

הצלחה בשנות ה-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה של Come On Come On, קרפנטר כתבה שירים עבור מגוון רחב של אמנים, כולל ג'ואן באאז, שהקליטה את "Stones in the Road" עבור אלבומה משנת 1992 Play Me Backwards, לאחר ששמעה את קרפנטר שרה אותו בהופעה חיה. היא כתבה גם השיר "ג'ון ויקלס בות" שביצע טוני רייס באלבום שלו משנת 1992 Native American. זמרת הפופ סינדי לאופר כתבה יחד איתה את "Sally's Pigeons", והוא נכלל באלבומה משנת 1993 Hat Full of Stars. זמרת הקאנטרי ווינונה ג'אד הקליטה את יצירתה של קרפנטר "Girls With Guitars" ב 1993 לאלבום Tell Me Why. ג'אד הוציאה את השיר כסינגל ב-1994, ועל זה אמרה קרפנטר שהוא "הדבר הכי מרגש שקרה לי, ככותבת שירים", והוא הגיע בשיאו למספר 10 במצעד Hot Country Songs.[12]

מאוחר יותר, קרפנטר כתבה את "Where Are You Now", אשר טרישה יירווד הקליטה לאלבום משנת 2000 Real Live Woman; השיר הגיע למקום 45 במצעד הקאנטרי. בשנת 1990, קרפנטר הקליטה דואט עם שון קולווין (השתיים הופיעו לעיתים קרובות באלבומים אחת של השנייה), והיא שרה גיבוי בשיר של רדני פוסטר "Nobody Wins",[13] ועבור דולי פרטון (בסינגל מ-1993 "Romeo"), וכן עבור ג'ואן באאז בהקלטה חיה ב-1995 של "Diamonds & Rust". היא גם ביצעה מספר הופעות עם באאז והאינדיגו גירלז בשם The Four Voices במהלך באמצע וסוף שנות ה-1990.

האלבום הבא של קרפנטר היה Stones in the Road ב-1994, עליו נכתב בעיתון היום בארה " ב "בלי להישמע כלל כפי שכוכבת קאנטרי הייתה אמורה להישמע בעבר, קרפנטר היא אחת הכוכבות הגדולות של הז'אנר." Stones in the Road מכר רק בסביבות שני מיליון עותקים, אבל הוא היה הצלחת קרוס-אובר והיה לפופולרי בקרב קהלים מחוץ לז'אנר הקאנטרי. גם ב-1994, קרפנטר תרמה את השיר "Willie Short" לאלבום ההתרמה למען האיידס Red Hot + Country. האלבום השישי של קרפנטר, Place in the World, יצא ב-1996 לשלל תשבחות, בפרסומים מגוונים כמו TIME, "פיפל", Elle, "ניו יורק פוסט", USA Today ו"בוסטון גלוב". 

ב-1996, הקאבר של קרפנטר לשירו של ג'ון לנון "Grow Old With Me", מתוך אלבום מחווה ללנון, Working Class Hero, הפך ללהיט במצעד המוזיקה העכשווית. שירה "10,000 Miles" היה לשיר ההיכר של הסרט משנת 1996 סרט לכל המשפחה Fly Away Home.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001, קרפנטר הוציאה את אלבום האולפן הראשון שלה מזה חמש שנים, Time*Sex*Love. בביקורת ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי באלבום "קשה יותר מאשר אי פעם להגדיר [את קרפנטר] מבחינה סגנונית".[14] 

Time*Sex*Love נמכר בפחות עותקים מאשר עבודתה המוקדמת יותר של קרפנטר, ורק סינגל אחד ממנו עלה למצעדים, "Simple Life", אשר הגיע לשיאו למקום 53 במצעד Hot Country Songs

בשנת 2004, קרפנטר הוציאה את Between Here and Gone, אלבום נוגה שהתייחס לאירועים כגון פיגועי 11 בספטמבר ומותו של הזמר דייב קרטר.[15] האלבום זכה לביקורות מהטובות בקריירה שלה.

