לדלג לתוכן

מרכז השל לקיימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז השל לקיימות
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′57″N 34°47′23″E / 32.06577778°N 34.78980556°E / 32.06577778; 34.78980556 
מוצרים עיקריים דוח, מגזין, ספר עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 9,051,095 שקל חדש (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 30 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.heschel.org.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכז השל לקיימות, או בשמו הקודם "המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית", הוא ארגון להגנת הסביבה בישראל. הארגון מתרכז בפיתוח והפצה חינוכית של עמדות בעלות אוריינטציה סביבתית-חברתית-רוחנית בנוגע לתכנון לטווח ארוך וצריכת משאבים בישראל.

המרכז נוסד בשנת 1994 וקרוי על שמו של הרב אברהם יהושע השל, מהוגיה החשובים של היהדות הקונסרבטיבית, מגדולי רבני ארצות הברית במאה ה-20, תאולוג, משורר ופילוסוף שפעל רבות למען צדק חברתי בארצות הברית של המאה ה-20[1], על ידי ג'רמי בנשטיין ואילון שוורץ, ששימש כמנהלו עד שנת 2012[2].

בשנת 2002 היה המרכז שותף להקמת "קואליציית דרכים לקיימות", הפועלת לקידום מדיניות של פיתוח בר קיימא בישראל. הקואליצייה, אותה מרכז חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, מונה כ-30 ארגונים[3].

בשנת 2004 החל המרכז, בשיתוף הוצאת בבל, לפרסם סדרת ספרים בנושאי איכות הסביבה וקיימות[4]. שלושת הספרים הראשונים בסדרה היו: "מקום לתיקון: על כלכלה, חברה וסביבה" מאת אריה ארנון ודב חנין, העוסק בהשפעת הכלכלה החופשית על החברה ועל הסביבה בישראל ובעולם; "במרחק הליכה" מאת ארנה קזין, העוסק בתרבות הצריכה ובתעשיית השימוש החד פעמי; ו"אדום-ירוק" מאת אבנר דה-שליט, העוסק בבבעיות איכות הסביבה והקשר שלהן לסוגיות של צדק חברתי ודמוקרטיה[4].

בשנת 2016 היה המרכז שותף לייסוד ועידת האקלים הישראלית, ועידה שנתית בנושא שינויי האקלים המתכנסת בישראל, בתאריך הצמוד לוועידת האקלים העולמית מטעם האו"ם[5].

בשנת 2019 יזם המרכז את פרויקט NZO (Net ZerO Emissions), שמטרתה להוביל את ישראל למעבר מהיר וכלכלי למשק אנרגיה מבוסס 100% מקורות מתחדשים עד 2050, על ידי פיתוח מודלים, מחקרים ומדיניות שמראים כיצד ניתן לספק את צורכי האנרגיה תוך צמצום פליטות גזי חממה, תוך התבססות על טכנולוגיות קיימות בלבד, ועם חיסכון משמעותי למשק הישראלי[6].

בשנת 2021 היא החלה מיקי חיימוביץ' לשמש בהתנדבות כויושבת הראש של המרכז.

בעשור השלישי של המאה ה-21, המרכז מנוהל בידי המנכ"ליות המשותפות תמרה שרון רוס ורוני ארז[7].

באוגוסט 2025, שר החינוך יואב קיש ביטל השתלמות שארגן המרכז לבכירי משרדו, בנושא השפעת משבר האקלים על מערכת החינוך, לאחר שבערוץ 14 פורסם כי ברשת הבוגרים של המרכז יש גם "אנשי שמאל"[8].

פעילות המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז תפיסת העולם של המכון עומד המושג "קיימות", כלומר מצב בו פעולות האדם אינן פוגעת ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ורצונותיהם. עמדה זו מתנגשת לעיתים קרובות עם הגישה הרווחת של צריכת משאבי הסביבה ללא גבול. לעומתה, "פיתוח מקיים” מתיימר להתחשב במגבלות הסביבתיות לטובת החברה כולה. לפי השקפת הקיימות, המין האנושי הוא חלק אחד במערכת מורכבת ולא השליט העליון שלה.

