מרכז העיר המודרני של גדיניה

מרכז העיר המודרני של גדיניה
Modernistyczne Centrum Gdyni
אתר מורשת עולמית
	בניין המשרדים לשעבר של הביטוח הלאומי הפולני (ZUS). כיום קווי אוקיינוס פולניים (PLO)
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2026, לפי קריטריון 4
שטח האתר	87.9 הקטאר
שטח אזור החיץ	335.88 הקטאר
קואורדינטות	54°31′10″N 18°32′20″E / 54.51953°N 18.53891°E
	modernizmgdyni.pl

מרכז העיר המודרני של גדיניה (פולנית Modernistyczne Centrum Gdyni) הוא אתר מורשת עולמית הנמצא ברובע שרודמיישצ'ה (Śródmieście - "מרכז העיר") של העיר גדיניה בפולין ואשר מוקדש לאדריכלות המודרנית, ובייחוד לסגנון הבינלאומי, האופייניים לעיר.

ייחודו של מרכז העיר הוא בכך שתוכנן ונבנה בסגנון המודרניסטי "יש מאין" במהלך שנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20, ובכך שהוא מהווה מבנה עירוני מודרני וקוהרנטי שבו הרעיונות המסורתיים של עיצוב עיר משולבים באופן ייחודי עם הדרישות החדשניות של האוונגרד המודרניסטי. עוד ניתן לציין את הדיאלוג והקשר הייחודייים שמרכז העיר מקיים עם הים והנמל, ואת היותו קומפלקס אדריכלי נרחב ומגוון מבחינה פונקציונלית ומודרני מבחינה טכנית, המציג מגוון רחב מאוד של צורות מודרניסטיות מוקדמות וממחיש את פריצת הדרך הסגנונית המודרניסטית^[1].

היסטוריה

האזכור הראשון של גדיניה בכתובים הוא מ-1253 עת הייתה יישוב קטן לחופי מפרץ גדנסק ובו כ-12 בתי אב. מצב זה השתמר במשך מאות שנים, ובעת חלוקת פולין הראשונה ב-1772 התגוררו בכפר 139 תושבים^[2]. עם החלוקה גדיניה יחד עם כל פומרניה נמסרה לפרוסיה. אוכלוסיית היישוב החלה לגדול וב-1871 מנתה 881 תושבים. בין השנים 1860-1870 נסללה מסילת ברזל משצ'צ'ין לגדנסק אשר עברה דרך גדיניה, וב-1894 נבנתה תחנת רכבת ביישוב. בתחילת המאה ה-20 נפתח בעיר אתר הנופש הראשון על חוף הים, ונסללה אליו דרך מתחנת הרכבת. בין השנים 1912-1916 נבנו לאורך הדרך הבתים הראשונים בני שתי קומות, וב-1913 נוסחה תוכנית הרחבה לאורך הדרך הקיימת, אך זו לא יצאה לפועל בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה ועם הקמתה מחדש של פולין, גדנסק על נמלה הוכרזה כעיר חופשית מחוץ לתחומי המדינה, דבר שהותיר לפולין פרוזדור גישה צר אל הים הבלטי, שכלל את גדיניה. ב-1921, החליטה ממשלת פולין להקים נמל חדש לחלוטין בגדיניה, יישוב בן מעט יותר מ-1,200 תושבים בלבד, וב-23 בספטמבר 1922 התקבל בסיים חוק בעניין^[3]. את התוכנית להקמת הנמל תכנן המהנדס תדאוש ונדה (פול'), והיא כללה נמל אזרחי ומצפון לו נמל צבאי.