אלבום האולפן התשיעי של קרפנטר, The Calling, יצא בשנת 2007, וכלל התייחסויות לסוגיות של פוליטיקה עכשווית, כולל להשפעה של הוריקן קתרינה ("Houston"), וסולידריות עם הדיקסי צ'יקס, אשר חוו התייחסות שלילית מאוהדי קאנטרי בשל התנגדותן למלחמה ("On With the Song"). בתוך פחות משלושה חודשים לאחר השקת האלבום, נמכרו יותר מ-100,000 עותקים בארצות הברית, ללא סיוע משמעותי של השמעה בתחנות קאנטרי מסחריות. בסוף אותה שנה יצא אלבום חג המולד, Come Darkness, Come Light, ששילב חומר מקורי ומסורתי. שני אלבומים אלה יצאו בלייבל Zoë .[16]

אלבומה העשירי, The Age of Miracles יצא ב-27 באפריל 2010.[17] הוא הגיע מיד למקום 28 במצעד האלבומים, המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו מאז 1996.

ב-2012 יצא האלבום, Ashes and Roses; ב-2013 הקליטה בפעם הראשונה עם תזמורת, שיצא בתחילת 2014 בשם Songs from the Movie. ב-2016, עברה לחברת תקליטים חדשה, איתם הוציאה שני אלבומים עד כה, The Things That We Are Made Of ב-2016, ו-Sometimes Just the Sky ב-2018.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 קרפנטר נישאה לקבלן טים סמית'. הם התגרשו ב-2010.[18][19]

לאורך הקריירה שלה, תמכה קרפנטר באופן פעיל במספר ארגונים למטרות שונות, ביניהם CARE (אחד הארגונים ההומניטריים הבינלאומיים הוותיקים ביותר) וכן Habitat for Humanity (ארגון שבונה בתים עבור משפחות חסרות אמצעים). היא גם ערכה הופעות לגיוס כספים למטרות כגון מיגור של מוקשים.

קרפנטר מתגוררת באפטון, וירג'יניה.[20]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Academy of Country Music

  • 1990 Top New Female Vocalist
  • 1992 Top Female Vocalist

Americana Music Honors & Awards

  • 2010 Spirit of Americana/Free Speech Award

Country Music Association

פרסי גראמי

  • 1992 ביצוע הקאנטרי הטוב ביותר של זמרת - "Down at the Twist and Shout"
  • 1993 ביצוע הקאנטרי הטוב ביותר של זמרת - "I Feel Lucky"
  • 1994ביצוע הקאנטרי הטוב ביותר של זמרת - "Passionate Kisses"
  • 1995 אלבום הקאנטרי הטוב ביותר - "Shut Up and Kiss Me"
  • 1995 ביצוע הקאנטרי הטוב ביותר של זמרת - "Shut Up and Kiss Me"

תואר לשם כבוד

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמובי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום מקום שיא במצעדים הערות
US
Country
[21]
US
[22]
US
Folk
[23]
CAN
Country
[24]
CAN
[25]
UK
[26][27]
Hometown Girl

1987

State of the Heart

1989

28 183
Shooting Straight in the Dark

1990

11 70
  • MC: זהב
  • RIAA: פלטינום
Come On Come On

1992

6 31 4
  • BPI: כסף[28]
  • MC: פלטינום*2
  • RIAA: פלטינום*4
Stones in the Road

1994

1 10 1 29 26
  • BPI: כסף[28]
  • MC: פלטינום
  • RIAA: פלטינום*2
A Place in the World

1996

3 20 13 36
  • MC: זהב
  • RIAA: זהב
Time* Sex* Love*

2001

6 52 57
Between Here and Gone

2004

5 50 92
The Calling

2007

10 59 95
Come Darkness, Come Light: Twelve Songs of Christmas

2008

30 155
The Age of Miracles (album)|The Age of Miracles

2010

6 28 1 101
Ashes and Roses
2012
16 72 7 26
Songs from the Movie
2014
75 6 95
The Things That We Are Made Of
2016
8 102 3 47
Sometimes Just the Sky
2018
29 13 74

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי צ'ייפין קרפנטר בוויקישיתוף

