מרכז הבמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרכז הבמה הוא פסטיבל תיאטרון שנוסד בירושלים בשנת 2009 כדי לעודד יוצרים עצמאיים ליזום יצירה מאתגרת ומסקרנת, ולתת במה לתיאטרון ניסיוני ופורץ דרך. הפסטיבל מתקיים מדי שנה בירושלים ובמרכזו 13 מונודרמות ייחודיות המוצגות בהצגת בכורה במרכז ז'ראר בכר בעיר.

המנהלת האמנותית של הפסטיבל היא הכותבת והבמאית אורי אגוז, ובכל שנה נבחרת ועדה אמנותית שמלווה את הפסטיבל. בין היתר לקחו חלק בוועדה במאי התיאטרון והטלוויזיה רוני ניניו, מנכ"ל תיאטרון החאן דני וייס, מנכ"לית תיאטרון הפרינג' מיקרו הגב' אנה זימן ואחרים. הוועדה בוחרת בקפידה בכל שנה 13 יוצרים חדשים שיזכו להשתתף בפסטיבל, ומלווה אותם בכל התהליך. היצירות מגיעות משפות נרחבות של עולם התיאטרון – החל מתיאטרון קלאסי דרך תיאטרון חזותי, שילוב של תיאטרון ומחול, וידאו ארט ועוד.

פסטיבל מרכז הבמה הוא פרי יוזמה משותפת של הקרן לירושלים וראש מחלקת התרבות איל שר, והיוצרת אורי אגוז. משתתפי הפסטיבל זוכים למענק מהקרן לירושלים, לליווי אומנותי ודרמטורגי ולפלטפורמה שיווקית ופרסומית.

בארבע עונותיה עד כה הציגה מרכז הבמה כחמישים יצירות תיאטרון חדשות.

החל מהעונה הרביעית של הפסטיבל מתקיים שיתוף פעולה בין פסטיבל מרכז הבמה לפסטיבל ישראל. פסטיבל ישראל, הרואה במרכז הבמה פסטיבל משמעותי פורץ דרך עבור אומנים ויוצרים ומעלה בכורות תיאטרוניות מסקרנות ומאתגרות, מארח את כלל הצגות הפסטיבל, ופסטיבל מרכז הבמה מארח גם הוא את הצגות המונודרמה של פסטיבל ישראל.

במשך כשבועיים מוצגות בכל ערב הצגות הפסטיבל במרכז ז'ראר בכר בירושלים, ביתו של הפסטיבל.

מירב ההצגות שהועלו במרכז הבמה מצאו בית בתיאטראות הרפרטואר והפרינג', וממשיכות להופיע בפני קהל.

מיצירות הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המחזות המועלים יצירות ספרותיות שזכו לעיבוד בימתי, מחזאות מקור ישראלית ואף מחזות מתורגמים. לעיתים נקודת המוצא הינה אירוע היסטורי ייחודי, לעיתים דמות שבעקבותיה נבנה עולם שלם. מגוון אקלקטי של חומרים שמייצגים חוויה ישראלית מורכבת מרובדים שונים של היסטוריה, תרבות וחברה.

בין המחזות שהועלו עד כה נמנים "חוות החיות" לפי ג'ורג' אורוול בבימויו של רן שחף וביצוע ניר מנקי; "כעפעפי שחר" לפי חיים סבתו בבימויו של אבי א-שרף וביצוע ישראל מחלב; "משפט דויד" ע"פ ספרו של ג'וזף הלר בביצועו של אברהם סלקטר; "בת יפתח" מאת ובביצוע דנה דבורין ובבימוי קרן כהן; "בוקר של שוטים" לפי ספרו של יצחק בן נר, בבימוי רינה ברוך ובביצועו של קובי אדרת; "ציפור האש" לפי ספרו של יגאל סרנה בעקבות יונה וולך, בבימוי בילהה מס ובביצועה של חן אשרוב; "אולי מחר אני אהיה" בעקבות לאה גולדברג מאת ובביצוע שירה פרבר ובבימוי איה קפלן; "ז'אן ז'נה בן זונה" מאת ובביצוע ציון אשכנזי; "הזקן והים" לפי המינגווי בעיבוד ובימוי גדי צדקה ובביצוע אולג רודובילסקי; "המוקיון" לפי היינריך בל בבימוי ירון שילדקרוט ובביצוע אריאל קריז'ופולסקי; "מבוקש צעיר משכיל ומיואש" בעקבות היומנים של הרצל מאת ובביצוע יפים ריננברג; "כתב היד" לפי בשביס זינגר של תיאטרון מיקרו בבימוי אירינה גורליק ובביצוע מריה גורליק; "הכניסיני תחת כנפך" בעקבות אלמנתו של חיים נחמן ביאליק מאת ד"ר דליה כהן קנוהל בבימוי ליאת פישמן לני ובביצוע ענת פדרשניידר; "האישה מהאבטיח" מונודרמה בעקבות שיריה של חוה אלברשטיין מאת יובל גייער ושרון בר לב ובביצוע אדווה שרון אילן; "על החיים ועדה מוות" יצירה סאטירית של נטע ורז וינר; "יומן של ברזילאי" מאת ובביצוע אבנר פיינגלרנט ובבימוי רינה ברוך; "כנה" מאת די.סי מור בבימוי פרם-שי חרמון ושלמה פלסנר ובביצוע לביא זיטנר ועוד רבות אחרות.

"המרקיד" לפי יואב ברתל ואביגיל רובין שעלה בעונתו הראשונה של הפסטיבל זכה בפרס קיפוד הזהב לשנת 2010 כיצירת הפרינג' המובילה בארץ.

"ציפור האש" בעיבודה של בלהה מס ובביצועה של חן אשרוב זכתה בפרס קיפוד הזהב לשנת 2013 על העיבוד למחזה הטוב ביותר ובפרס השחקנית הטובה ביותר. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]