לדלג לתוכן

מרכז המצב של משרד החוץ

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז המצב של משרד החוץ
שר החוץ יאיר לפיד ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן מקבלים תדריך במרכז המצב של משרד החוץ על ידי שגריר ישראל בקייב על מלחמת רוסיה-אוקראינה, 2022
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד החוץ
ממשלה ממשלת ישראל

מרכז המצב של משרד החוץ הוא מרכז השליטה, הבקרה הדיווח והתיאום במצבי שגרה וחירום, המרכזי של משרד החוץ. מרכז המצב מאויש ופעיל בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה ומסוגל לתת מענה ראשוני לפניות של גופים ואזרחים, בכל שעה. המרכז ערוך לפעילות במצבי שיגרה ובמצבי חירום או משבר ופועל בשיתוף פעולה עם גופים רשמיים בארץ וברחבי העולם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים התבסס מרכז המצב של משרד החוץ כזירת ניהול משברים מרכזית עבור הדרג המדיני הבכיר בישראל, ושימש כמוקד שליטה ובקרה בעת אירועים בעלי השלכות דיפלומטיות וביטחוניות רחבות. במהלך אירועים ביטחוניים ואסונות טבע בעולם, הגיעו ראשי ממשלה, שרי חוץ ונשיאים למרכז המצב כדי לעקוב מקרוב אחר התפתחויות, לקבל תדרוכים בזמן אמת ולהנחות את המערך הדיפלומטי.

ב-2011 באירועי תקיפת שגרירות ישראל בקהיר עקבו ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם שר החוץ אביגדור ליברמן אחר השתלשלות האירועים וניהל את האירוע ממרכז המצב של משרד החוץ.[1]

במרץ 2016, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למרכז המצב במשרד החוץ. עם הגעתו לחדר המצב קיבל מאנשי משרד החוץ עדכון על הפעילות מול שלטונות טורקיה באשר לפצועים ולהרוגים בפיגוע באיסטנבול.[2]

שר החוץ יאיר לפיד ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן מקבלים תדריך במרכז המצב של משרד החוץ על ידי שגריר ישראל בקייב על מלחמת רוסיה-אוקראינה, 2022
נשיא המדינה יצחק הרצוג יחד עם שר החוץ אלי כהן מקבלים תדריך מדיני במרכז המצב, נובמבר 2024

ב-2019 ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למרכז המצב כדי לעקוב מקרוב אחר פעילות משרד החוץ, בעקבות התרסקות טיסה 302 של אתיופיאן איירליינס.[3]

ב-2022 עקב שר החוץ יאיר לפיד ממרכז המצב אחר פינוי האזרחים הישראלים, הדיפלומטים ומשפחותיהם מקייב עם פרוץ מלחמת אוקראינה–רוסיה.

ביולי 2024, בעקבות ניסיון החיסול של מוחמד דף, הנחה שר החוץ ישראל כ"ץ להפעיל את מרכז המצב במשרד בפעילות חירום, ועל ביצוע כמה פעולות מיידיות, ביניהן: קישור וקבלת מידע שוטף מצה"ל; גיבוש מסרים ודריכת המערך הדיפלומטי בעולם לפעילות מול מדינות וארגונים בין-לאומיים; הכנת כל ההיבטים המדיניים והמשפטיים ביחס לפעולה ומשמעותה; והדגשת נחיצותה והלגיטימיות שלה.[4]

בנובמבר 2024 במהלך תקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם כדי לנהל ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.[5]

תפקידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרכז המצב תפקידי ופעילות שונה במצב חירום ושגרה:[6]

תפקידים במצבי שיגרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קשר שוטף עם כלל גופי הביטחון בארץ
  • גורם מקשר לנקודות הכניסה לארץ וטיפול בכל מעברי הגבול
  • תאום וסיוע במתן אישורים לטיסות ועגינות מיוחדות
  • ריכוז מידע רלוונטי מן התקשורת, מן הנציגויות ומגורמי פנים וחוץ אודות התרחשויות המהוות סיכון לאזרחים ישראלים ולנציגויות ישראל בעולם
  • טיפול ומעקב אחר תלונות של אזרחים זרים

תפקידים מצב במצבי חירום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פעולות טרור בארץ ובחוץ לארץ
  • אי יציבות מדינית/פוליטית
  • אסונות טבע ותאונות בארץ ובחוץ לארץ
  • מבצעים מיוחדים – אד הוק
  • תיאום סיוע הומניטארי ושיגורו למדינה זרה.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרכז_המצב_של_משרד_החוץ&oldid=43206067"