הארגון חבר באגודה לצדק סביבתי בישראל ובחיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל[9].

רוב פעילות המכון אינה מתבצעת באופן ישיר מול הציבור או בניסיון לעצור מפגעים סביבתיים, אלא בניסיון לקדם את התשתית הארגונית והרעיונית של התנועה הסביבתית בישראל. פעילויות המרכז מתמקדות באפיקים של חשיבה, פיתוח מנהיגות, חינוך, וקידום יוזמות בתחום הסביבה:

  • המרכז, בשיתוף מכון ירושלים והוצאת "בבל" מוציא כל שנה לאור סדרה של פרסומים בעברית בתבנית דומה לזו של מכון Worldwatch העולמי. הפרסומים מכילים מידע גולמי ומעובד הנוגע לנושאי סביבה, כלכלה וחברה. כמו כן המרכז מקיים כנסים וימי עיון, ומוציא פרסומים בנושאים שונים כגון טביעת רגל אקולוגית או חינוך סביבתי וחשיבה סביבתית.
  • "תוכנית עמיתים" של המרכז מיועדת להעשרה של פעילי סביבה ושל אנשים המתעניינים בתחום ויכולים לקדם אותו במסגרת עיסוקם המקצועי. בנוסף לכך, המרכז מקיים מפגשים מרוכזים של נציגים מטעם משרדי ממשלה ומארגוני סביבה לשם קידום השיח בין ארגוני סביבה ובין משרדי הממשלה.
  • תוכנית אחרת של המכון היא "הרשת הירוקה" - תוכנית של מרכז השל עם קרן קרב ליישום של החזון הסביבתי בתוך בתי ספר על ידי חינוך ועשיה.
  • במכון קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות בנושא קיימות וסביבה באנגלית ובעברית.
  • מרכז השל מקדם יוזמות שונות לקידום האג'נדה הסביבתית: המרכז לקיימות מקומית, מרכז הפועל ליישום של רעיון הקיימות ברמה המקומית - יישוב או שכונה או קהילה[10]; פרויקט תקשורת שנועד לקדם את הסיקור של נושאי סביבה בתקשורת הישראלית; קידום של סחר בגזי חממה; ופרויקט בריאות הציבור והסביבה שנועד לקדם את בריאות הציבור על ידי קידום המודעות הציבורית בנושא השפעת הסביבה על הבריאות ועל ידי עבודה עם גורמים מקצועיים.

בין השנים 2002 - 2013 חילקו מרכז השל יחד עם קרן פראט (Pratt) מאוסטרליה, מייסודו של ריצ'רד פראט, איש עסקים ופעיל בקהילה היהודית האוסטרלית, את פרס פראט. פרס הניתן לעיתונאים ואנשי תקשורת על סיקור עיתונאי מצטיין בנושאי חברה ואיכות הסביבה[11].

זוכי הפרס:

שנת 2002[12]

  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: צפריר רינת, "הארץ"
  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: שולה שמרלינג, קול-ישראל
  • ציון לשבח בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: נפתלי בן סימון, בעקבות כתבה ביומן השבוע של הערוץ הראשון, שעסקה בנושא חוות הדגים באילת והשפעתן על האקולוגיה במפרץ[13].
  • בקטגוריית העיתונות הקהילתית: טלוויזיה קהילתית גיל-הצפון

שנת 2003[14]

  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: התוכנית "בולדוג", בהפקת דובי קרויטורו ולוי זיני ובהגשת מיקי רוזנטל
  • בקטגוריית העיתונות המקומית: גדי בר-ציון, "חדשות היום במרכז", בעקבות סדרת כתבות שעסקה בהזרמת מי ביוב של יהוד לשדות הפתוחים של גוש דן
  • בקטגוריית העיתונות הקהילתית/עצמאית: פורום ynet לאיכות הסביב
  • ציון לשבח בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: רינו צרור ותוכניתו "דין וחשבון"

