מרי רוג'רס ויליאמס
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1857 הרטפורד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1907 (בגיל 49) פירנצה, ממלכת איטליה |
| מקום לימודים |
|
  | |
מרי רוג'רס ויליאמס (באנגלית: Mary Rogers Williams; 30 בספטמבר 1857 - 17 בספטמבר 1907) הייתה אמנית טונליסטית ואימפרסיוניסטית אמריקאית, הידועה בדיוקנאות ונופים בפסטל ושמן.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי רוג'רס ויליאמס נולדה וגדלה בהרטפורד, קונטיקט, החמישית מבין ששת ילדיהם של אדוארד ויליאמס (1822–1871), אופה מצליח, ומרי אן ויליאמס (1824–1861). המורה המוקדם של מרי רוג'רס ויליאמס היה ג'יימס ולס שמפני, והיא למדה בליגת הסטודנטים לאמנות אצל ויליאם מריט צ'ייס ובחברה לאמנות דקורטיבית בהרטפורד. השיעורים שלה כללו רישום, ציור, פיסול, תולדות האמנות, "לימוד עיצוב בעבודה מעשית" ו"אנטומיה אמנותית ", היא כתבה קטלוג של אוסף הפסלים מגבס של המכללה. מדי פעם ביקרה בניו יורק וביקרה בסטודיו של חברה אלברט פינקהאם ריידר.[2]
כמעט בכל קיץ היא נסעה לאירופה, ביקרה בכפרים ושרטטה את הנוף ואת המקומיים. לעיתים היא טיילה בין עיירות, בין השאר משום שלא יכלה להרשות לעצמה כרכרה, ויצאה לדרך "לתפוס סקיצה" או "למצוא סקיצה", כפי שכתבה לאחיותיה. אף על פי שהייתה אפיסקופלית, היא השתתפה בשירותי הכנסיות הקתוליות באירופה וכתבה תיאורים מפוארים של התלבושות והמוזיקה לאחיותיה. היו לה אופניים מתוצרת הרטפורד לטיולים באזור הכפרי. היא התגוררה בפריז בשנים 1898–1899 ולמדה אז באקול דה ביו-ארטס אצל ג'יימס אבוט מקניל ויסלר.
היא הייתה חברה במועדון האמנות של ניו יורק, הציגה שם מספר פעמים וכן במקומות הכוללים את האגודה האמריקאית לצבעי מים (1892), האגודה לאמנות באינדיאנפוליס (1895), האקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה ועוד.
תערוכות הנצחה לאחר מותה התקיימו ב-1908 וב-1909 במועדון צבעי המים של פילדלפיה (באקדמיה של פנסילבניה), ועוד. הפרסומים ששיבחו אותה כוללים את הניו יורק טיימס, הרטפורד קוראנט ומגזינים שונים.
בשנת 1894, במאמר ב- Quarterly Illustrator, תיארה הסופרת אליזבת ויליאמס שמפני את מרי ויליאמס כ"אמנית בעלת אינסטינקט ותחושה פואטית נדירה".[3]
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמס נפטרה כמה ימים לאחר שאובחנה כחולה בגידול בבטן בפירנצה ונקברה בבית העלמין באלורי שם.
המשפחה והחברים ערכו את מלאי הציורים שלה יחד, ורובם נשארו באוסף פרטי בניו אינגלנד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kahn, Eve (2019). Forever Seeing New Beauties: The Forgotten Impressionist Mary Rogers Williams, 1857-1907. Middletown, CT: Wesleyan University Press
- ^ 1 2 Champney, Elizabeth Williams (1894). "Woman in Art," in Quarterly Illustrator, vol. 2, No. 6, April–June 1894, pp. 111–124.
- ^ Champney, Elizabeth Williams (1894). "Woman in Art," in Quarterly Illustrator, vol. 2, No. 6, April–June 1894, pp. 111–124.