לדלג לתוכן

מרכז ברסטון לגרפיקה

מרכז ברסטון לגרפיקה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג סדנת הדפס
כתובת חוצות היוצר, ירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מוזיאון ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1975
תאריך פתיחה רשמי 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1990
קואורדינטות 31°46′29″N 35°13′36″E / 31.774592773587°N 35.226596562434°E / 31.774592773587; 35.226596562434
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"מרכז ברסטון לגרפיקה ירושלים" (נקראה לעיתים גם כ-"סדנת ברסטון") הייתה סדנת הדפס שפעלה בירושלים בין השנים 19751990.

בשנת 1973 התקבלה תרומה של 100,000 דולר משפחת ברסטון מלונדון, אנגליה, לשם מטרה של הקמת סדנת הדפס בירושלים. הייתה זו תקופה בה הפך ההדפס למדיום אמנות פופולרי ברחבי העולם. את התרומה קיבל מוזיאון ישראל שהפך לאחראי על הקמת הסדנה. הסדנה נועדה לשרת אמנים בינלאומיים ואמנים ישראלים נבחרים. באותה עת החלו מגעים בין המוזיאון לאגודת האמנים בירושלים, על מנת לצרף לסדנה העתידית סדנה נוספת שתיועד לאמנים ירושלמים. למרות מגעים אלו, הוקם בפברואר 1975 מרכז ברסטון לגרפיקה כחברה נפרדת לסדנת הדפס שהקים בית האמנים (לימים סדנת ההדפס ירושלים).[1]

עם פתיחת המרכז הוזמן הדפס האמריקאי מייק קניגן (Knign) לנהל את המרכז. בנוסף, קניגן הכשיר דפסים בטכניקת הדפס האבן, שהפכה לטכניקה העיקרית בסדנה. על הדפסים שהכשיר נמנתה גם אלימה, שייבאה אחר כך את הטכניקה אל סדנת ההדפס של בית האמנים תל אביב, אותה ניהלה בין השנים 19761978. בשנים הראשונות נעזר המרכז גם בדפסים חיצוניים בטכניקה של הדפס רשת. כך, לדוגמה, הודפסו מהדורות של הדפסי רשת של יצחק דנציגר (1976) בסדנת ההדפס ירושלים, וכן אריק קילמניק ולארי אברמסון, מסדנת ההדפס ירושלים, הדפיסו במרכז הדפס רשת של רוי ליכטנשטיין (1976).

לאחר כשנה, בעקבות בעיות קשות בניהול הכספי של המרכז ופשיטת רגל שלו, עזב קניגן את תפקידו והמוזיאון מינה את נחמה הילמן, מתנדבת של המוזיאון שאף תרמה כספים למרכז, למנהלת הסדנה. בהמשך נכנסו למרכז טכניקות נוספות על הדפס האבן, ובהן סוגי התחריט והתצריב השונים וכן דפוס רשת. במשך השנים לא הצליח המרכז להגיע לאיזון תקציבי רציף. ראשית מכיוון שנוהל בצורה לא תקינה מבחינה כספית, אולם חלק מכך נבע גם מבעיות בשיווק, בעיות שהתעצמו בשל ההחלטה לתת לאמנים קדימות במכירת העותקים שלהם (AP). למרות זאת, הצליח המרכז להפיק הדפסים באיכות טובה של אמנים רבים. על האמנים שהרבו לעבוד בסדנה נמנים אמנים כפנחס כהן גן, משה קופפרמן, אביגדור אריכא, אלימה ועוד. בשנת 1979 הוצגו יצירות של המרכז בתערוכה בגלריה שרה לוי בתל אביב-יפו ובשנת 1981 הוצגה במוזיאון ישראל התערוכה "הדפסים ישראלים מסדנת ברסטון".

על הדפסים בסדנה נמנו, יהודה ציון ודפס ערבי בשם חזאם (דפוס אבן), יצחק שוורץ (הדפס רשת), עמי רוזנברג (תחריט) ומייקל קניגן.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אפטר-גבריאל, רות, הדפסים ישראליים מסדנת ברסטון, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1981
  • טמיר, טלי, "מרכז ברסטון, סוף זמני", כל העיר, 18 בנובמבר 1988
  • עפרת, גדעון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2015, עמ' 187–189
  • Ronnen, Meir, "Everything But Money", The Jerusalem Post Magazine, December 17, 1976

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו: תיק הקמת סדנת ההדפס ירושלים, ארכיון סדנת ההדפס ירושלים