שנת 2004[15]

  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: עמנואל רוזן ותוכניתו "זה הזמן", ערוץ 10
  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: גיא לשם, "ידיעות אחרונות"
  • בקטגוריית העיתונות המקומית: אורי בינדר, "זמן הנגב"
  • בקטגוריית העיתונות הקהילתית/עצמאית: גיא שחר

שנת 2005[16]

  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: יפעת עמיאל, הטלוויזיה הישראלית; ציון לשבח לכתב "הארץ" באזור חיפה, דוד רטנר[17]
  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: גיל מלצר, "ידיעות אחרונות"
  • בקטגוריית העיתונות המקומית: גליה גוטמן, "כל הדרום" (ידיעות תקשורת)
  • בקטגוריית התקשורת הקהילתית/עצמאית: גיא פסלר ודניאל גולד, כפר הנוער אשל-הנשיא

שנת 2006[18]

שנת 2007[19]

  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: ניצן הורוביץ מערוץ 10 שנבחר גם כ"עיתונאי הסביבתי של 2007"
  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: מייקי דגן - עורך מגזין TheMarker
  • בקטגוריית העיתונות המקומית: יאיר הרוש מ"ידיעות אשדוד"
  • בקטגוריית העיתונות הקהילתית/עצמאית: זוהר לידר מלהבות הבשן על תוכנית הרדיו "סביבנו" המשודרת בגליל העליון

שנת 2008[20]

  • פרס "פראט" למפעל חיים: עזריה אלון
  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: אורי רוזנווקס על סרטו "מדינת זבל" שהוקרן בערוץ 8; ריקי בליך ורמי שדה, מגישי תוכנית הרדיו "ירוק בעיניים" ברדיו 99; אבי פירסט, מגיש ועורך התוכנית "מכל מקום" בערוץ 1
  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: עמיר בן דוד ("ידיעות אחרונות")

שנת 2010[21]

  • בקטגוריית התקשורת ארצית: כתבת אתר ynet יעל עברי דראל ורחל טל-שיר, כתבת מוסף "גלריה" של "הארץ", שזכתה בציון לשבח
  • בקטגוריית רדיו טלוויזיה: תחנת הרדיו הסביבתית אקו 99FM;
  • בקטגוריית תקשורת מקומית: יואב עציון, כתב המקומון "ידיעות העמק"
  • בקטגוריית תקשורת עצמאית: הבלוגר יואב לרמן, הכותב את "עוד בלוג תל אביבי"

שנת 2011[22]

  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: עיתונאי "הארץ" קובי בן שמחון
  • בקטגוריית רדיו טלוויזיה: מרב דוד מחדשות 10, ובציון לשבח זכתה רחל מזרחי מהערוץ הראשון
  • בקטגוריית תקשורת מקומית: כתב "מגזין המושבות" איתי משה ובציון לשבח זכתה רותם כבסה כתבת "צפון 1".
  • בקטגוריית תקשורת עצמאית: מהדורת החדשות של "הירקון 70"

שנת 2012[23]

  • בקטגוריית העיתונות האלקטרונית: כתב האתר “ynet”, ארז ארליכמן
  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: ליאת שלזינגר מ”מעריב”, בעבור כתבתה על מיכל האמוניה המוצב במפרץ חיפה
  • בקטגוריית העיתונות הקהילתית/עצמאית: האתר "בידיים", אתר אינטרנט המלמד ומסקר על קיימות בתוך הבית ובסביבתו

שנת 2013[24]

  • בקטגוריית העיתונות הכתובה: נטע אחיטוב עיתונאית "הארץ"
  • בקטגוריית העיתונות המקומית: הכתב אלישע בן- קימון מ"החדשות המקומיות" ואת הציון לשבח קיבל האתר החברתי של תושבי הגליל "דוגרינט"
  • בקטגוריית העיתונות הקהילתית/עצמאית: הבלוג "הרוכב לאוטובוסים" של אמיר שלו, העוסק בתחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכה ברגל
  • בקטגוריית אפליקציה סביבתית: Moovit

