מרי תותרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי תותרי
ماري توتري
מרי תותרי במרץ 2017
מרי תותרי במרץ 2017
לידה 4 בנובמבר 1958
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 2018 (בגיל 59)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סוציולוגיה, מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אילן פפה, גבי וימן
מוסדות אורנים - המכללה האקדמית לחינוך עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג הנרי תותרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי תותריערביתماري توتري; 4 בנובמבר 195814 ביולי 2018) הייתה מרצה, חוקרת, ומומחית לענייני החברה הפלסטינית. תותרי הייתה ראשת החוג לאזרחות במכללת אורנים, הערביה הראשונה שהתמנתה כחברת דירקטוריון הספרייה הלאומית בירושלים, חברת הנהלת האגודה הסוציולוגית הישראלית. תותרי הייתה פעילה חברתית וציבורית בתחום זכויות נשים ושוויון בין ערבים ויהודים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותרי נולדה ב-1958 בשכונת ואדי אלג'מאל בחיפה (לימים "עין הים") לאב מוכר פלאפל ואם עקרת בית, בת שנייה במשפחה בת שש נפשות. היא למדה בבית הספר הערבי קתולי נזירות כרמלית ובתיכון האורתודקסי הערבי בחיפה. סיימה תואר ראשון ב-1980 בספרות אנגלית ואומנות באוניברסיטת חיפה ועבדה כמורה לאנגלית בתיכון. ב-1992 סיימה תואר ראשון נוסף בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן המשיכה לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ולדוקטורט במדעי המדינה, גם הם באוניברסיטת חיפה. היא שימשה מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים.

תותרי נחשבה מומחית בנושא החברה הפלסטינית[1]. מחקריה עסקו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מעמד החברה הערבית בישראל, תקשורת ומגדר. בעבודת התזה שלה לתואר שני, בהנחייתו של סמי סמוחה, היא עסקה במקרה של כפר ברטעה, שנחצה על ידי הקו הירוק[2].

עבודת הדוקטורט, שכתבה בהנחייתם של אילן פפה וגבי וימן, הייתה בנושא "תקשורת ובניית אומה: התקשורת הפלסטינית כחקר מקרה"[3]. בעבודתה היא בחנה את תפקיד התקשורת הפלסטינית מאז תחילת תהליך אוסלו, תוך התמקדות בשבע השנים מהקמת הרשות הפלסטינית ועד לפרוץ האינתיפאדה השנייה. העבודה פורסמה כספר ב-2015.

לאחר סיום לימודי הדוקטורט התמנתה למרצה וראשת החוג לאזרחות במכללת אורנים, ובהמשך כיהנה גם כראשת החוג למדעי החברה, וכחברת הנהלת הפקולטה למדעי החברה והרוח. היא הייתה מנהלת משותפת של היחידה לעשייה אזרחית במכללה[4]. היא הרצתה בנושאי מגדר ואי שוויון מגדרי, ריבוד ואי שוויון בישראל, סוציולוגיה של הדת, סטטיסטיקה תיאורית והסקתית, השכלת ערביי ישראל, ונשים בעולם הערבי.

פעילותה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותרי הייתה פעילה בהתנדבות במספר ארגוני חברה אזרחית וערבית[5]:

  • חברת דירקטוריון הספרייה הלאומית
  • חברת הוועד המנהל של עמותת סיכוי
  • חברת הוועד המנהל של מרכז דיראסאת - מרכז ערבי למשפט ולמדיניות
  • חברת הנהלה של מרכז מהות - מידע הדרכה ותעסוקה לנשים
  • חברת הנהלה של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים
  • חברת הנהלה של מרכז אג'נדה, מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותרי נישאה מיד לאחר סיום לימודי התיכון להנרי תותרי, מורה למתמטיקה, והיא אם לשלוש בנות. בהן, ד"ר מנאל תותרי ג'ובראן, מרצה וחוקרת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מאיסה תותרי פאי'ורי, פוסט דוקטורנטית במכון טרומן ומונא תותרי עורכת דין.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הספרים והמאמרים שכתבה:

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר ביקורת, ליאת קוזמא. לנוכח בית הדין השרעי: תהליכי שינוי במעמדן של נשים מוסלמיות בישראל ובמזרח התיכון, תל אביב: רסלינג.

הרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי תותרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]