פריצת הדרך הגיעה ב-1926 כאשר השווקים הבינלאומיים נפתחו לייצוא פחם מפולין. הממשלה הקצתה תקציב להקמת הנמל ועבודות הקמת הרציפים הואצו. יתר על כן, ב-1927 התוכניות להקמת הנמל הורחבו באופן משמעותי, ונוספו לו שני אגנים ושני מזחים נוספים. ב-10 בפברואר 1926 הוענקו לגדיניה זכויות עיר, וב-1927 הציעה הממשלה פטור ממס והלוואות מסובסדות למשקיעים בנמל ובעיר. צעד זה סימן את תחילת התפתחותה של העיר, שנמשכה ללא הפרעה עד לסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. ב-1926 התגוררו בעיר 12,000 תושבים וב-1939 כבר מנתה אוכלוסייתה 122,000 איש^[4]. העיר משכה אליה אנשי מקצוע כולל מהנדסים ואדריכלים שהגיעו בעיקר מוורשה ולבוב, וכן מערים אחרות. הקהילה האדריכלית החלה לקדם ולפתח רעיונות מודרניסטיים שישתקפו בצורה הבולטת ביותר במרכזה של העיר המתהווה. ב-1926 ניסח המשרד לעבודות ציבוריות בוורשה את תוכנית הבינוי העירונית הראשונה (Szkic rozbudowy miasta Gdyni), אשר ייעדה כ-170 הקטאר בין הים ממזרח למסילת הרכבת ממערב למרכזה העתידי של העיר. האזור חולק לרשת רחובות מלבנית שהקבילו לדרך ההיסטורית שהובילה מתחנת הרכבת במערב אל חוף הים במזרח, ולדרך ההיסטורית שהובילה מצפון לדרום במרכז השטח. עם זאת, שנה לאחר מכן, עם קבלת ההחלטה להרחיב את הנמל דרומה, רצועה ברוחב של כ-250 מטרים מהשטח שיועד למרכז העיר, שינתה את יעודה, והתוכניות עברו רוויזיה ב-1928. בין היתר הוחלט שרחוב הרוחב המרכזי שהועתק דרומה, רחוב 10 בפברואר (Lutego ‏10), יתחבר בצידו המזרחי אל המזח הדרומי (Molo Południowe) שטרם היה קיים. ב-1933 נקבעה צורתו הסופית של המזח הדרומי באורך של 626 מטרים וברוחב של 120 עד 180 מטרים, והוא הושלם באפריל 1936 כולל מרינה בצידו הדרומי. המזח הדרומי הוא אחד מהמאפיינים המוכרים ביותר של העיר, והוא יוצר חיבור בין מרכז העיר והים.

בתחילת 1935 כבר היו במרכז העיר כ-300 מבני מגורים בני ארבע עד שש קומות, וניתן היה להוסיף קומות למבנים באישור מיוחד, ובלבד שאלה יהיו נסוגות מקו החזית. ב-1936 התגוררו במרכז העיר לבדה כ-21,000 תושבים. ב-1939 כמעט הושלם פיתוחו של המרכז העירוני וכ-70% מהרחובות כבר נסללו ומבנים נבנו לאורכם^[5]. העיר התפתחה גם מבחינה תרבותית ובמחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה ה-20 שכנו בה שישה בתי קולנוע, מועדוני קברט ובתי ספר לאומנות. אך מעל לכל העיר הייתה מרכז לתרבות ימית בקנה מידה לאומי, והיו בה בית ספר ימי (Szkoła Morska) ומועדוני שייט, והיא הייתה מרכז לתחבורת נוסעים חופית וטראנס-אטלנטית.

ב-14 בספטמבר 1939 כבשו הנאצים את העיר, ובהוראתו האישית של אדולף היטלר שונה שמה לגוטנהאפן (Gotenhafen)^[6]. פיתוחה של העיר נעצר והנמל נפגע במהלך המלחמה, אך מרכז העיר השתמר יחסית שכן בעלות הברית לא הפציצו את גדיניה מן האוויר לקראת סופה של המלחמה^[7]. יוצא דופן היה בניין תחנת הרכבת שנפגע במלחמה ושופץ והורחב בשנות ה-50 של המאה ה-20 בסגנון סוציאליסטי-מודרניסטי. ככלל, גריד הרחובות של העיר שמר על צורתו, ובשנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר נפילת הקומוניזם, תכנון בניינים חדשים החל להתייחס באופן מודע למורשת של תקופת בין המלחמות, והומלץ שתוכניות העיר ישמרו על קשר עם סגנון המודרניזם של גדיניה^[8]. ב-2007 מרכז העיר נכלל במרשם המונומנטים של הפרובינציה פומרניה, וב-2015 העניק לו נשיא פולין מעמד של מונומנט היסטורי^[7]. ב-2019 העיר נכללה ברשימה הטנטטיבית של אונסק"ו וב-27 ביולי 2026 הוענק לה מעמד של אתר מורשת עולמית.

תיאור

אתר המורשת העולמית שוכן בין מסילת הרכבת ממערב לים הבלטי ממזרח וצורתו כשל צלב לטיני. ציר הרוחב מזרח-מערב מורכב מרחוב 10 בפברואר (Lutego ‏10), כיכר קושצ'ושקי (Skwer Kościuszki) ושדרות יוחנן פאולוס השני (Aleja Jana Pavła II) שממשיכות אל המזח הדרומי; וציר האורך דרום-צפון מורכב מרחוב שוויינטויאנסקה (Ulica Świętojańska), כיכר קשובסקי (Plac Kaszubski) ורחוב פורטובה (Ulica Portowa).