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יאיר שלג, הרב האוניוורסלי, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
  2. אילון שוורץ, היריב האמיתי: האינטרסנטים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2005
  3. ישראל ושינויי האקלים - מסמך מדיניות של קואליציית "דרכים לקיימות" (2015) - מרכז השל, באתר מרכז השל, אפריל 2015
  4. 1 2 שירי לב-ארי, ספרים על תרבות הקניונים, כלכלה חופשית ואיכות הסביבה בסדרת מקור חדשה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2004
  5. צפריר רינת, ישראל מצטרפת להסכם האקלים בפריז; התחייבה להפחית ברבע את פליטת גזי החממה עד 2030, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016
  6. שחר זיו, זה מעשי? הדו"ח שקובע: אפשר לספק את רוב החשמל בישראל מהשמש והרוח בלבד, באתר ynet, 27 במאי 2022
  7. רוני ארז, לעולם בעזרת השמש | דעה, באתר הארץ, 22 באפריל 2021
  8. אור קשתי, שר החינוך קיש ביטל הכשרה בנושא אקלים, בלחץ ערוץ 14, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2025
  9. דליה טל, ‏מסביב לישראל ב-80 ארגונים, באתר גלובס, 21 במאי 2006
  10. מזל מועלם, תושבי רמת השרון יוכלו להשתתף בקביעת סדר היום של יישובם, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
  11. פראט, פרס, באתר העין השביעית
  12. העיתונאים צפריר רינת מ"הארץ" ושולמית שמרלינג מקול ישראל קיבלו אתמול פרס על עבודתם העיתונאית בסיקור נושאי איכות הסביבה, באתר הארץ, 20 בינואר 2003
  13. פרס קרן פראט בתקשורת לכתב ערוץ 1, נפתלי בן סימון, באתר גלובס, 21 בינואר 2003
  14. ענת באלינט, פרס לתוכנית "בולדוג", באתר הארץ, 21 במרץ 2004
    רינו צרור ו"בולדוג" מפורגנים, באתר וואלה, 21 במרץ 2004
  15. רוזן וטל זוכים, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
    ענת באלינט, פרסים על סיקור נושאי סביבה לעמנואל רוזן ושאנן סטריט, באתר הארץ, 24 במרץ 2005
    "זה הזמן" של עמנואל רוזן זכתה בפרס, באתר וואלה, 23 במרץ 2005
  16. ענת באלינט, פרסים על סיקור תחום איכות הסביבה, באתר הארץ, 7 במרץ 2006
  17. ענת באלינט, פרס "פראט" לדוד רטנר, לשעבר כתב "הארץ" בחיפה, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
  18. אסף כרמל, פרס לתקשורת בנושאי סביבה הוענק לעיתונאיות "הארץ", באתר הארץ, 22 במרץ 2007
  19. אורה קורן, מייקי דגן - עורך מגזין TheMarker - זכה בפרס פראט לנושאי סביבה בעיתונות הכתובה, באתר TheMarker, 1 באפריל 2008
  20. גילי איזיקוביץ, הוכרזו הזוכים בפרס "פראט" לסיקור של איכות הסביבה, באתר הארץ, 23 במרץ 2009
  21. גילי איזיקוביץ, כתבת "הארץ" רחל טל-שיר בזוכים בפרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה וחברה, באתר הארץ, 28 באפריל 2011
  22. פרס פראט יוענק לעיתונאי "הארץ" קובי בן שמחון, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  23. גילי איזיקוביץ, הוכרזו הזוכים בפרס פראט לתקשורת, באתר הארץ, 27 במרץ 2013
  24. הזוכים בפרס פראט 2014: עיתונאית "הארץ" וכתבה שפורסמה במוסף, באתר הארץ, 1 במאי 2014