מרי שייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליידי מרי שיל
Lady Mary Leonora Woulfe Sheil
לידה 1825
אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1869 (בגיל 44 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
תחום כתיבה יומן מסע
נושאי כתיבה איראן תחת שלטון קאג'אר, מנהגים ואורחות חיים
בן זוג סר ג'סטין שיל
צאצאים Laura Mary Sheil עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליידי מרי שיילאנגלית: Lady Mary Sheil;‏ 18251869) הייתה אישה בריטית, שערכה מסע לפרס במשך כ-4 שנים, וכתבה על הנעשה בפרס בתקופת הבאב.

היא הייתה מהנשים האירופאיות הראשונות שנסעו לסקר את הנעשה בפרס באותן השנים ומהנשים הראשונות שפרסמו ספר נסיעות[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי ליאונורה וולף נולדה למשפחה קתולית משגשגת באירלנד. שייל היא בתו של סטיבן וולף (אנ'), הברון הראשי של הממלכה האירית. מרי נישאה לסגן–קולונל (לימים סר) ג'סטין שייל (אנ') בשנת 1849.[2]היא נסעה עמו לפרס שם שימש בחמישייה הבריטית מאז 1836. הוא היה שר משנת 1844 עד 1853, והיה חלק משורת קצינים שנשלחו על מנת לאמן את הצבא הפרסי[3]. הוא היה מבוגר ממנה ב-22 שנים וכבר שהה בפרס במשימות שונות והפך לאדם מומחה בתחום שהיה יעיל בפרס עבור הבריטים. ליידי שייל פרסמה את "Glimpses of Life and Maners" בפרס בשנת 1856, והוא יומן הנסיעות שלה שהפך לספר הנסיעות הראשון שנכתב על ידי אישה.

ליידי שייל גרה בטהראן בין השנים 1849–1852, במסגרת עבודה של בעלה. היא הייתה מרותקת לגבולות החיים הדיפלומטיים. היא למדה פרסית כדי שתוכל לתקשר עם האנשים ולהעמיק ולהבין את המנהגים והמסורת המקומית.

מרי לא הייתה מטיילת טיפוסית אך נסיבות חייה אילצו אותה לנסוע. בהמשך מסעה היא קודמה לתפקידים דיפלומטיים גבוהים.

מרי שייל היא סופרת הנסיעות האירופית הראשונה שנסעה וחיה בפרס. היא חלק מקבוצה של מטיילות לפרס, ויומן הנסיעות שלה הוא בעל חשיבות היסטורית רבה.

המקומות שהיא ביקרה בהם היו מקומות שמעט מאוד גברים העזו להיכנס אליהם, אלא אם כן חיילים חמושים צעדו מאחוריהם. במסגרת המסע שלה לפרס היא לקחה סיכונים רבים וסיכנה את חייה.

לג'סטין ולמרי שייל נולדו עשרה ילדים, שלושה מתוכם נולדו במהלך המסע לפרס ובחזרה. אחד מילדיהם הוא הפוליטיקאי אדוארד שייל (אנ').[2]

בספר "Travellers to the Middle East from Burckhardt to Thesiger: An Anthology", ישנו כרך המתאר את המסע שלה כאישה לפרס.

מרי קבורה בבית קברות בדבלין, רחוק מבעלה שנקבר במקום אחר שנתיים מאוחר יותר.[2]

Glimpses of Life and Maners[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה של ליידי שייל נסמך לרוב על מידע שנאסף דרך בעלה, דרך שליחים בריטים בטהראן ומראיונותיה עם הנשים בהן פגשה בחצר השאה. הספר שכתבה הוא יומן שקיימה במהלך שהותה בפרס בין השנים 1849–1852.הספר ידוע זה מכבר בתרומת להבנת החברה הפרסית באותן שנים סוערות. ליידי שייל מצאה את עצמה מתגוררת בטהראן בתקופות יוצאות דופן, ותיעודי הנסיעות שלה מכילים כמה מהאזכורים המפורסמים המוקדמים ביותר לאירועים סביב הולדתה של אמונת הבאב, כולל תיאור על מות הקדושים שלו.

היא גם מתארת בצורה נוקבת ואוהדת את הטרגדיה סביב מותה של טהארה[3]אשר נרצחה בשל אמונתה הדתית. סופר על טאהרה כי בעת הכינוס הבאבי בבדשת הסירה את הרעלה בפני קהל גברים, ובכך למעשה ביטאה את היפרדות הדת הבאבית מהאסלאם.מעשה זה עורר מחלוקת רבה אפילו בתוך הקהילה הבאבית והבאב כינה אותה "טהורה" כדי להראות את תמיכתו בה. עד מהרה נעצרה והוכנסה למעצר בית בטהראן. באמצע 1852 היא הוצאה להורג בסתר בגלל אמונתה. היא נחשבת על ידי הבהאאים והבאאים האזלים לדוגמה לאומץ במאבק למען זכויות נשים.

מרי שייל מציינת כי היכולת לראות את האירועים וההתנהלות בחצר השאה עזרה לה להבין את מצבן של הנשים באזור. בנוסף היא נעזרה בבעלה על מנת להצליח לסקור נושאים רבים שלא היו נגישים לחקירה נשית באותן השנים בפרס.[3] בספרה, מתארת ליידי שייל את הבאביזם, ומתארת את אי השקט החברתי והדתי החריף בפרס במסגרת מחאות שערכו קבוצות שונות[3]. אחד מהאירועים הבולטים בספר הוא ניסיון ההתנקשות הכושל בחיי נאסר א-דין שאה קאג'אר בידי כמה מאמינים באבים ב-1852, מעשה שהחריף את האיבה בין השלטון ובין הדת הבאבית.

הספר כולל נספח של הערות מאת בעלה של ליידי שיל, סר ג'סטין שיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .Hussein M. and Mollanazar Zeinab A. 2017. The Scientific Research Journal of Translation Studies
  • (Farid.P. (2018). The First Female, European Travel Writer To Persia: Lady Mary Leonora Sheil (1825-1869
  • Geoffrey P. (2009). Nash. Travellers to the Middle East from Burckhardt to Thesige

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Farah Ghaderi, Reading Glimpses of Life and Manners: A Textual Practice, google scholar, ‏25/7/2012.
  2. ^ 1 2 3 The First Female, European Travel Writer To Persia: Lady Mary Leonora Sheil (1825-1869), The Iranian, ‏2018-11-14 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 Brendan Mc Namara, Lady Mary, Connections, ‏2011-03-04 (באנגלית)