הערות שוליים [עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zimmerman, David. "Carpenter's foundation: Country star true to her folk roots", USA Today, 1994-10-05.
  2. ^ Wing, Eliza. "Country's Unlikely Star: Bending the genre, Mary-Chapin Carpenter shoots straight for the top", Rolling Stone, 1991-03-21.
  3. ^ Duncan, Petie Oliphant, and Stuart Duncan. "100 Years of Theatre", speech given at the Princeton Day School Centennial Follies, October 1999. Reprinted in Princeton Day School Mame playbill, February 2000.
  4. ^ Harrington, Richard. "Carpenter, Building a Name: The Washington Area's Singer-Songwriter & Her Label of Success", The Washington Post, 1989-06-11.
  5. ^ Ghosts of DC, "If Walls Could Talk: Nanny O'Briens [...]Gallagher's and Mary Chapin Carpenter", http://ghostsofdc.org/2014/02/10/nanny-obriens/, February 10, 2014
  6. ^ Corliss, Richard (24 באוגוסט 1992). "Getting there the hard way". Time. 
  7. ^ Corliss, Richard (11 בנובמבר 1996). "Ironic, don'tcha think?; Mary Chapin Carpenter and Shawn Colvin can teach their better-selling juniors a thing or two". Time. 
  8. ^ Abbott, Jim. "Chapin Carpenter is no longer sure if she can be called 'country'." The Orlando Sentinel, 2001-08-03.
  9. ^ Schoemer, Karen (9 באוגוסט 1992). "Recordings view: A Salute to the Quiet Heroines". The New York Times. 
  10. ^ Joyce, Mike. "Even After 10 Years, Surprises Remain; A Fond Look Back With Mary Chapin Carpenter", The Washington Post, 1999-05-31.
  11. ^ Chart numbers are based on information from the online databases RIAA Gold & Platinum Database, the UK BPI Sales Database, and UK Every Hit.
  12. ^ [[[:תבנית:BillboardURLbyName]] Wynonna Judd Artist Chart History], Billboard.com; retrieved 2007-11-28.
  13. ^ Morse, Steve. "A Better Place: Mary Chapin Carpenter's new CD presents her eclectic philosophy", The Boston Globe, 1996-11-29.
  14. ^ Sack, Kevin (14 באוגוסט 2001). "Confronting Middle Age With Songs And Pluck". The New York Times. 
  15. ^ "Mary Chapin Carpenter: A Thanksgiving Special", NPR All Things Considered, 2004-11-25. (Carpenter states: "Actually, I wrote this song after I learned about the passing of an extraordinary musician by the name of Dave Carter. He was a visionary songwriter, he was part of a duo called, Carter and Grammer....")
  16. ^ "Mary Chapin Carpenter Releases Christmas Album", CMT News
  17. ^ [1]
  18. ^ Kate Coleman (20 במאי 2004). "Music that 'happily transcends boundaries'". Miami Herald. 
  19. ^ Bob Curtright (18 ביולי 2012). "Songwriting helps Mary Chapin Carpenter ‘make sense of things’". The Wichita Eagle. 
  20. ^ Mary Chapin Carpenter's House in Afton, VA (Google Maps) Retrieved 2018-05-08.
  21. ^ "Mary Chapin Carpenter Chart History – Country Albums". Billboard. 
  22. ^ [[[:תבנית:BillboardURLbyName]] "Mary Chapin Carpenter Album & Song Chart History – Billboard 200"]. Billboard. 
  23. ^ "Mary Chapin Carpenter Chart History – Folk Albums". Billboard. 
  24. ^ "Results - RPM - Library and Archives Canada - Country Albums/CDs". RPM. 
  25. ^ "Results - RPM - Library and Archives Canada - Top Albums/CDs". RPM]]. 
  26. ^ "Mary Chapin Carpenter: Official Charts — Albums". The Official Charts Company. 
  27. ^ "Charts Logs: 1946 -- 2010". Zobbel. אורכב מ-המקור ב-7 May 2012. 
  28. ^ 28.0 28.1 "BPI Searchable Database". British Phonographic Industry. אורכב מ-המקור ב-September 28, 2011.