ציר מזרח-מערב מסמל את פתיחתה של העיר אל הים והנמל, והוא מהווה שער סמלי לעולם. הציר עוקב אחרי הדרך ההיסטורית מתחילת המאה ה-20 אשר הובילה מתחנת הרכבת אל אתר הנופש. הוא מתחיל במערב במסילת הרכבת כרחוב 10 בפברואר המנציח בשמו את טקס "נישואי פולין עם הים" (Zaślubiny Polski z morzem) ביום זה ב-1920, טקס שציין את חזרת הריבונות הפולנית אל רצועת החוף של הים הבלטי. לאורכו של הרחוב מספר מבנים בולטים, דוגמת בניין המשרדים לשעבר של הביטוח הלאומי הפולני (ZUS) במספר 24 ובניין המגורים BGK במספר 27-31. עוד שוכנים לאורכו מספר בנייני דירות משנות ה-30 של המאה ה-20, וכן בניין הדואר והטלגרף (Urząd PocztowoTelegraficzny). בנקודת המפגש עם רחוב שוויינטויאנסקה (על הציר המרכזי דרום-צפון), הרחוב משנה את אופיו ונפתח אל כיכר קושצ'ושקי שאורכה 310 מטרים ורוחבה 85 מטרים. במרכזה של הכיכר ניצב בעבר אובליסק לכבוד הצבא הסובייטי אך הוא פורק ב-1990, וכיום ניצבת במקום אנדרטת פולין הימית (Pomnik Polski Morskiej) הבלתי גמורה, שנחנכה ב-2018 לציון מאה שנה לחיל הים הפולני. בכיכר ניצבים בנייני המגורים פרנצ'קובסקי מ-1937 ופשקובסקי מ-1928. הלאה משם שוב משנה הרחוב את שמו לשדרות יוחנן פאולוס השני הרחבות שממשיכות אל תוך המזח הדרומי שמתאפיין בבנייה לא צפופה. עם מבני העניין של המזח נמנה בית המלחים הפולניים (Dom Żeglarza Polskiego), התחנה הימית (Stacja Morska), כיום אקווריום ומוזיאון אוקיינוגרפי, וכן שתי ספינות-מוזיאון שעוגנות בצידו הצפוני: המשחתת "ORP בליסקביצה" (ORP Błyskawica) ואוניית המפרשים "דר פומוז'ה" (Dar Pomorza). צמוד מדרום למזח שוכנת המרינה של גדיניה, אגן בממדים של 260X130 מטרים.

ציר דרום-צפון הוא הציר העיקרי השני של מרכז העיר והוא עוקב אחרי דרך היסטורית שקשרה את כפר הדייגים של גדיניה עם אוקסיבייה (Oksywie) שמצפון לה, כיום רובע של גדיניה. כיום זהו הרחוב המסחרי העיקרי של גדיניה ואורכו כשני קילומטרים. רובו של הציר הוא רחוב שוויינטויאנסקה שרוחבו 24 מטרים ולאורכו מספר בנייני מגורים בסגנון הבינלאומי. בקצהו הדרומי של הרחוב ניצבים משני צדדיו בית העירייה ובניין המגורים מזלון (Mazalon) שנדמים למעין שער אל האזור המוכרז. אזור זה מתאפיין במבננים מלבניים עם חצרות פנימיות או אחוריות. בקצהו הצפוני של רחוב שוויינטויאנסקה שוכנת כיכר קשובסקי שאורכה 200 מטרים ורוחבה 47 מטרים. כאן שכנה הכיכר של כפר הדייגים שבה נתלו רשתות הדיג לייבוש. בכיכר שכן בעבר בית העירייה הראשון של גדיניה, ובצידה המערבי שוכן בית החולים העירוני. במרכזה של הכיכר ניצב פסלו של אנטוני אברהם (אנ'), סופר ופעיל קשובי. מצפון לכיכר ממשיך רחוב פורטובה שרוחבו 24 מטרים ואשר מוביל אל הנמל. ברחוב זה ניצבים מספר בתי מגורים מוקדמים יחסית משנות ה-20 של המאה ה-20.

בפינה הצפון-מערבית של האזור המוכרז שוכנת כיכר החוקה (Plac Konstytucji) שבה ניצבים תחנת הרכבת משנות ה-50 של המאה ה-20, בניין בית המשפט מ-1936, בניין בנק החקלאות הממלכתי לשעבר (Państwowy Bank Rolny) מ-1929 ובניין הדואר משנות ה-60 של המאה ה-20. סמוך מאחורי בניין בית המשפט שוכן השוק העירוני מ-1938 שלאולמו העיקרי תקרה בצורת קשת פרבולית.

גלריה

המזח הדרומי - מראה מן האוויר מכיוון צפון. מעליו נראית המרינה ובמרכזו ומימין לו שדרות יוחנן פאולוס השני
בניין BGK ברחוב 10 בפברואר
בניין פרנצ'קובסקי בכיכר קושצ'ושקי
בניין פשקובסקי בכיכר קושצ'ושקי
בניין בית המשפט בכיכר החוקה
בניין אורלובסקי
בניין הונסדורף
תחנת הרכבת בכיכר החוקה
בית המלחים הפולניים במזח הדרומי